Page 335 - המהפכה הימית

‫דיון וסיכום | ‪333‬‬

‫ואף הניסיונות השונים שנעשו במהלך שנות העשרים וראשית שנות השלושים‬
‫בתחומי הדיג והספנות לא צלחו‪ .‬לטענתנו‪ ,‬לבד מהעובדה שהניסיונות הללו‬
‫לא זכו לעזרה חיצונית מספקת‪ ,‬גם לא נמצא בהם השילוב האופטימלי שבין‬
‫שיתופיות‪ ,‬המחייבת נוכחות מתמדת ואשר אופיינית לעבודת אדמה‪ ,‬לבין‬
‫עבודות ים‪ ,‬המצריכות היעדרות‪ ,‬נפקדות לתקופות זמן ממושכות וממילא‬
‫גורמות לפגיעה חברתית בגרעין המתיישבים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היכולת לגשר‬
‫ולקיים אורח חיים קיבוצי־שיתופי ובד בבד עמו לטפח את יישובי הדייגים ואת‬
‫מקצועות הים‪ ,‬דוגמת הדיג או הספנות‪ ,‬מצאה ביטוי רק כאשר אל התחומים‬
‫הללו נכנסו מוסדות ההנהגה המרכזית של היישוב והתגבשה מדיניות מרכזית‪.‬‬
‫מדיניות זו כללה סיוע לנקודות היישוב הללו בשעות משבר ותמיכה בהן‪ ,‬עזרה‬
‫בשכלול שיטות הדיג או סיוע מקצועי ומתן ידע והכוונה מקצועיים‪ ,‬פעולות‬
‫שעזרו בצורה זו או אחרת בהתמודדות עם מציאות החיים הקשה של אנשי הים‪.‬‬
‫אל המתח שהתקיים בין התפיסה הסוציאליסטית‪ ,‬שיוצגה על ידי ההנהגה‬
‫הלאומית המרכזית‪ ,‬לבין התפיסה האינדיווידואליסטית‪ ,‬שאפיינה את חייהם‬
‫אנשי הים‪ ,‬בעיקר הדייגים והספנים‪ ,‬ניתן לדעתנו גם לקשור את שאיפתה של‬
‫הסוכנות היהודית לרכז את פעילות המחלקות והאגודות הימיות תחת חסותה‪.‬‬
‫מאמצי הסוכנות הופנו אל כל ההתאגדויות‪ ,‬אבל דומה שבעיקר התרכזו‬
‫באגודת 'זבולון'‪ .‬אגודה זו ייצגה את המחנה האזרחי והחלה לגדול ולהתרחב‬
‫בשנות השלושים‪ ,‬והיא נחשבה באותם ימים לאגודה הימית הגדולה ביותר‬
‫מבין האגודות הבלתי־מפלגתיות‪ .‬המשא ומתן בין מחלקת הים לאגודת 'זבולון'‬
‫נמשך שנים מספר‪ ,‬והוא יכול להמחיש את החשיבות הרבה שייחסה הסוכנות‬
‫היהודית להשלטת מרותה על האחיזה היהודית בים ועל פעילותן של אגודות‬
‫ציבוריות‪ .‬היה זה חלק מרכזי בשאיפה הפוליטית של הנהגת היישוב להטביע‬
‫את חותמה כמובילת השינוי התפיסתי ביחסו של היישוב אל הים והדגשת‬
‫חשיבותו ויתרונותיו למפעל הלאומי המתהווה‪ ,‬וזאת ככל שהאחיזה והמעורבות‬
‫היהודית בתחומי הים השונים הלכה והתרחבה‪ ,‬כמתואר לעיל‪ ,‬בנמלים‪ ,‬בספנות‬

‫או בהתפתחותם של יישובי דייגים בחופי הארץ השונים‪.‬‬
‫מחלוקת אידאולוגית נוספת בתחומי הים‪ ,‬והקשורה בקודמתה‪ ,‬נגעה במידה‬
‫רבה בשאלות הכלכליות שעמדו במרכז העימותים בין הציונים הבורגנים‬
‫והימין לבין חוגי הפועלים‪ ,‬שנסבו על השאלה באיזה הון תיבנה הארץ — הון‬
‫פרטי או הון לאומי‪ .‬בהקשר זה עמדה היזמות הפרטית והאנטי־ממסדית בכמה‬
‫מתחומי הים השונים‪ ,‬שייצגה במקרים רבים את המחנה האזרחי‪ ,‬ובכך נתפסה‬
‫כהתגלמות הקפיטליזם‪ ,‬אל מול התפיסה הסוציאליסטית‪ ,‬הממסדית‪ ,‬של חסידי‬
‫ההון הלאומי‪ .‬גורביץ נמנה עם הראשונים להדגיש את היתרונות הכלכליים‬