Page 152 - המהפכה הימית

‫‪ | 150‬פרק שלישי‬

‫עבדו לפנים בנמל יפו‪ ,‬וכן חברים שגויסו מאגודת הספורט 'הפועל' ומאגודת‬
‫הספורט הימי 'זבולון'‪83.‬‬

‫על רקע מאורעות הדמים הקשים שחווה היישוב באותם ימים עוררו הגעת‬
‫האנייה ופריקתה התלהבות עצומה ביישוב היהודי ושיפרו את מצב הרוח‪84.‬‬
‫עיתונות התקופה דיווחה על יום של שמחה לתושבי תל אביב‪ ,‬על המונים‬
‫מתושבי העיר שהגיעו למקום‪ ,‬מריעים ושרים‪ ,‬נרגשים לצפות בפריקת המטען‬
‫מן האנייה הראשונה על חוף תל אביב‪ ,‬מוחאים כפיים לסבלים היהודים שהעלו‬
‫את שקי המלט לחוף‪ ,‬ורבים שבירכו ברכת 'שהחיינו'‪ .‬למקום הגיעו גם נציגים‬
‫מהנהגת היישוב‪ ,‬חברי הנהלת העירייה וחברי ועד נמל תל אביב‪ .‬שני שקי‬
‫המלט הראשונים נלקחו למזכרת ציבורית‪ ,‬אחד יועד למוזאון תל אביב והאחר‬
‫לבניין העירייה‪ .‬מסירת המזכרת למוזאון נעשתה גם היא מתוך חגיגיות רבה‬
‫וסמוך לבניין התאספו מאות אנשים שקראו קריאות 'הידד'‪ ,‬שרו ורקדו‪ 85.‬אלא‬
‫שמזח העץ לא עמד במבחן הגלים והחל להתמוטט כבר ביום הפריקה הראשון‪,‬‬
‫ובסך הכול הצליחו לפרוק באותו היום ‪ 20‬טון מלט בלבד‪ .‬הוברר כי לא יהיה‬
‫ניתן להמשיך את העבודה בתנאים כאלה לאורך זמן‪ ,‬ולמחרת היום‪ ,‬ב־‪20‬‬
‫במאי‪ ,‬הונח היסוד למזח קבוע מברזל‪ ,‬שהיה רחב דיו כדי שניתן יהיה להתקין‬

‫עליו פסים‪ ,‬שעליהם הובילו קרונות נושאי משא‪86.‬‬
‫ההנהגה והציבור תפסו את מחזה פריקת האנייה באותם ימים ראשונים כשלב‬
‫הראשון בדרך לנמל יהודי עצמאי וגרסו כי אין להסתפק במזח זמני‪ .‬השאיפה‬
‫הייתה לנמל קבע‪ ,‬נמל עברי‪ ,‬זאת אף על פי שהבריטים הקפידו‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא‬

‫‪ 8 3‬פורת‪ ,‬כובשי הדיג‪ ,‬עמ' ‪ .74‬עדויות של כמה מחברי הפלוגה הימית של 'הפועל' על‬
‫השתתפותם בימים הראשונים של פתיחת הנמל‪ ,‬ראו‪ :‬רן‪ ,‬הווי הימיה‪ ,‬עמ' ‪.43‬‬

‫‪ 8 4‬מנגד‪ ,‬ספני יפו יצאו בסירותיהם‪ ,‬כנראה כדי להפריע את עבודות הפריקה‪ ,‬אך משטרת‬
‫הנמל הבריטית‪ ,‬בסיוע מן הים ומן האוויר‪ ,‬מנעה זאת מהם והם שבו לנמל יפו‪ .‬ראו‪:‬‬

‫אביגור ואחרים‪ ,‬ספר תולדות ההגנה ב(ב)‪ ,‬עמ' ‪.699‬‬
‫‪' 85‬ויהי בתל אביב נמל'‪ ,‬הארץ‪ 20 ,‬במאי ‪ ,1936‬עמ' ‪' ;7 ,1‬במקום זה יהיה נמל גדול'‪,‬‬

‫הבוקר‪ 20 ,‬במאי ‪ ,1936‬עמ' ‪.1‬‬
‫‪ 8 6‬הגשר כוסה רצפת עץ ועליה הונחו שלושה קווי מסילה צרים (דקוביל) — אחד למנוף‬
‫ושני קווים מהמחסנים לתנועת קרוניות‪ .‬הסירות יכלו לפרוק משני צדי המזח כ־‪1,200‬‬
‫טון סחורה ביום‪ .‬ראו‪ :‬ועדת המשנה לבניין המזח‪ ,‬הצעה לבניין מזח בתל אביב‪ ,‬תל‬
‫אביב‪ 8 ,‬במאי ‪ ,1936‬אצ"מ‪ ;S25/10076 ,‬על משימת בנייתו של מזח הברזל הופקד‬
‫מהנדס העיר תל אביב יעקב בן־סירה (שיפמן) והקמתו הסתיימה בתחילת ספטמבר‬
‫‪ .1936‬ראו‪ :‬י' שיפמן‪' ,‬נמל תל אביב בהתהוותו'‪ ,‬ידיעות עירית תל אביב ‪,)1936( 4–3‬‬
‫עמ' ‪ ;108-107‬ש' קורנפלד‪' ,‬שנה לקיום נמל תל־אביב‪ :‬מספרים ועובדות'‪ ,‬תל אביב‪,‬‬
‫‪ 19‬במאי ‪ ,1937‬אצ"מ‪ ;S54/99 ,‬י' בן־סירה‪' ,‬כיבוש הים'‪ ,‬י' אריכא (עורך)‪ ,‬תל אביב‪:‬‬

‫עירית תל אביב–יפו — האגף לחנוך ותרבות‪ ,‬תשי"ט‪ ,‬עמ' ‪.135‬‬