Page 41 - המהפכה הימית
P. 41

‫רקע היסטורי | ‪39‬‬

‫ספינות נטרפו בים או נופצו על השוניות ואבדו חיים ורכוש‪ 61.‬תנועת הנוסעים‬
‫הייתה מורכבת בעיקר מעולים וצליינים‪ ,‬אך גם תושבים ערבים נעו בין נמלי‬
‫החוף המזרחי של הים התיכון‪ .‬מכיוון שאניות הקיטור לא יכלו להיכנס לנמל‪,‬‬
‫הן עגנו במרחק מה מן החוף‪ ,‬והפריקה והטעינה בוצעו בעזרת סירות ודוברות‪.‬‬
‫העבודה הייתה תלויה אפוא במזג האוויר‪ ,‬ובימים של ים סוער שותק הנמל‬

                            ‫מפעילות‪ ,‬גורם שהביא לביטול ימי עבודה רבים‪62.‬‬
‫בעקבות הרפורמות שבאו לאחר ימי השלטון המצרי בארץ־ישראל‬
‫(‪ )1840-1831‬נעשתה יפו למרכז נפה (נחיה) ונכללה ביחידה מיוחדת שנקראה‬
‫'מתצרפליק ירושלים'‪ .‬מושל יפו היה קאמיקאם (ראש נפה) ושימש לעתים‬
‫כממלא מקום של מתצרף (מושל) ירושלים (פאשא בדרגה נמוכה) וכפוף‬
‫למרותו‪ 63.‬באותה תקופה השתפר הביטחון בדרכים וכן חלו שינויים נוספים‪:‬‬
‫תמורות בתעבורה הימית בעולם בעקבות המצאתה של מכונת הקיטור‬
‫והשימוש בה כמנוע והחלפה הדרגתית של ספינות מפרש בספינות קיטור‪,‬‬
‫ייסוד חברות ספנות קבועות‪ ,‬ביטול המכסים הפנימיים‪ ,‬חיבור יפו בקו טלגרף‬
‫יבשתי לירושלים (וממנה לדמשק‪ ,‬משם לאיסטנבול ומשם לאירופה) ופתיחת‬
‫הכביש יפו–ירושלים (‪ ;)1867‬כל אלה העלו במידה רבה את חשיבותו של סחר‬
‫החוץ בכלכלת העיר וביססו את מעמדה של יפו בארץ־ישראל למן המחצית‬
‫השנייה של המאה התשע עשרה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬בשנות השישים הגיעו לנמל יפו‬
‫שתי אניות נוסעים בשבוע‪ ,‬ואילו בשנות השמונים‪ ,‬כתוצאה של התחרות בין‬
‫החברות‪ ,‬כבר הגיעו לנמל יפו‪ ,‬בקווים סדירים‪ ,‬ארבע אניות בשבוע וכן החלו‬
‫להופיע אניות משא‪ .‬שינויים מהותיים חלו גם במספר אניות הקיטור‪ ,‬ועוד‬
‫יותר מזה גדלה תפוסתן‪ .‬בהדרגה נעלמו אניות המפרש האירופיות הגדולות‬
‫ונשארו בעיקר ספינות זעירות‪ ,‬שהפליגו בין הנמלים של מזרח ודרום־מזרח‬

‫‪ 	61‬לתיאור קשיי הנחיתה בנמל‪ ,‬בייחוד בעונות הסוערות‪ ,‬ראו למשל‪ :‬ד' סמילנסקי‪ ,‬עיר‬
‫נולדת‪ :‬סיפורן של תל אביב וארץ־ישראל בתקופת העלייה השנייה‪ ,‬תל אביב‪ :‬משרד‬
‫הביטחון — ההוצאה לאור‪ ,1981 ,‬עמ' ‪ ;27‬מ' אליאב‪ ,‬בחסות ממלכת אוסטריה‪ :‬מבחר‬
‫תעודות מארכיון הקונסוליה האוסטרית בירושלים ‪ ,1917-1848‬ירושלים‪ :‬יד יצחק בן־‬

                                                     ‫צבי‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.374 ,314-313‬‬
‫‪ 6	 2‬י' קרמון‪' ,‬תחבורה ימית ואווירית'‪ ,3/xiv ,‬אטלס ישראל‪ ,‬תל אביב‪ :‬מחלקת המדידות —‬
‫משרד העבודה‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ;1956 ,‬גלברט‪ ,‬היהודים והספנות‪ ,‬עמ' ‪ ;83‬רן‪ ,‬העלייה‬

                                                                ‫הגרמנית‪ ,‬עמ' ‪.36-35‬‬
‫‪ 	63‬מ' מעוז‪' ,‬ירושלים במאה השנים האחרונות לשלטון התורכי־העות'מאני'‪ ,‬י' בן פורת‪,‬‬
‫ב"צ יהושע וא' קידר (עורכים)‪ ,‬פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים‪ ,‬א‪ ,‬תשל"ג‪,‬‬

                                                                        ‫עמ' ‪.272-269‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46