Page 228 - המהפכה הימית
P. 228
| 226פרק שלישי
שבשלב זה עדיין נמנעה הנהגת היישוב מלהתערב בתחום הספנות ,כפי שבא
הדבר לידי ביטוי כואב במכירתה מאונס של האנייה 'תל אביב' .לעומת זאת,
בענף הדיג בולטת המעורבות החדשה של מוסדות היישוב ,ושינויים רבים ניכרו
בתחום זה ,הן בהתייחסות והן בעשייה .החידוש והפיתוח של הדיג העברי אירעו
במידה לא מבוטלת הודות למעורבות של 'מחלקת הים והדיג' של הסוכנות
היהודית ,שבתקופה הנדונה פעלה להחייאת הדיג העברי בחוף בים ובאגמים;
עיקר השינוי היה בתמיכה שהיא נתנה לביסוסם של יישובי הדייגים הראשונים.
הצעירים שנכנסו לענף הדיג לא הסתפקו עוד במסורת הדיג שרווחה בארץ זה
דורות רבים .הם אמנם למדו מקודמיהם את מסורת הדיג החופי ,אך בסיועה
של מחלקת הדיג החלו להנהיג שיטות חדשות ,שהתבססו על ניסיונם של בעלי
מקצוע שהגיעו מארצות מפותחות יותר ,בעיקר דייגים יוגוסלבים ואיטלקים.
אלה לימדו אותם את השיטות חדשות ,והם שפיתחו מאוד את דיג המכמורת.
מחלקת הים והדיג גם סייעה במימון רכישתן של ספינות המכמורת הראשונות
למען משקי הדייגים .ביטויים נוספים להתגברות התודעה הימית ביישוב היהודי
למן המחצית השנייה של שנות השלושים ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה
הייתה ההתרחבות בפעילותן של המחלקות הימיות ואגודות הספורט הימי.
רבים מהחניכים עבדו בנמל תל אביב ,עסקו בשחייה ובשיט וקיבלו הכשרה
בתחומים השונים הקשורים בים .הפעילויות המתרחבות של אגודות הספורט
השונות הביאו את הנהגת היישוב ,ובראש בראשונה את מחלקת הים והדיג של
הסוכנות היהודית ,לנסות ולרכז פעילות זו תחת חסותם ,בשלב זה בהצלחה
חלקית בלבד ,וזאת במסגרת המאבק של מוסדות היישוב המרכזיים על דמותה
של ההנהגה וצביונה הלאומי כמייצגת את כלל הציבור היהודי .ואולם ,כמתואר
בפרק הבא ,לא יחלפו ימים רבים מה'יקיצה הימית' של היישוב והנהגתו ,והוא
ייאלץ להתמודד עם האתגר הימי הגדול של סגירת נמלי הארץ לפעילות
אזרחית ימית ומגבלות ימיות נוספות ,עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה.
