Page 328 - המהפכה הימית
P. 328
| 326דיון וסיכום
הסחורות ומתנועת הנוסעים בדרך הים היה מנת חלקה של הספנות הפרטית
העברית באותה תקופה .בשלב זה עדיין נמנעה הנהגת היישוב מלהתערב בתחום
הספנות ,ולא ראתה לנכון להתגייס לעזרתן של החברות הפרטיות ולהשקיע
בענף עתיר השקעה זה כחלק מסדר הקדימויות הלאומי.
מלחמת העולם השנייה הביאה לשיתוקה של הספנות המסחרית ,ורק
בסיומה התרחש השלב השלישי בהתפתחות ענף הספנות העברית בארץ,
וביוזמת ההנהגה המרכזית של היישוב קמה חברת הספנות הלאומית הראשונה,
חברת 'צים' .רעיון חברת ספנות לאומית של היישוב היהודי בארץ לא יצא אל
הפועל אלא בעקבות הנסיבות שנוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה .לאחר
מלחמה זו ראתה הנהגת היישוב את החשיבות הגדולה של חברה לאומית
עצמאית לספנות ,שתפעל מתוך שיקולים לאומיים ותקדם את המטרות השונות
של היישוב באותה עת בתחום ההובלה הימית' .קדמה' ,אנייתה הראשונה של
החברה ,הייתה לספינת הדגל הראשונה של העצמאות הימית של היישוב היהודי
בארץ ,במדינה העצמאית העתידה לקום.
דיג ויישובי דייגים
עד הגעת הבריטים לארץ לא הייתה מעורבות רבה של יהודים בענף הדיג בחופי
הארץ .לעומת זאת ,למן המחצית הראשונה של שנות העשרים חל שינוי ביחסו
של היישוב היהודי לדיג ונרשם גידול בפעולות הדיג של יהודים ,על ידי יחידים
או קבוצות דיג ,וחלה עלייה במספר הסירות ובניסיונות דיג שונים ,בייחוד
על ידי כמה קבוצות דיג יהודיות שנוסדו בכנרת ובחופי הים התיכון .היה זה
על רקע השינוי השלטוני ומדיניותה של מחלקת החקלאות הבריטית בשנים
הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה ,שנועדה לשקם את החקלאות
מפגעי המלחמה ,ובמסגרתה ביטלה הממשלה את המס בשיעור 20%שהיה
מוטל על יבול הדגה בתקופה העות'מאנית .אלא שכל הקבוצות הללו התפזרו
לאחר שנתיים-שלוש של מאבק ותלאות ,בעיקר בשל היעדרם של ניסיון ,הון
ותמיכה מוסדית וכן מאחז התיישבותי שיוכלו להישען עליו ומקום של קבע
שבני המשפחות יגורו בו ויוכלו לפתח בו משקי עזר.
למן המחצית השנייה של שנות השלושים הלכה ונוצרה מציאות חדשה
בדיג העברי בארץ ,כתוצאה של השינוי שחל ביחסם של מוסדות ההנהגה
של היישוב לענף הדיג ,שהחלו לראות בו ענף חקלאי ובעל תפקיד חשוב
בביסוס ההתיישבות היהודית החדשה בארץ .כחלק מהשינוי בגישת המוסדות
המרכזיים לים וליתרונותיו בהתיישבות והרצון להכפיף למרותם את הגופים
השונים בשדרות היישוב שעסקו בתחומי הים ,הקימה הסוכנות היהודית את