Page 283 - המהפכה הימית

‫בדרך לעצמאות ימית־יהודית | ‪281‬‬

‫של נמל תל אביב ושני המעגנים הפכו להיות רשות אדמיניסטרטיבית אחת‪12.‬‬
‫אל נמל חיפה‪ ,‬לקראת תום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬החלו להגיע כמויות‬
‫גדולות של סחורות והורגש מחסור בפועלים יהודים בנמל‪ ,‬בעיקר בשל אי־‬
‫שחרורם המידי של פלוגות הנמלים הצבאיות‪ ,‬שאליהן התגייסו פועלים יהודים‬
‫רבים מוותיקי הנמל‪ 13.‬בן־גוריון הפנה באותם ימים את תשומת הלב לחשיבותה‬
‫של חיפה שלאחר המלחמה ולצורך לחזק את האחיזה היהודית בה‪' :‬בחיפה‬
‫יהיה הנמל המרכזי של הים התיכון‪ ,‬של ארץ־ישראל ושל המזרח הקרוב ואם‬
‫נחזיק בחיפה מעמד‪ ,‬הרי המוצא לים יהיה בידנו'‪ 14.‬היתרון היחסי של היהודים‬
‫היו מפעילי הציוד היהודים‪ ,‬שהפכו לגורמים מכריעים בנמל‪ ,‬עד שהייתה‬
‫להם בשלב מסוים יכולת לשתק את הנמל יותר מאשר לאלפי הערבים שעבדו‬
‫בידיים‪ .‬תחילה הוכנסו טרקטור חקלאי על גלגלי ברזל ושש עגלות‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 1942‬הובאו ‪ 12‬טרקטורים בבת אחת‪ .‬בשנת העבודה ‪ 1947-1946‬נרכשו‬
‫המלגזות הראשונות‪ .‬לעתים אף החכירה 'סולל בונה' ציוד להנהלת הנמל‬
‫הבריטית‪ ,‬ובכך הגדילה את משקלה והשפעתה בנמל‪ .‬ההשתלטות על המיכון‬
‫של הנמל סייעה בידי 'סולל בונה' גם להחזיק מעמד בנמל בחודשים שקדמו‬
‫למלחמת העצמאות‪ .‬היא דאגה לכך שהעבודה לא תיפסק אפילו לשעה אחת‪,‬‬
‫וכאשר הדרך לנמל הייתה נתונה בסכנה העמידה 'סולל בונה' לרשות הפועלים‬

‫משוריין‪ ,‬אשר הביא אותם לעבודה בנמל בימים הקשים ביותר‪15.‬‬

‫תושבי העיר נמלטו ממנה‪ ,‬ומבין כ־‪ 70,000‬ערבים שהיו ביפו ערב המלחמה נותרו בה‬
‫כ־‪ 4,000‬בלבד‪ .‬ראו‪ :‬ניב‪ ,‬הארגון הצבאי הלאומי‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' ‪ ;111-98‬י' בנדמן‪' ,‬התערבות‬
‫הצבא הבריטי בהתקפת האצ"ל על מנשייה'‪ ,‬עיונים בתקומת ישראל ‪,)1992( 2‬‬
‫עמ' ‪ ;316-279‬על המחלוקת בהיסטוריוגרפיה של ארץ־ישראל בנושא התקפת האצ"ל‬
‫על יפו‪ ,‬ראו‪ :‬י' פלג‪' ,‬המערכה על יפו וסביבותיה'‪ ,‬א' קדיש (עורך)‪ ,‬מלחמת העצמאות‬
‫תש"ח‪-‬תש"ט — דיון מחודש‪ ,‬רמת אפעל‪ :‬העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל‬

‫גלילי‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪.‬398-391‬‬
‫‪ 12‬בעונת ההדרים של שלהי ‪ 1948‬נקלטו בנמל יפו ‪ 150‬עובדים מבין העולים החדשים‬
‫ו־‪ 150‬ערבים‪ ,‬שלא היו בעלי מקצוע‪ .‬על ידי כך התאפשר משלוח של מיליון‬
‫וחצי תיבות הדר דרך נמל יפו בעונת ההדרים של ‪ .1949-1948‬עוד על כך ראו‪:‬‬

‫י' בן־אביגדור‪ 13' ,‬שנה לנמל תל אביב'‪ ,‬ים‪ ,‬אפריל‪-‬מאי ‪ ,1949‬עמ' ‪.10‬‬
‫‪ 13‬הרצאה על המצב לאחר המלחמה‪ ,‬ד"ר וידרא [ככל הנראה]‪ ,‬לא מתוארך‪ ,‬אצ"מ‪,‬‬
‫‪ .S74/202‬אמנם בנמל חיפה נטה היחס המספרי של עובדי הנמל לטובת הערבים‪ ,‬אך‬
‫בשלוש השנים שעד הקמת המדינה נסמך ניהול הנמל במידה לא מבוטלת על הפועלים‬

‫היהודים בנמל‪ .‬דן‪ ,‬בדרך לא סלולה‪ ,‬עמ' ‪.271‬‬
‫‪ 14‬פרוטוקול מהישיבה הראשונה של הוועדה לתכנון חיפה‪ 26 ,‬באפריל ‪ ,1944‬הדר הכרמל‪,‬‬

‫חיפה‪ ,‬אע"ח‪ ,‬ת‪.‬ז‪.726 .‬‬
‫‪ 15‬יצחק אלטויה‪ ,‬דבר מנהלת נמל חיפה‪( 49 ,‬ספטמבר ‪ ,)1963‬עמ' ‪ ;32‬אשל‪ ,‬נמל חיפה‪,‬‬

‫עמ' ‪.61-60‬‬