Page 150 - המהפכה הימית

‫‪ | 148‬פרק שלישי‬

‫בתפיסת הים והתבררה לו חשיבות המוצא לים ככורח קיומי של היישוב‬
‫העברי בארץ באותה עת‪ ,‬וכפי שניסח זאת בן־גוריון‪' :‬בלי נמל עצמאי — אין‬
‫בטחון לקיומנו הכלכלי בארץ‪ ,‬אין בטחון לעליה היהודית‪ ,‬וכמו שלא נסתלק‬
‫מהקרקע‪ ,‬כמו שלא נסתלק מהעליה‪ ,‬כמו שלא נסתלק מעבודה עברית‪ ,‬כמו‬
‫שלא נסתלק מהלשון העברית — לא נסתלק מים עברי ומנמל עברי‪ .‬ושום‬
‫קושי טכני‪ ,‬שום קושי כלכלי‪ ,‬שום עיכוב ומכשול פוליטי‪ ,‬לא יזיזו אותנו‬

‫מהמוצא העברי לים'‪75.‬‬
‫השבתת נמל יפו איימה בעיקר על יצוא ההדרים‪ ,‬ולכן יותר מכולם היו‬
‫הפרדסנים העבריים מעוניינים במציאת פתרון לבעייתם‪ 76.‬ההדרים‪ ,‬שגודלו‬
‫בעיקר במרחב השרון ומושבות מישור החוף‪ ,‬עונת היצוא הקצרה‪ ,‬קשיי התחבורה‬
‫לחיפה והעומס בנמלה‪ ,‬כל אלה הצריכו מענה דחוף‪ 77.‬בפני הממשלה הבריטית‬
‫הועלתה בתחילה האפשרות להרחיב את נמל יפו בכיוון צפון‪ ,‬באופן שליישוב‬
‫היהודי תהיה נגישות אל פתח הנמל בלא תלות במפעילי הנמל הערבים‪ 78.‬כדי‬
‫ליצור אמצעי לחץ על הממשלה‪ ,‬יצאה דרישה לסוחרים היהודים‪ ,‬ובראשם‬
‫בעלי הפרדסים‪ ,‬להגביר את העברת סחורותיהם דרך נמל חיפה‪ ,‬פעולה שהוחל‬
‫בה למן ראשית שנות השלושים‪ ,‬עוד טרם פתיחתו של הנמל החדש בחיפה‪ ,‬כפי‬
‫שראינו למעלה‪ .‬בה בעת‪ ,‬ביוזמתה של לשכת המסחר של תל אביב‪ ,‬הוקם 'ועד‬
‫תל אביב לנמל ותחבורה'‪ ,‬שבו השתתפו אנשי עסקים וסוחרים‪ ,‬נציגי עיריית‬
‫תל אביב ונציגי ארגונים שונים של היישוב‪ ,‬בתביעה מהממשלה הבריטית‬
‫לאשר הקמת מזח ארעי בתל אביב‪ ,‬עד שיימצא פתרון הקבע לבעיה‪ 79.‬עיקר‬
‫הלחץ בא 'מלמעלה'‪ ,‬מכיוונה של הסוכנות היהודית‪ ,‬שכאמור מפרוץ השביתה‬

‫‪ 75‬ד' בן־גוריון‪' ,‬אל הים!'‪ ,‬לוצקי‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪ .7‬על הדגשת העבריות בדיון על‬
‫הים‪ ,‬ראו‪ :‬עזריהו‪ ,‬ים עברי‪.‬‬

‫‪ 76‬רוקח‪ ,‬פרדסים מספרים‪ ,‬עמ' ‪.160-159‬‬
‫‪ 7 7‬קצב התפתחותו של ענף ההדרים הואץ בראשית שנות השלושים והגיע לשיאו בימי‬
‫הגאות של העלייה החמישית (‪ ,)1935-1933‬ובכלכלת ארץ־ישראל תפס יצוא ההדרים‬
‫כשלושה רבעים מכלל היצוא‪ .‬ראו‪ :‬גלעדי‪ ,‬ההדרים בשרון‪ ,‬עמ' ‪ ;406-404‬מ' קומרוב‪,‬‬
‫'מוצא להדרנו'‪ ,‬לוצקי‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪ ;294-293‬ש' טולקובסקי‪' ,‬הנמל והפרדסנות‬
‫העברית'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .296-294‬ישיבת מוסדות כלכליים בלשכת המסחר‪ ,‬תל אביב‪,‬‬

‫‪ 26‬באפריל ‪ ,1936‬אצ"מ‪.A323/57 ,‬‬
‫‪ 7 8‬בר כוכבא מאירוביץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל מ' שרתוק‪ 4 ,‬במאי ‪ ,1936‬אצ"מ‪.S11/41 ,‬‬
‫‪ 7 9‬בר כוכבא מאירוביץ‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אל י' גרינבוים‪ 10 ,‬במאי ‪ ,1936‬שם‪ .‬בראש הוועדה עמד‬
‫אליעזר זיגפריד הופיין‪ ,‬נשיא לשכת המסחר בתל אביב ודמות מרכזית בהקמת הנמל‬
‫ומאוחר יותר יושב ראש חברת 'אוצר מפעלי ים בע"מ'; 'פתיחת חוף תל אביב'‪ ,‬ידיעות‬
‫עיריית תל אביב‪( 2–1 ,‬תרצ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ;54-52‬עוד על דמותו ופועלו של הופיין ראו‪:‬‬

‫בטלהיים‪ ,‬הסוחרים‪ ,‬עמ' ‪.131-121‬‬