Page 40 - המהפכה הימית
P. 40
| 38פרק ראשון
הפעילות הימית בארץ־ישראל בשלהי
התקופה העות'מאנית
נמלים
ערי הנמל שבלטו בהתחזקותן בארץ־ישראל בסוף התקופה העות'מאנית היו
יפו וחיפה .עיון בנתונים הדמוגרפיים שלהן למן ראשית המאה התשע עשרה
ועד תום השלטון העות'מאני וראשית תקופת השלטון הבריטי מלמד כי שיעור
הגידול הדמוגרפי המהיר ביותר היה בחיפה :פי ,20מ־ 1,250נפש בשנת 1800
ל־ 24,600נפש בשנת .1922ביפו שיעור הגידול אמנם היה נמוך יותר ,פי ,14.5
אך הצמיחה המוחלטת של האוכלוסייה העירונית ביפו הייתה גדולה יותר,
ומ־ 2,750נפש בשנת 1800הגיעה אוכלוסייתה של יפו ל־ 47,700נפש בשנת
.1922בכך הייתה יפו לעיר השנייה בגודלה בארץ־ישראל לאחר ירושלים,
ולעיר הנמל הגדולה ביותר לחוף הים התיכון של ארץ־ישראל58.
יפו היא אחת מן הערים הקדומות בעולם .מיקומה הגאוגרפי והגאו־אסטרטגי
משך אליה מקדמת דנא כובשים שלחמו על אדמתה ,החריבו אותה ,קוממו את
הריסותיה וחוזר חלילה 59.מסע נפוליאון וכיבוש יפו ונמלה בשנת 1799גרמו
לה הרס רב ,אך עם תחילת המאה התשע עשרה חלה בה התאוששות מהירה.
העיר שוקמה והתפתחה ,הפרדסים חודשו ,חומת העיר נבנתה שוב וכן בוצרה
המצודה העירונית .לשיפורים נוספים זכתה העיר בימיו של המושל התורכי של
העיר מוחמד אגא א־שאמי (משל ביפו בשנים ,)1818-1807הידוע יותר בכינויו
'אבו נבוט' ('אבי האלה') ,שבנה וחיזק את חומות העיר ומבני ציבור רבים60.
הנתונים הטבעיים של נמל יפו התאימו לסירות ולספינות מפרש קטנות בלבד.
עומק האגן הוא בין מטר וחצי לשני מטרים וחצי ,ולפיכך במאה התשע עשרה
נאלצו ספינות גדולות יותר לעגון במרחק של 800מטרים עד קילומטר וחצי
מן החוף ולהיעזר בסירות לפריקת מטענן ונוסעיהן .מאחר שהספינות נאלצו
לעגון בים הפתוח ,לא ניתן לנמל לתפקד בכל עונות השנה .מצב זה היה מסוכן
במיוחד בחורף ,ובתקופה זו אירע לא אחת שאניות נאלצו להמתין ימים מספר
בים הפתוח ,להמשיך במסען לנמלים אחרים מצפון או מדרום ,ולעתים מזומנות
5 8קרק ,ערי החוף ,עמ' ,326לוח .1בד בבד עם עלייתן של יפו וחיפה חלו ירידה וקיפאון
בשתי ערי הנמל האחרות ,עכו ועזה.
5 9טולקובסקי ,תולדות יפו.
60אביצור ,נמל יפו ,עמ' .14-13
