Page 328 - המהפכה הימית
P. 328

‫‪ | 326‬דיון וסיכום‬

‫הסחורות ומתנועת הנוסעים בדרך הים היה מנת חלקה של הספנות הפרטית‬
‫העברית באותה תקופה‪ .‬בשלב זה עדיין נמנעה הנהגת היישוב מלהתערב בתחום‬
‫הספנות‪ ,‬ולא ראתה לנכון להתגייס לעזרתן של החברות הפרטיות ולהשקיע‬

                       ‫בענף עתיר השקעה זה כחלק מסדר הקדימויות הלאומי‪.‬‬
‫מלחמת העולם השנייה הביאה לשיתוקה של הספנות המסחרית‪ ,‬ורק‬
‫בסיומה התרחש השלב השלישי בהתפתחות ענף הספנות העברית בארץ‪,‬‬
‫וביוזמת ההנהגה המרכזית של היישוב קמה חברת הספנות הלאומית הראשונה‪,‬‬
‫חברת 'צים'‪ .‬רעיון חברת ספנות לאומית של היישוב היהודי בארץ לא יצא אל‬
‫הפועל אלא בעקבות הנסיבות שנוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬לאחר‬
‫מלחמה זו ראתה הנהגת היישוב את החשיבות הגדולה של חברה לאומית‬
‫עצמאית לספנות‪ ,‬שתפעל מתוך שיקולים לאומיים ותקדם את המטרות השונות‬
‫של היישוב באותה עת בתחום ההובלה הימית‪' .‬קדמה'‪ ,‬אנייתה הראשונה של‬
‫החברה‪ ,‬הייתה לספינת הדגל הראשונה של העצמאות הימית של היישוב היהודי‬

                                      ‫בארץ‪ ,‬במדינה העצמאית העתידה לקום‪.‬‬

                                                           ‫דיג ויישובי דייגים‬
‫עד הגעת הבריטים לארץ לא הייתה מעורבות רבה של יהודים בענף הדיג בחופי‬
‫הארץ‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬למן המחצית הראשונה של שנות העשרים חל שינוי ביחסו‬
‫של היישוב היהודי לדיג ונרשם גידול בפעולות הדיג של יהודים‪ ,‬על ידי יחידים‬
‫או קבוצות דיג‪ ,‬וחלה עלייה במספר הסירות ובניסיונות דיג שונים‪ ,‬בייחוד‬
‫על ידי כמה קבוצות דיג יהודיות שנוסדו בכנרת ובחופי הים התיכון‪ .‬היה זה‬
‫על רקע השינוי השלטוני ומדיניותה של מחלקת החקלאות הבריטית בשנים‬
‫הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬שנועדה לשקם את החקלאות‬
‫מפגעי המלחמה‪ ,‬ובמסגרתה ביטלה הממשלה את המס בשיעור ‪ 20%‬שהיה‬
‫מוטל על יבול הדגה בתקופה העות'מאנית‪ .‬אלא שכל הקבוצות הללו התפזרו‬
‫לאחר שנתיים‪-‬שלוש של מאבק ותלאות‪ ,‬בעיקר בשל היעדרם של ניסיון‪ ,‬הון‬
‫ותמיכה מוסדית וכן מאחז התיישבותי שיוכלו להישען עליו ומקום של קבע‬

                          ‫שבני המשפחות יגורו בו ויוכלו לפתח בו משקי עזר‪.‬‬
‫למן המחצית השנייה של שנות השלושים הלכה ונוצרה מציאות חדשה‬
‫בדיג העברי בארץ‪ ,‬כתוצאה של השינוי שחל ביחסם של מוסדות ההנהגה‬
‫של היישוב לענף הדיג‪ ,‬שהחלו לראות בו ענף חקלאי ובעל תפקיד חשוב‬
‫בביסוס ההתיישבות היהודית החדשה בארץ‪ .‬כחלק מהשינוי בגישת המוסדות‬
‫המרכזיים לים וליתרונותיו בהתיישבות והרצון להכפיף למרותם את הגופים‬
‫השונים בשדרות היישוב שעסקו בתחומי הים‪ ,‬הקימה הסוכנות היהודית את‬
   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333