Page 329 - המהפכה הימית
P. 329

‫דיון וסיכום | ‪327‬‬

‫'מחלקת הים והדיג' ועמדה מאחורי הקמתם של שני גופי ים נוספים‪ :‬הראשון‬
‫היה חברת 'נחשון'‪ ,‬חברת ספנות משותפת לסוכנות היהודית ולהסתדרות‬
‫העובדים הכללית; השני היה החי"ל (חבל ימי לישראל)‪ ,‬שמטרתו הייתה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬להיות ארגון־גג לפעילות העממית הימית שהתפתחה בקרב היישוב‬
‫היהודי בארץ והקיפה נוער ואזרחים יהודים רבים‪ .‬הקמתו הייתה בעיקר על‬
‫רקע העובדה שכבר למן אמצע שנות העשרים הלך וגדל מקומן של הפעילות‬
‫העממית לאגודות הספורט הימיות השונות ואף של אגודות ימיות בפני עצמן‪,‬‬
‫דוגמת 'זבולון'‪ ,‬שהחלו לפעול בארץ באותה עת‪ .‬באמצעות החי"ל שאפה‬
‫הסוכנות לארגן את כל אלה תחת חסותה מסביב לרעיון 'כיבוש העבודה' בים‪,‬‬

                                   ‫בנמלים‪ ,‬בדיג ובכל מקצועות הים הנוספים‪.‬‬
‫השינוי שהחל להתחולל ביחסה של הנהגת היישוב המרכזית לים למן‬
‫המחצית השנייה של שנות השלושים והלקח מהניסיון שנצטבר בתחום הדיג עד‬
‫אותה עת לימדו את מחלקת הים שכדי לבסס את ענף הדיג יש לסייע בבניית‬
‫כפרי דייגים ולתמוך כלכלית ומקצועית בענף הדיג וביישובי הדייגים עצמם‬
‫בשלבים הראשונים של עלייתם על הקרקע‪ .‬עם זאת‪ ,‬עד פרוץ מלחמת העולם‬
‫השנייה עדיין הייתה לדיג הערבי שליטה מוחלטת בענף‪ ,‬והדיג היהודי היווה רק‬
‫אחוזים בודדים מתפוקתו וממחזורו הכספי של השוק‪ .‬השינוי הגדול בענף הדיג‬
‫התחולל בשנות מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בעקבות הכניסה של ענף גידול הדגים‬
‫בברכות‪ .‬היה זה תחום חדש בענף הדיג‪ ,‬שהוכנס על ידי המשקים היהודיים‬
‫והצליח להתרחב מאוד בשנות המלחמה ובשנים שאחריה‪ .‬הודות לקצב הצמיחה‬
‫הגבוה של ענף גידול הדגים בברכות‪ ,‬במהלך המלחמה ובשנים שלאחריה גדל‬
‫בהתמדה חלקו היחסי של הדיג העברי בדיג הכללי בארץ‪ .‬בסיום המלחמה היה‬
‫חלקו של היישוב היהודי ‪ 43.5%‬מתפוקת הדיג הכללית בארץ (בטונות)‪ ,‬ואילו‬
‫ערך התוצרת של הדיג היהודי בלירות ארצישראליות עמד בתום המלחמה על‬
‫‪ 54%‬מהמחזור הכספי‪ ,‬כלומר הדיג העברי הגיע לרובו של שוק הדיג בארץ‬

                                                             ‫בערכים כלכליים‪.‬‬
‫יישובי הדייגים‪ ,‬שהתבססו בארץ בשנות המלחמה ואחריה במקצועות הים‪,‬‬
‫נמצאו בעיקר באגמים — חולתא באגם החולה ועין גב וגינוסר בכנרת‪ .‬הפעילות‬
‫הימית החלה בהם בטרם המלחמה‪ ,‬ובמשך שנים מספר עסקו שם עשרות‬
‫חברים בקביעות בדיג ואט־אט ביססו את ההתיישבות במקום‪ .‬לא כך היה‬
‫המצב בהתיישבות לחופי הים התיכון‪ ,‬שאמנם נועד לה תפקיד חשוב בהכשרת‬
‫אנשי ים וכבסיס לפעולות 'ההגנה'‪ ,‬אך למעט שדות ים‪ ,‬שהיה המשק היחיד‬
‫לאורך הים התיכון שלא נטש את ענף הדיג עד תום תקופת המנדט‪ ,‬כל היתר‬
‫מצאו את פרנסתם בתחומים אחרים‪ .‬סיכום הקמתם של יישובי דייגים מלמד‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334