Page 42 - המהפכה הימית
P. 42
| 40פרק ראשון
הים התיכון 64.חלה עלייה עצומה בנפח הנוסעים והמטענים דרך הנמל ,ועורפה
(הינטרלנד) של יפו הלך והתרחב במרכז ארץ־ישראל ,התרחבות שנעזרה
בפיתוח דרכים באזור וסלילת מסילת הברזל מיפו לירושלים ,שנחנכה בשנת
.1892התנופה המסחרית שקיבל הנמל למן שנות השישים של המאה התשע
עשרה ואילך הניחה את היסודות להפיכתה של יפו ,לקראת סוף התקופה
העות'מאנית ,לעיר החוף החשובה ביותר בארץ־ישראל .אלא שעד סוף התקופה
העות'מאנית לא חל כמעט שיפור בתנאי העגינה ,בתשתית הגרועה של הנמל
ובגישה הבלתי נוחה מן הים אל הרציף ,זאת בעיקר בשל התנגדות תורכית
לתמוך ביוזמות פיתוח להקמת נמל מודרני ועמוק מים ,פרי יזמות אירופית
פרטית או מסחרית ,וחשיבותה המוגבלת של הארץ למעצמות באותם ימים65.
ואולם ,על אף מגרעותיו שימש נמל יפו כנמל הראשי של ארץ־ישראל ,עד
לעלייתו של נמל חיפה בראשית שנות השלושים של המאה העשרים .יתרונה
של יפו טמון היה בעיקר במיקומה הנוח בחוף המזרחי של הים התיכון ובעורפה
הארצישראלי והמזרח־תיכוני .תרומה ניכרת להתפתחות יפו ונמלה תרמה גם
הפיכתה ,במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ,למרכז הכלכלי והתחבורתי
של ירושלים ,אשר גדלה מסיבות דתיות ופוליטיות .יתרונות המיקום של יפו
64אביצור ,נמל יפו ,עמ' .18-17נתונים מסודרים ביחס למחזור המטענים בנמל של יבוא
ויצוא בעשורים האחרונים של השלטון העות'מאני ( )1913-1885מלמדים על עלייה
מתמדת של המחזור הכללי בנמל ,למעט נסיגות קלות בשנה זו או אחרת .כמו כן פחת
והלך חלקן במחזור של ספינות המפרש ,ואילו חלקן של אניות הקיטור ותפוסתן גדלו
הלכו .בשנת ( 1886השנה הראשונה שבה נמצאו נתונים מסודרים) עגנו מול נמל יפו
603מפרשיות בתפוסה של 21,167טונות ו־ 397אניות קיטור בתפוסה של 438,177
טונות — התפוסה הכללית הייתה של 459,344טונות; בשנת 1913הגיע מספרן ל־676
מפרשיות בתפוסה של 16,166טונות ו־ 665אניות קיטור בתפוסה של 1,160,315טונות.
התפוסה הכללית הייתה של 1,176,481טונות .התפוסה הכללית של המפרשיות ירדה
כמעט ברבע ,בעוד תפוסתן של אניות הקיטור עלתה באותו פרק זמן וגדלה יותר מפי
שניים וחצי ,כמו גם הגידול הכללי בתנועת הטונות בנמל ,שהסתכמה אף היא בשיעור
צמיחה דומה .ראו :אביצור ,שם ,עמ' ,33-32ולוח 2בנספחים וכן טולקובסקי ,תולדות
יפו ,לוחות ,2-1עמ' .149בשנת 1913ערך היבוא הגיע ל־ 1,312,965לי"ש וערך היצוא
ל־ 745,413לי"ש ,כלומר דרך הנמל עברו סחורות בערך כללי של 2,058,378לי"ש.
היצוא כלל 1,609,000תיבות הדרים ,שערכן הכספי הסתכם ב־ 297,000לי"ש .משקלם
של המטענים נאמד ב־ 90,000טונות ,כרבע מהם לפחות היו סחורות ליצוא .אביצור,
שם ,עמ' .166
65על התכניות השונות שעלו בשלהי העות'מאנית לפיתוח נמל מוגן ביפו ,ראו:
ש' אביצור' ,תכניות ראשונות לנמל משוכלל ביפו' ,שנתון מוזיאון הארץ ,1965 ,עמ'
;30-23ד' מירקין וח' גורן' ,יפו — נמל ללא נמל :לכישלונן של התכניות מן המאה
התשע־עשרה להקמת נמל מודרני עמוק מים ביפו' ,קתדרה ,)2012( 143עמ' .152-133
