Page 333 - המהפכה הימית
P. 333
דיון וסיכום | 331
בוגרי בתי ספר אירופאיים בתחום הים ,שעלו לארץ ונכנסו לתחומי הספנות או
הדיג ,ומאוחר יותר בוגרי בתי הספר הימיים ,בצ'יוויטווקיה ובחיפה ,ומשוחררי
הצי הבריטי .כל אלה שיפרו את המיומנות הימית של היישוב ,שנמצאה חסרה
בראשית ההתיישבות היהודית החדשה בארץ.
מתחים ותפיסות אידאולוגיות בנושאי הים בקרב היישוב היהודי
בתקופת המנדט
האירועים הנדונים בספר בנושאי הים השונים מוצגים גם על רקע כמה
מהמתחים והתפיסות האידאולוגיות שאפיינו את היישוב היהודי בתקופת
המחקר .ראשית ,התפיסה המדינית והפוליטית ביחס למקום הים בקרב
ההנהגה ,כפי שזו באה לידי ביטוי בשני קטבים :מחד גיסא ,ההנהגה המרכזית
של היישוב והסוכנות היהודית ,לפחות עד אמצע שנות השלושים ,שייצגה את
התפיסה הפועלית ,שלא ייחסה חשיבות מרובה לים ,ראתה בו גבול התפשטות
ונתנה את כל תשומת הלב היישובית לגאולת האדמה וכיבוש השממה; מאידך
גיסא ,התנועה הרוויזיוניסטית ,שהחזיקה בתפיסה של טריטוריה חסרת גבולות,
של ארץ־ישראל רחבה ,שהים היה יסוד מרכזי בה .במתיחות שהתגלעה על רקע
זה בין ימין לשמאל בתחום הימי נטען מהכיוון הרוויזיוניסטי כי התעוררות
המוסדות הציוניים לבעיית הים הייתה אטית ,לא הייתה מסורת ימית מפותחת
בקרב ההנהגה ושנות העשרים וראשית שנות השלושים בוזבזו בניסיונות
שכשלו בשל היעדר סיוע מוסדי ונזק נגרם ליישוב .היה זה ,לטענת הגורמים
הרוויזיוניסטיים ,גם היסוד לביטול שהפגינו המוסדות הלאומיים כלפי התחום
הימי ופיתוח הים ומקצועותיו ,שבאו לידי ביטוי בולט בהתעלמות מהמחלקה
הימית של בית"ר והליגה הימית שלה ומבית הספר הימי של בית"ר שהוקם
בצ'יוויטווקיה שבאיטליה .מנגד ,מן הצד השמאלי נטען שעד אמצע שנות
השלושים ,נסיבות התקופה והאמצעים המצומצמים שעמדו לרשות התנועה
הציונית חייבו סדר עדיפויות שלא אפשר להשקיע גם בעבודת האדמה והקמת
יישובים וגם בפיתוח הים ומקצועותיו.
בספר זה נמצא שבתפיסה של ההנהגה המרכזית החל להתחולל שינוי,
ובראשותו של בן־גוריון החלו להישמע קולות שהים אינו גבול אלא אופציה
חשובה לביסוסה של המדינה היהודית שבדרך .דבריו של בן־גוריון באמצע
,1932שלפיהם 'יש לראות בים התיכון לא את גבולה ,אלא את המשכה של
ארצנו' ,היו בגדר חידוש באופן שבו ראתה ההנהגה המרכזית את הים ותפקידו
בקימום האומה בארצה .הקמת המחלקה הימית ,ומאוחר יותר הקמת הפלי"ם