Page 334 - המהפכה הימית
P. 334
| 332דיון וסיכום
(פלמ"ח ימי) ,בשלהי מלחמת העולם השנייה ,היו בדיעבד להנחת אבן הפינה
לתפיסה הממסדית־מדינתית של הים ,שאותה הוביל בן־גוריון .היה בכך משום
ביטוי לחשיבות הרבה שהוא ייחס לביסוס כוח ימי צבאי ושליטה במעברי
הים כאחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על העוצמה המדינית והכלכלית של
המדינה היהודית שבדרך .משלב מסוים ראה בן־גוריון את העוצמה בים גם
כמכשיר פוליטי עצמאי להגדלתם של כוח האומה ויוקרתה ולעיצוב ייעודה.
הקמת 'המחלקה לים ולדיג' של הסוכנות ומסגרות הפעולה שלה ,ובמיוחד
החי"ל ו'נחשון' ,המחישו את החשיבות הפוליטית שהחלה ההנהגה המרכזית
לייחס לשאלת הים למן המחצית השנייה של תקופת המנדט ,גם אם במחיר
'ג ֵנבת' הקרדיט מחוגי הימין על היותם הראשונים להתגייס לנושא זה .רצון
הסוכנות להשליט את מרותה על הפעילות הימית בא לידי ביטוי בולט בשאלת
הזיקה למחלקות הימיות ואגודות הספורט למיניהן ,שחלקן כמובן ייצגו זרמים
פוליטיים ביישוב ,והשאיפה של מחלקת הים והחי"ל לפרוס חסות רחבה ככל
הניתן על ההכשרה הימית ועל הרכיב החינוכי המתרחב שנלווה לפעילות
זו .דוגמה בולטת אחרת לכך היא 'יום הים' ,יוזמה משותפת של מחלקת הים
והחי"ל ,שביקשו להדגיש את האופי הלאומי של היום ומקומו של הים בתחייה
הלאומית ,אלא שכבר מלכתחילה נתגלעה סביבו מחלוקת בין ימין לשמאל
בשאלת הראשוניות של מפעלי הים העבריים וכן בשאלה מי יהיה שותף מוכר
ביצירת האתוס הימי הארצישראלי.
פן נוסף במתחים האידאולוגיים שעלו באירועים השונים הנדונים בספר
בנושאי הים השונים הוא המתח שהתקיים בין התפיסה החברתית של המחנה
הפועלי־סוציאליסטי ,שצידדה ברעיון ה'קבוצה' וברעיונות של התיישבות
חקלאית שיתופית ,לבין מציאות החיים של אנשי הים ,במיוחד הדייגים או
הספנים ,המבלים את זמנם בספינה ,מרוחקים מהקבוצה ונמצאים לא אחת
מחוץ לבית למשך תקופות זמן ממושכות .בכך הם נתפסו כפוגעים בעקרונות
הקבוצה ,מתנגדים להם או אדישים כלפיהם .גורביץ היה הראשון שניסה ,כבר
בראשית שנות העשרים ,לשלב במידה מסוימת בין שתי תפיסות עולם מרכזיות
בדבר הסדר החברתי הרצוי — בין תפיסת עולם סוציאליסטית לבין תפיסת
עולם קפיטליסטית .הרעיונות שהעלה בנוגע להכשרת דייגים שיקפו תפיסה
עולם פועלית ,אך הוא קרא לעשות זאת באמצעות עידוד המסחר העצמאי,
הצעה ששיקפה תפיסת עולם של יזמות המעמד הבינוני .בין שגורביץ אכן ניסה
לשלב בין תפיסות מנוגדות פועליות-אזרחיות ובין שמדובר היה בהתנהלות
אופורטוניסטית של אדם המנסה לקדם מטרה ייחודית ולכן מגייס לכך כל
משאב אפשרי ,רעיונותיו מראשית שנות העשרים לא יצאו כאמור לפועל בזמנן,