Page 164 - המהפכה הימית
P. 164

‫‪ | 162‬פרק שלישי‬

‫והניסיון שנרכש בו בעבודות הים‪ ,‬כמו למשל בתחום בניית ספינות‪ ,‬שסייעו‬
‫לבניית הכוח העברי הימי‪ 119.‬היטיב לבטא זאת אליעזר שכטר‪ ,‬סגן ראש עיריית‬
‫תל אביב‪ ,‬חצי יובל לאחר פתיחת הנמל‪' :‬נמל תל אביב היה למוקד ההדרכה הימית‬
‫ביישוב‪ ,‬לבית יוצר של הספן המנוסה [‪ .]...‬דווקא ממדיו המצומצמים‪ ,‬העתידים‬
‫להיות לו לרועץ‪ ,‬היו לכור־היתוך בו חושל הימאי‪ ,‬הדייג ואיש הנמל העברי‪.‬‬
‫המגע הבלתי אמצעי בין מאות עובדיו קירב לבבות‪ ,‬יצר שיטות ומסורת'‪120.‬‬
‫ברוח זו‪ ,‬כך נדמה‪ ,‬ביטאה לאה גולדברג‪ ,‬בשירה המפורסם 'שיר לנמל' שפורסם‬
‫בעיתון 'דבר לילדים' בנובמבר ‪ ,1936‬בצורה לירית את ההתחדשות והאקטיביות‬
‫של הפועלים שנלוו לבנייתו‪' :‬למרחקים מפליגות הספינות — אלף ידים פורקות‬
‫ובונות‪ ,‬אנו כובשים את החוף והגל‪ ,‬אנו בונים פה נמל'‪ 121.‬במובן הזה הייתה‬
‫בנייתו של הנמל יוצאת דופן‪ :‬נבנה נמל עצמאי בלא שהיישוב היה עדיין לבעליה‬
‫הגמורים של הארץ‪ .‬בכך החל היישוב ליצור‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬מדיניות ימית‬
‫עצמאית בטרם עלה בידיו להשיג עצמאות לאומית‪ .‬לא מפתיע אפוא גם החיבור‬
‫שנעשה בקרב המנהיגות‪ ,‬ומצא ביטוי תכופות בעיתונות ובספרות באותה תקופה‪,‬‬
‫בין הקמת נמל עברי לבין 'ים עברי' ו'כיבוש הים'‪ .‬מונחים אלה הפכו מקובלים‬
‫יותר בשיח על עצמאות לאומית‪ ,‬שהתפתח ביישוב בעיקר למן המחצית השנייה‬
‫של שנות השלושים ואילך‪ 122.‬האטימולוגיה החדשה ביטאה את השינוי שהתחולל‬
‫ביחס ההנהגה והמוסדות המרכזיים אל הים‪ ,‬לעומת ההתעלמות הכמעט מוחלטת‬

                                               ‫ממנו עד אמצע שנות השלושים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הקמת נמל תל אביב תרמה להתעוררות התודעה והתחושה הימית‪.‬‬
‫בהקשר זה צוין כי לעצמאות הימית המסומלת בהקמת נמל תל אביב צריכה להיות‬
‫גם פעולה משלימה‪ ,‬והיא הקמת חברת ספנות לאומית שתפעל על פי האינטרסים‬
 ‫של היישוב‪ ,‬כמאמר דוד רמז‪' :‬נמל עברי בלי אניות עבריות — נמל עקר הוא'‪123.‬‬

                              ‫‪ 	119‬ע' טובים‪' ,‬בניית סירות בתל אביב'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪230-228‬‬
                                         ‫‪ 1	 20‬א' שכטר‪' ,‬בפרוס מחצית היובל'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' י‪.‬‬

‫‪ 	121‬לאה גולדברג‪ ,‬דבר לילדים‪ 19 ,‬בנובמבר ‪ ,1936‬עמ' ‪ .1‬עוד על תרומת הקמת נמל‬
‫תל אביב לזמר העברי‪ ,‬ראו‪ :‬א' הכהן‪ ,‬בכל זאת יש בה משהו‪ :‬שירי הזמר של תל אביב‬
‫בצליל‪ ,‬באומר ובתמונה‪ ,‬ירושלים‪ :‬דביר‪ ,1985 ,‬עמ' ‪ .121-110‬תודתי נתונה למשה‬

                             ‫פרידמן בן־שלום על שהפנה את תשומת לבי למקור זה‪.‬‬
‫‪ 	122‬עזריהו‪ ,‬ים עברי‪ .‬על 'ים עברי' ו'עיר נמל עברית' מנקודת מבטם של המהגרים היהודים‬
‫לארץ דרך נמל תל אביב באותן שנים ראו‪J. Schlör,‘Tel Aviv: (with its) back to the sea? :‬‬

‫)‪An Excursion into Jewish Maritime Studies’, Journal of Modern Jewish Studies 8(2‬‬

                                                                                 ‫‪(2009), pp. 215-235‬‬

‫‪ 	123‬רמז‪ ,‬לרוח הים‪ ,‬עמ' ‪ .26‬עוד על כך ראו‪ :‬פ' רוטנשטרייך‪' ,‬בעיית הים שלנו'‪ ,‬לוצקי‪,‬‬
                                                        ‫נמל תל אביב‪ ,‬עמ' ‪.284-282‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169