Page 338 - המהפכה הימית

‫‪ | 336‬דיון וסיכום‬

‫או הפועלים היהודים המעטים שהחלו לעבוד בנמל חיפה פעלו ללא יד מכוונת‬
‫מלמעלה‪ ,‬ופעולותיהם נבעו מאינטרסים כלכליים‪ .‬אחת הראיות הבולטות לכך‬
‫היא פעולתו הנחרצת של היהודי גולדצוויג כנגד קבוצות הדיג היהודיות בכנרת‬
‫בשנות העשרים‪ .‬השותפות היהודית‪-‬ערבית של משפחות גולדצוויג וחורי‬
‫בדיג בכנרת עמדה כחומה בצורה כנגד הניסיונות של קבוצות הדיג היהודיות‬
‫להשתלב בתחום הדיג בימה‪ .‬פעילות־הנגד של השותפים מלמדת כי למרות‬
‫המאבק הלאומי שהחל להתעורר בארץ באותן שנים‪ ,‬בחיי היומיום הכתיבו את‬
‫התנהגותם של בני שני העמים גם שיקולים מקצועיים וכלכליים‪ .‬מהניסיונות‬
‫הראשונים של הקבוצות היהודיות‪ ,‬בשנות העשרים וראשית שנות השלושים‪,‬‬
‫להשיג אחיזה בכנרת נעדרו סממנים מובהקים של מאבק לאומי‪ ,‬והוא גם לא‬
‫בא לידי ביטוי בתגובות על ניסיונות אלה‪ .‬השותפות היהודית‪-‬ערבית ביקשה‬
‫לשמור על מעמדה הכלכלי בלא שיקול לאומי או פוליטי‪ ,‬במיוחד לא מצדו של‬

‫גולדצוויג‪ ,‬השותף היהודי‪.‬‬
‫השלב השני במאבק על הים בתקופת המנדט התפתח מאמצע שנות השלושים‬
‫ואילך ונשא אופי שונה לחלוטין‪ .‬עם התגברות המתח הלאומי בארץ‪ ,‬במיוחד‬
‫לאחר פרוץ מאורעות ‪ 1939-1936‬וסגירת נמל יפו בפני יהודים‪ ,‬היה המאבק‬
‫על הים ומקצועות הים לחלק מהמאבק הלאומי וניכרה בו מעורבות בולטת‬
‫של גורמים 'מלמעלה'‪ .‬מוסדות היישוב הקימו מסגרות עבודה בירוקרטיות‬
‫לטיפול וסיוע ליישוב במקצועות הים השונים‪ ,‬הציבו את העבודה העברית‬
‫בנמלים כמשימה לאומית‪ ,‬עסקו בעזרה למשקי הדיג היהודיים וגילו מעורבות‬
‫גדלה והולכת בחינוך ובהכשרה הימית לסוגיה‪ .‬פתיחת נמל עברי ראשון בתל‬
‫אביב‪ ,‬באמצע שנות השלושים‪ ,‬והקמת חברת ספנות לאומית‪ ,‬כעשור לאחר‬
‫מכן‪ ,‬היו משיאיה של הלאמת הפעילות הימית היהודית בארץ בתקופת המנדט‪.‬‬
‫הירתמותם הגלויה של מוסדות היישוב היהודי לרעיון כיבוש הים נתנה למאבק‬
‫עליו משמעות פוליטית ברורה‪ ,‬כחלק מהמאבק הלאומי־הציוני המתגבר על‬
‫השליטה וההתבססות באזורי ההתיישבות שיועדו לבית היהודי הלאומי‪ .‬ניתן גם‬
‫להבחין כי בד בבד עם התפתחותו ההדרגתית של הסכסוך היהודי‪-‬ערבי בארץ‬

‫והקצנתו‪ ,‬חלה השתרשות ציונית במרחב הימי‪ ,‬הן הגאוגרפי והן המקצועי‪.‬‬