Page 278 - המהפכה הימית

‫‪ | 276‬פרק רביעי‬

‫הים של הסוכנות‪ ,‬באמצעות החי"ל‪ ,‬המשיכה במאמציה‪ ,‬גם אם לא תמיד‬
‫בהצלחה מלאה‪ ,‬לנסות ולרכז את ההדרכה הימית בארגונים הללו תחת חסותה‬
‫ולפי תכנית אחידה‪ .‬בין היתר‪ ,‬הדבר נעשה בשיתוף פעולה עם מחלקת החינוך‬
‫של כנסת ישראל‪ ,‬שהחלה להפעיל בשנות המלחמה תכנית לחינוך ימי כחלק‬
‫מתכנית הלימודים של תלמידי בתי הספר בארץ‪ .‬המחלקה והחי"ל היו מעורבות‬
‫גם בשלושה מפעלי תרבות בולטים נוספים שפותחו בתקופת המלחמה — 'בית‬
‫יורדי הים'‪ ,‬ה'מוזאון הימי' ו'יום הים'‪ ,‬שיועדו למפגשים בנושאי ים ובעיקר כדי‬

‫לקרב את חוגי היישוב היהודי לנושאי הים השונים ולימאות העברית בפרט‪.‬‬
‫להכשרה ולפעולות החינוכיות האזרחיות בתחום הימי נוספה בימי המלחמה‬
‫גם הכשרה ימית־ביטחונית‪ ,‬שלנוכח המגבלות הקשות שהטילו הבריטים על‬
‫העלייה היא יועדה להכשיר כוחות מקצועיים לליווי אניות מעפילים שהגיעו‬
‫בעלייה הבלתי־לגאלית ולהורדתם בחופי הארץ‪ ,‬ומאוחר יותר אף בהכשרה‬
‫ללוחמה ימית כנגד הכוחות הבריטיים‪ .‬בכך הונחו היסודות הראשונים לתפיסה‬
‫הביטחונית של ההנהגה המרכזית בנוגע לים‪ ,‬המתייחסת לכוח ימי צבאי‬
‫ולשליטה בים‪ .‬התגברות הצורך בטיפול בגלי העלייה העתידים והדרישות‬
‫של המוסד לעלייה ב' הביאו את הפלמ"ח ליטול חלק בהכשרה הימית‪ ,‬תחילה‬
‫כמחלקה ימית מצומצמת ולקראת סוף המלחמה גדלו ממדיה‪ ,‬והיא הפכה‬
‫לפלוגה ימית שהכינה את עצמה לקראת העלייה הבלתי־לגאלית‪ ,‬שהתחדשה‬

‫בתום מלחמת העולם השנייה‪.‬‬