Page 332 - המהפכה הימית

‫‪ | 330‬דיון וסיכום‬

‫ויישובי דייגים‪ ,‬חינוך ימי והכשרה ימית — על פני ציר הזמן של תקופת המנדט‬
‫מלמד שלאורך תקופה זו חל שינוי הדרגתי ביחסו של היישוב היהודי לים‬
‫ולחופיו‪ ,‬התגברה האחיזה החופית היהודית בהם ובתוך כך התפתחה בקרבו‬
‫באותה עת תודעה ימית‪ .‬תהליכים אלה הובילו למסקנה הראשית העולה‬
‫מהמחקר‪ :‬החל מאמצע שנות השלושים אנו עדים לראשיתה של מהפכה ימית‬
‫בחיי היישוב היהודי בארץ בעת החדשה‪ .‬מהפכה זו מצאה ביטוי בארבעה ממדים‬
‫עיקריים‪ :‬בתודעה הימית של היישוב — במיוחד בפעילות המחלקות ואגודות‬
‫הספורט הימי; בהנהגת היישוב — זו הכירה לראשונה בים ובחשיבותו והחלה‬
‫לפעול באפיקים שונים כדי לבסס את האחיזה בו; בגאוגרפיה היישובית —‬
‫לראשונה נאחזה ההתיישבות היהודית בים ובחופיו‪ ,‬בחלקי ארץ הסמוכים‬
‫לשפת הים התיכון‪ ,‬לשפת הכנרת ואגם החולה‪ ,‬שטרם יושבו בעבר; במעמד‬
‫הפועל העברי הימי — בעצם כניסתו לעבודות הים השונות וקשירת פעילות‬
‫זו להיאחזות היישובית הכוללת ולמאבק הלאומי המתפתח התחולל שינוי‬

‫בהתייחסותו של היישוב אל דמותו ותרומתו להיאחזות הימית‪.‬‬
‫התקופה המכוננת‪ ,‬משנת התודעה‪ ,‬שהאיצה את המהפכה הימית בתודעת‬
‫היישוב היהודי והביאה את האלמנטים הללו לידי ביטוי בולט הייתה ללא ספק‬
‫החודשים אפריל‪-‬מאי ‪ ,1936‬שבמהלכם נסגר נמל יפו בפני יהודים ולאחר‬
‫מכן נפתח נמל תל אביב‪ .‬שני אירועים אלה המחישו‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬את הבעיה‬
‫הגדולה של היישוב היהודי בארץ עת נסגר בפניו נמל יפו והוא נותר בלא מוצא‬
‫לים‪ ,‬אך מן הצד האחר‪ ,‬הקמתו של נמל עברי ראשון בעצם הימים הקשים של‬
‫המאורעות המחיש את הפוטנציאל היישובי‪ ,‬הכלכלי והפוליטי של הים‪ .‬בכך‬
‫התאפשר לראשונה ליישוב היהודי לראות את הים התיכון לא כגבול טבעי אלא‬
‫כהמשכה של הארץ וכמרחב מקשר לעולם‪ ,‬המחבר בין היישוב היהודי בארץ‬
‫ליהדות הגולה שמעבר לים‪ .‬מצב זה אף סלל את הדרך לתחילת השוואתו של‬

‫מעמד עובדי הים לזה של החלוצים‪ ,‬עובדי עבודת האדמה‪.‬‬
‫שלושה גורמים עיקריים הביאו למהפכה זו ביחסו של היישוב אל הים‪:‬‬
‫הראשון‪ ,‬המאבק הלאומי המתגבר והתגברות חשיבותו של הים לחוסנו‬
‫הביטחוני והכלכלי של היישוב העמידו בפני הנהגת היישוב את הצורך להפנות‬
‫משאבים לאומיים גם לכיוונים הימיים‪ ,‬תחילה אמנם לפעול לפתיחתו של נמל‬
‫עצמאי‪ ,‬אך בה בעת גם בכיוונים נוספים‪ ,‬דוגמת רכישתן של ספינות מכמורת‬
‫או התמיכה שניתנה ליישוב הדייגים הראשונים; השני‪ ,‬גורם כלכלי‪ ,‬ובמיוחד‬
‫כניסת הון למשק העברי בשנות הצמיחה הכלכלית (תקופת ה'פרוספריטי')‪,‬‬
‫שאפיינה את המחצית הראשונה של שנות השלושים‪ ,‬בעיקר בעקבות העלייה‬
‫החמישית‪ ,‬שהייתה מבוססת יחסית לקודמותיה; השלישי‪ ,‬גורם מקצועי —‬