Page 167 - המהפכה הימית

‫הרחבת הפעילות הימית היהודית | ‪165‬‬

‫שעל שרווליהם או כותפותיהם‪ ,‬והמלחים בכובע ועליו סרט 'אניית תל אביב'‪.‬‬
‫כשהגיעה האנייה לנמל חיפה או הפליגה בים הניפו בה את הדגל הארצישראלי‬
‫ועל סיפונה ניגנו את 'התקווה'‪ .‬הדבר גרם כמובן למורת רוח אצל הערבים‬
‫ששלטו אז בנמל חיפה‪ .‬מנהל הנמל דאז‪ ,‬רוג'רס‪ ,‬קרא אליו את הירשקוביץ‬
‫ודרש שלא יניפו עוד על התורן הקדמי את הדגל העברי‪ ,‬אלא את הדגל הרשמי‬
‫הארצישראלי‪ ,‬אך הירשקוביץ סירב‪ 129.‬האנייה נחשבה לחלוצה גם בהרחבת‬
‫העבודה של פועלי ים עבריים על סיפונה‪ ,‬ודומה שבעליה השתדלו כל העת‬
‫להגדיל את מספר העובדים היהודים בה‪ :‬כאשר הגיעה האנייה לראשונה לנמל‬
‫חיפה מנה צוותה ‪ 142‬איש‪ ,‬בכללם שני יהודים בלבד‪ .‬ואולם‪ ,‬כבר בהפלגתה‬
‫הראשונה היו בה ‪ 11‬אנשי צוות יהודים‪ ,‬וכעבור שנתיים עבדו בה ‪ 132‬יהודים‪130.‬‬
‫לאנייה נקשר גם אחד מהמאורעות הציוניים הקשורים בתחיית הימאות העברית‪:‬‬
‫על סיפונ ּה התקיימה אספה של הצירים הארצישראלים שהפליגו בה לקונגרס‬
‫הציוני ה־‪ ,19‬שהתקיים בלוצרן בקיץ ‪ .1935‬מאספה זו יצאה הקריאה לוועד‬
‫הלאומי ל'יצירת חברת ים שתתמ[ו]ך במפעלי הים הקי[י]מים ותיצור מפעלי ים‬
‫חדשים‪ ,‬כגון הובלת משא ונוסעים‪ ,‬דיוג‪ ,‬ספנות‪ ,‬פריקה וטעינה‪ ,‬חנוך והכשרה‬
‫של עובדים למפעלים ההם'‪ ,‬לימים חברת הספנות הלאומית 'צים'‪ 131.‬הופעתה‬
‫של אניית הקיטור הגדולה והלבנה בחופי ארץ־ישראל‪ ,‬ועל חרטומה מתנוסס‬
‫באותיות עבריות השם 'תל אביב'‪ ,‬הותירה רושם עצום על היישוב ומנהיגיו‪.‬‬
‫גודלה‪ ,‬יופייה‪ ,‬הדגל הציוני שנשאה‪ ,‬שמה כשם העיר העברית הראשונה‬
‫והמתפתחת‪ ,‬ימאיה היהודים שצעדו במדיהם הלבנים בחוצות תל אביב — כל‬

‫אלה נראו כראשית הגשמתו של החלום הציוני על עצמאות ימית‪132.‬‬
‫ברם‪ ,‬הופעתה של 'תל אביב' במימי הים התיכון לא נעלמה מעיניהן של‬
‫חברות הספנות המתחרות‪ ,‬וכבר בימיה הראשונים היא נתקלה בקשיים שנבעו‬

‫‪ 1 29‬הים‪ ,‬ספינות מספרות‪ ,‬עמ' ‪.120-117‬‬
‫‪ 1 30‬פרוטוקול ישיבת ההנהלה הציונית‪ 19 ,‬במאי ‪ ,1935‬עמ' ‪ ;1‬הים‪ ,‬נתיבי ים‪ ,‬עמ' ‪ ;13‬רן‪,‬‬

‫העלייה הגרמנית‪ ,‬עמ' ‪.63-59‬‬
‫‪ 131‬באספה נכחו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬דוד רמז‪ ,‬דב הוז‪ ,‬אבא חושי‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬גולדה מאיר‪ ,‬רחל‬
‫ינאית בן־צבי ופולה בן־גוריון‪ .‬ראו‪ :‬תזכיר בחתימתם של ‪ 108‬הנציגים שהיו על סיפון‬
‫האנייה‪ .‬החותמים על המכתב אספו דמי קדימה על חשבון המניות הראשונות בסך‬
‫של ‪ 10,660‬לא"י לטובת הקמת חברה לפעולה ימית היא 'החברה ימית לישראל' —‬
‫החי"ל‪ 13 ,‬באוגוסט ‪ ,1935‬אצ"מ‪ ;J1/1872 ,‬נוימן ואחרים‪ ,‬ישראל והים‪ ,‬עמ' ‪.179-174‬‬
‫אחת ההחלטות החשובות של הקונגרס הייתה הקביעה הראשונה שפעולה ימית בארץ‬
‫חשובה לא פחות מחקלאות או תעשייה‪ ,‬ובמסגרת זו הוחלט על הקמת המחלקה הימית‬

‫בסוכנות היהודית‪.‬‬
‫‪ 132‬הרמן‪ ,‬הכובשים בים‪ ,‬עמ' ‪ ;64-63‬רמז‪ ,‬לרוח הים‪ ,‬עמ' ‪.32-29‬‬