Page 336 - המהפכה הימית
P. 336

‫‪ | 334‬דיון וסיכום‬

‫של עבודות הים השונות למשק העברי‪ .‬אחד המניעים הבולטים ליוזמותיו‬
‫בראשית שנות העשרים היה הרצון לנצל כלכלית את ענפי הים השונים ולנסות‬
‫לפתח את הפעילות היהודית בתחום הימי באמצעות הוועדה שהקים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫הניסיונות הראשוניים שנעשו במהלך שנות העשרים ובראשית שנות השלושים‬
‫להגדיל ולהגביר את הפעילות היהודית במקצועות הים השונים‪ ,‬שהיו קצרי‬
‫ימים והצליחו במידה חלקית‪ ,‬היו ברובם המוחלט פרי יוזמה פרטית וכמעט ללא‬

          ‫מעורבות של מוסדות ההנהגה המרכזית ביישוב בנעשה בתחום הימי‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬למן אמצע שנות השלושים‪ ,‬עת החלה ההנהגה המרכזית להתקרב‬
‫לים‪ ,‬עלתה לדיון ביתר שאת שאלת המעורבות של ההון הלאומי בעשייה הימית‪.‬‬
‫המקרה של האנייה 'תל אביב'‪ ,‬באמצע שנות השלושים‪ ,‬ומלחמת המחירים‬
‫האגרסיבית שניהלה עמה חברת הספנות האיטלקית 'הלויד טריסטינו'‪ ,‬הוא אחת‬
‫הדוגמאות הראשונות בתקופת המחקר החושפות את המאבק שהתפתח באותה‬
‫עת ביישוב היהודי בשאלה אם על המוסדות הלאומיים לתמוך מכספי היישוב‬
‫ביוזמה כלכלית פרטית שנקלעה למצוקה כספית‪ .‬במקרה זה טענו החברות‬
‫הפרטיות שהנהגת היישוב אינה פועלת לעודד את חלוצי הספנות העברית‪,‬‬
‫ולמרות היותן מבוססות על הון פרטי‪ ,‬תרומתן לכלכלה ולחברה היהודית בארץ‬
‫חשובה‪ ,‬ולכן על המוסדות הלאומיים להתגייס ולתמוך בהם; הנהגת היישוב‪,‬‬
‫מנגד‪ ,‬לא מיהרה באותה עת להשתמש בכספי היישוב כדי לתמוך במפעלים‬
‫פרטיים‪ .‬במקרה של האנייה 'תל אביב' היה בכך גם כדי להסתכן במחלוקת‬
‫מדינית עם איטליה ועם חברת הספנות 'הלויד טריסטינו'‪ ,‬שפעלה בתמיכת‬
‫הממשלה האיטלקית‪ .‬יש לזכור כי חברה זו הביאה את מרבית העולים לארץ‬
‫באותה תקופה‪ ,‬ובכך כמובן היו עלולים להיפגע אינטרסים לאומיים של היישוב‪.‬‬
‫דומה שהדיונים על אודות הקמתה של חברת הספנות הלאומית 'צים'‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה הביאו לשיא חדש את המתח בשאלת ההון הימי‬
‫המועדף — פרטי או לאומי — בתהליך בנייתה של הארץ‪ .‬הרעיון להקים חברת‬
‫ספנות לאומית באמצעות מיזוגן של חברות ספנות פרטיות קיימות לא צלח‪.‬‬
‫מחד גיסא‪ ,‬גרמה לכך אי־היכולת לשמור על מידת העצמאות של החברות‬
‫הפרטיות במסגרת המוצעת החדשה; מאידך גיסא‪ ,‬המוסדות הלאומיים‬
‫יאבדו את יכולתם לנהל חברה כזו‪ ,‬אם תקום‪ ,‬בהתאם לצרכים הלאומיים‪.‬‬
‫בדיונים התברר שלא ניתן להקים חברת ספנות שתוכל לפעול גם משיקולים‬
‫לאומיים וגם משיקולים כלכליים־מסחריים בעת ובעונה אחת‪ .‬הקמתה של‬
‫'צים' כחברה לאומית שתפעל אך ורק משיקולים לאומיים הייתה אפוא לציון‬
‫דרך חשוב ביותר בהסטת נושא הים מהשוליים למרכז העשייה של הנהגת‬
‫היישוב בהשקעת הון לאומי בתחום זה‪ .‬הייתה זו אבן דרך בהתגברות האחיזה‬
   331   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341