Page 279 - המהפכה הימית

‫פרק חמישי‬

‫בדרך לעצמאות ימית־יהודית‪1948-1945 ,‬‬

‫פתיחה‬

‫בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬עם היוודע ממדי האסון שפקד את‬
‫יהדות אירופה‪ ,‬גברה הדחיפות להעלות את שארית הפליטה לארץ‪ ,‬וההנהגה‬
‫הציונית ראתה בעלייה את אחד מיעדיה המרכזיים‪ .‬לאחר סיום המלחמה‬
‫באירופה‪ ,‬באביב שנת ‪ ,1945‬עלתה ממשלת הלייבור לשלטון בבריטניה‪,‬‬
‫ולאכזבת ההנהגה הציונית ממשלה זו המשיכה את מדיניות הספר הלבן שאותה‬
‫נקטה המפלגה השמרנית מאז ‪ ,1939‬וזאת למרות השותפות של היישוב היהודי‬
‫במלחמה ובניצחון על גרמניה הנאצית ולמרות שואת יהדות אירופה‪ ,‬שכבר‬
‫התבררה באותה עת‪ .‬בה בעת לחצו מאות אלפי העקורים‪ ,‬אשר שהו במחנות‬
‫זמניים באירופה‪ ,‬לפתרון בעייתם‪ .‬ההתפכחות מהתקווה לשינוי המדיניות‬
‫הבריטית הביאה את ההנהגה הציונית בראשות דוד בן־גוריון להציב את‬
‫ההעפלה בחוד החנית של המאבק הציוני ולקבל החלטה להבאת עולים לארץ־‬
‫ישראל באופן בלתי חוקי‪ .‬במהלך שלוש השנים אשר קדמו להכרזת המדינה‬
‫הפכה ההעפלה לזירת הפעולה העיקרית של היישוב העברי והתנועה הציונית‬
‫במאבקם להקמת מדינה יהודית‪ 1.‬במצב עניינים זה‪ ,‬האתגר הגדול של הבאת‬

‫אביגור ואחרים‪ ,‬ספר תולדות ההגנה ג(‪ ,)2‬עמ' ‪ ;807-801‬א' שפירא‪ ,‬בן־גוריון‪ :‬דמותו‬ ‫ ‪1‬‬
‫של מנהיג‪ ,‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪ ,2015 ,‬עמ' ‪ .117-116‬עם זאת‪ ,‬יחסו של בן־גוריון‬
‫לעלייה הבלתי־לגאלית היה אמביוולנטי — מעמדה שהתנגדה לצורה זו של עלייה‪,‬‬
‫בעיקר בשל ערעור מקור הסמכות הפוליטית שלו מול יוזמי ההעפלה למיניהם‪ ,‬ועד‬
‫לעמדה הפוכה‪ ,‬שתמכה בכך ללא סייג‪ ,‬אך כנראה הוא עשה זאת במידה רבה לצורכי‬
‫הסברה ונשק מדיני‪ .‬עוד על המתח שבין מחויבותו הציבורית של בן־גוריון לרעיון‬
‫לבין הנכונות המעשית שלו להגשימו לאורך השנים ראו‪ :‬ז' צחור‪' ,‬בן־גוריון וההעפלה‬
‫‪ ,'1948-1934‬ב' פינקוס (עורך)‪ ,‬יהדות מזרח אירופה בין שואה לתקומה‪ ,‬שדה בוקר‪:‬‬
‫אוניברסיטת בן־גוריון בנגב — קריית שדה בוקר — המרכז למורשת בן־גוריון‪,1987 ,‬‬

‫עמ' ‪.447-422‬‬

‫‪277‬‬