Page 156 - המהפכה הימית

‫‪ | 154‬פרק שלישי‬

‫לנמל עלייה יהודית‪ .‬שער היציאה מהנמל עוטר בכתובת הסימבולית 'שער‬
‫ציון'‪ 95.‬פתיחתו של הנמל גם למעבר נוסעים זכתה לתשומת לב מיוחדת‬
‫ונתפסה כהגשמת המפעל של בניית הנמל והשלמתו‪ 96.‬בנייתו ועיצובו של‬
‫נמל תל אביב נסתיימו סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה‪ .‬שטחו היבשתי‬
‫השתרע על פני ‪ 60‬דונם‪ ,‬ואילו ברכת המעגן‪ ,‬כלומר שטחו הימי‪ ,‬על פני‬
‫‪ 12‬דונם‪ ,‬לעומת ‪ 40‬דונם בנמל יפו‪ .‬עומק הברכה היה כעומקה של הברכה‬

‫היפואית — ‪ 2.5‬מטר‪97.‬‬
‫בין הפועלים הראשונים בנמל תל אביב היו כאמור סבלים ועובדי נמל‬
‫ותיקים מעולי סלוניקי‪ ,‬אנשי האגודה הימית של 'הפועל' ואגודות אחרות וכן‬
‫אנשי 'קבוצת הבחרות' (מחברי 'הבחרות הסוציאליסטית')‪ ,‬שהקימו קיבוץ‬
‫עירוני בתל אביב ועבדו כפועלים בעבודות ממשלתיות שונות‪ .‬מספר אנשי‬
‫הקבוצה העובדים בנמל גדל עם התפתחותו‪ ,‬ונוספו עליהם גם מגויסים נוספים‬

‫ממשקים ופלוגות של 'הקיבוץ המאוחד'‪98.‬‬
‫הבעיה העיקרית שליוותה את הנמל מיומו הראשון הייתה מקורות המימון‪.‬‬
‫התבדתה הציפייה שניתן יהיה לממן את הוצאות ההקמה והתפעול של הנמל‬
‫מהכנסות התפעול הצפויות שלו‪ ,‬ועד מהרה התברר שעלויות הקמתו של הנמל‪,‬‬
‫עבודות ההרחבה והתפעול השוטף — כל אלה עולים בהרבה על ההכנסות‪.‬‬
‫המשתמשים בנמל תל אביב נדרשו לשלם תעריפים גבוהים מאלו שבנמל יפו‬
‫וחיפה‪ ,‬וזאת בעיקר בשל סירוב הממשלה להשתתף בסיוע כספי כלשהו וכן‬
‫בעקבות סכסוכי עבודה על רקע שיוך מפלגתי ותביעות שכר‪ ,‬חוסר ניסיון‬
‫ניהולי ותפוקה נמוכה בהפעלת הנמל‪ .‬כל אלה פגעו בדימוי של המקום ובעיקר‬

‫‪' 95‬בנמל ומסביב לו‪ :‬בקורו של הנציב העליון — הכנות להורדת נוסעים'‪ ,‬ידיעות עיריית‬
‫תל אביב‪( 8-7 ,‬ח) (תרצ"ח)‪ ,‬עמ' ‪ ;189‬י' רוקח‪' ,‬תל אביב — שער ציון'‪ ,‬ידיעות עיריית‬
‫תל אביב‪( 9 ,‬ח) (תרצ"ח)‪ ,‬עמ' ‪ ;203‬ריכוז כרוזים ונאומים שנישאו לרגל המאורע ראו‪:‬‬
‫'פתיחת שער ציון בתל אביב'‪ ,‬ידיעות עיריית תל אביב‪( 9 ,‬ח) (תרצ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.242-238‬‬
‫ענייני העלאת הנוסעים בנמל תל אביב רוכזו בידי לשכת העלייה של הסוכנות היהודית‬
‫בתל אביב‪ .‬כל העבודות הכרוכות בהעלאת נוסעים ומטענם נעשו על ידי חברת 'פריקה‬
‫בע"מ'‪ ,‬מטעם לשכת העלייה של הסוכנות היהודית בתל אביב‪ .‬ראו‪ :‬זיכרון דברים בין‬
‫לשכת העלייה של הסוכנות היהודית לארץ־ישראל‪ ,‬תל אביב‪ ,‬לבין 'פריקה בע"מ'‪,‬‬
‫ספנות סוארות‪ ,‬סבלות‪ ,‬חוף תל אביב‪ ,‬תל אביב‪ 22 ,‬בפברואר ‪ ,1938‬אצ"מ‪.S6/4219 ,‬‬
‫מפתיחת הנמל למעבר נוסעים ועד סגירתו בעטיה של מלחמת העולם השנייה עברו דרך‬

‫נמל זה ‪ 34,861‬נוסעים‪ .‬ראו‪ :‬לוצקי‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.374‬‬
‫‪ 9 6‬רמז‪ ,‬לרוח הים‪ ,‬עמ' ‪ ;51-50‬פרישמן‪ ,‬נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.9-3‬‬

‫‪ 97‬אביצור‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬עמ' ‪.216‬‬
‫‪ 98‬אביצור‪ ,‬הירקון‪ ,‬עמ' ‪ ;132-131‬צור‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;195-193‬ד' רן‪ ,‬מילה‬

‫ברנר‪ ,‬קיבוץ דליה‪ :‬מערכת‪ ,‬תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.30-27‬‬