Page 42 - המהפכה הימית
P. 42

‫‪ | 40‬פרק ראשון‬

‫הים התיכון‪ 64.‬חלה עלייה עצומה בנפח הנוסעים והמטענים דרך הנמל‪ ,‬ועורפה‬
‫(הינטרלנד) של יפו הלך והתרחב במרכז ארץ־ישראל‪ ,‬התרחבות שנעזרה‬
‫בפיתוח דרכים באזור וסלילת מסילת הברזל מיפו לירושלים‪ ,‬שנחנכה בשנת‬
‫‪ .1892‬התנופה המסחרית שקיבל הנמל למן שנות השישים של המאה התשע‬
‫עשרה ואילך הניחה את היסודות להפיכתה של יפו‪ ,‬לקראת סוף התקופה‬
‫העות'מאנית‪ ,‬לעיר החוף החשובה ביותר בארץ־ישראל‪ .‬אלא שעד סוף התקופה‬
‫העות'מאנית לא חל כמעט שיפור בתנאי העגינה‪ ,‬בתשתית הגרועה של הנמל‬
‫ובגישה הבלתי נוחה מן הים אל הרציף‪ ,‬זאת בעיקר בשל התנגדות תורכית‬
‫לתמוך ביוזמות פיתוח להקמת נמל מודרני ועמוק מים‪ ,‬פרי יזמות אירופית‬
‫פרטית או מסחרית‪ ,‬וחשיבותה המוגבלת של הארץ למעצמות באותם ימים‪65.‬‬
‫ואולם‪ ,‬על אף מגרעותיו שימש נמל יפו כנמל הראשי של ארץ־ישראל‪ ,‬עד‬
‫לעלייתו של נמל חיפה בראשית שנות השלושים של המאה העשרים‪ .‬יתרונה‬
‫של יפו טמון היה בעיקר במיקומה הנוח בחוף המזרחי של הים התיכון ובעורפה‬
‫הארצישראלי והמזרח־תיכוני‪ .‬תרומה ניכרת להתפתחות יפו ונמלה תרמה גם‬
‫הפיכתה‪ ,‬במחצית השנייה של המאה התשע עשרה‪ ,‬למרכז הכלכלי והתחבורתי‬
‫של ירושלים‪ ,‬אשר גדלה מסיבות דתיות ופוליטיות‪ .‬יתרונות המיקום של יפו‬

‫‪ 	64‬אביצור‪ ,‬נמל יפו‪ ,‬עמ' ‪ .18-17‬נתונים מסודרים ביחס למחזור המטענים בנמל של יבוא‬
‫ויצוא בעשורים האחרונים של השלטון העות'מאני (‪ )1913-1885‬מלמדים על עלייה‬
‫מתמדת של המחזור הכללי בנמל‪ ,‬למעט נסיגות קלות בשנה זו או אחרת‪ .‬כמו כן פחת‬
‫והלך חלקן במחזור של ספינות המפרש‪ ,‬ואילו חלקן של אניות הקיטור ותפוסתן גדלו‬
‫הלכו‪ .‬בשנת ‪( 1886‬השנה הראשונה שבה נמצאו נתונים מסודרים) עגנו מול נמל יפו‬
‫‪ 603‬מפרשיות בתפוסה של ‪ 21,167‬טונות ו־‪ 397‬אניות קיטור בתפוסה של ‪438,177‬‬
‫טונות — התפוסה הכללית הייתה של ‪ 459,344‬טונות; בשנת ‪ 1913‬הגיע מספרן ל־‪676‬‬
‫מפרשיות בתפוסה של ‪ 16,166‬טונות ו־‪ 665‬אניות קיטור בתפוסה של ‪ 1,160,315‬טונות‪.‬‬
‫התפוסה הכללית הייתה של ‪ 1,176,481‬טונות‪ .‬התפוסה הכללית של המפרשיות ירדה‬
‫כמעט ברבע‪ ,‬בעוד תפוסתן של אניות הקיטור עלתה באותו פרק זמן וגדלה יותר מפי‬
‫שניים וחצי‪ ,‬כמו גם הגידול הכללי בתנועת הטונות בנמל‪ ,‬שהסתכמה אף היא בשיעור‬
‫צמיחה דומה‪ .‬ראו‪ :‬אביצור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,33-32‬ולוח ‪ 2‬בנספחים וכן טולקובסקי‪ ,‬תולדות‬
‫יפו‪ ,‬לוחות ‪ ,2-1‬עמ' ‪ .149‬בשנת ‪ 1913‬ערך היבוא הגיע ל־‪ 1,312,965‬לי"ש וערך היצוא‬
‫ל־‪ 745,413‬לי"ש‪ ,‬כלומר דרך הנמל עברו סחורות בערך כללי של ‪ 2,058,378‬לי"ש‪.‬‬
‫היצוא כלל ‪ 1,609,000‬תיבות הדרים‪ ,‬שערכן הכספי הסתכם ב־‪ 297,000‬לי"ש‪ .‬משקלם‬
‫של המטענים נאמד ב־‪ 90,000‬טונות‪ ,‬כרבע מהם לפחות היו סחורות ליצוא‪ .‬אביצור‪,‬‬

                                                                        ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.166‬‬
‫‪ 	65‬על התכניות השונות שעלו בשלהי העות'מאנית לפיתוח נמל מוגן ביפו‪ ,‬ראו‪:‬‬
‫ש' אביצור‪' ,‬תכניות ראשונות לנמל משוכלל ביפו'‪ ,‬שנתון מוזיאון הארץ‪ ,1965 ,‬עמ'‬
‫‪ ;30-23‬ד' מירקין וח' גורן‪' ,‬יפו — נמל ללא נמל‪ :‬לכישלונן של התכניות מן המאה‬
‫התשע־עשרה להקמת נמל מודרני עמוק מים ביפו'‪ ,‬קתדרה ‪ ,)2012( 143‬עמ' ‪.152-133‬‬
   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47