Page 2 - etmol 70
P. 2

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬                                              ‫^ עטתתווון ללתתווללדדוותת אאררץע ייששרראאלל ‪i‬וע‪v‬ם‪ n‬ייעשזדראארלי‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המעצב‪ :‬אדר דריאן‬
‫מינהלה‪ :‬יוסף אלקוני‬
‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בנין ויקטור ואדראה קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ 23078 .‬־‪ -‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ‪201561‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ~ תל־אביב‬

‫מנוי לשנה ־־‪ 15.‬ש״ח‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד התיווך והתרבות‬

                                ‫התוכן‬                                                          ‫איזה דרך‬

‫לפני ששים שנה נפטר אחד העם^‬                              ‫אחד העם‪ ,‬שבימים אלו ימלאו ‪ 60‬שגה למותו‪ ,‬היה המבקר והמשגיח על‬
                                                         ‫תנועת חיבת־ציון‪ ,‬הוא בדק ובחן את מפעליה בדקדקנות של רואה־חשבוגות‪,‬‬
‫ביום אין מרבים לעסוק במשנתו‪.‬‬                             ‫ויחד עם זאת היה גם הוגה־הדעות ומורה־הדרך של התנועה‪ ,‬ועיקר מפעלו‬
                                                         ‫הגדרתו מיהו ומהו יהודי בן זמננו‪ .‬היה זה בסוף המאה הקודמת‪ ,‬בזמן שרבבות‬
‫אבל יש לנו הרבה מה ללמוד בה‪,‬‬                             ‫יהודים זנחו את האמונה הדתית ונטשו את שמירת המצוות‪ .‬עד אותם ימים‬
                                                         ‫היה משמעו של יהודי ‪ -‬כל מי שהחזיק בדתו ושמר מצוותיה‪ .‬אחד העם‪ ,‬איש‬
‫מה לשנן בה‪ ,‬מה להוסיף‪ ,‬כדי‬                               ‫התחיה הלאומית‪ ,‬הגדיר בעשרות מאמרים מהו היהודי החדש‪ ,‬היהודי‬

‫להמשיך בדרך אשר פתח לפנינו‪:‬‬                                                                       ‫הלאומי‪ ,‬הציוני‪ .‬הוא כתב בשנת ‪:1891‬‬
                                                         ‫״אני הנני יודע מפגי מה אשאר יהודי‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬איני מבין כלל מה זו‬
‫ליצור את האיש היהודי והישראלי‬                            ‫השאלה‪ ,‬כמו שלא אבין אם ישאלוני מפני מה אשאר בן לאבי; אני יכול‬
                                                         ‫להוציא משפט כלבבי על האמונות והדעות שהנחילוני אבותי‪ ,‬מבלי שאירא‬
‫החדש; בשער החוברת ־־־ צילומו‬                             ‫פן ינתק על ידי זה הקשר ביני ובין עמי; יכול אני אף להחזיק באותה ׳הכפירה‬
                                                         ‫המדעית׳ הנושאת עליה שם דרוין‪ ,‬מבלי שתצא מזה איזו סכנה ליהדותי‪ ,‬־‬
‫של אחד העם‪ ,‬במאמר הפותח‬                                  ‫בקצרה‪ ,‬אני שלי ודעותי ורגשותי שלי‪ ,‬ואין כל סיבה אשר תכריחני להסתירן‬
                                                         ‫או להכחידן‪ ,‬לרמות אחרים או את עצמי‪ .‬וחירותי זאת הרוחנית ילעג לי מי‬
‫מספרת שולמית לסקוב על חייו‪,‬‬
                                                                       ‫שירצה ‪ -‬לא אחלפינה ולא אמיר אותה בכל הזכויות שבעולם״‬
‫במאמר בעמוד זה נסיון למצוא את‬                            ‫ועוד אמר‪ :‬״יש בישראל כתות אשר בעצם דעותיהן רחוקות הן זו מזו מרחק‬
                                                         ‫רב‪ ...‬השלום בין הכתות לא יוכל‪ ,‬על כן‪ ,‬להתכונן על יסוד אחדות הדעות ‪-‬‬
‫מה שיש בתורתו כדי ללמוד ולהו­‬                            ‫מטרה אשר לא תושג לעולם‪ ,‬כי אם רק על יסוד אותה המדה הקדושה‪ :‬מדת‬
                                                         ‫הסבלנות בענייני אמונות ודעות‪ ,‬המאחדת לבותיהם למרות הפירוד שביניהם‬
‫רות לבני דורנו • בעמוד ‪ 7‬־ פרק‬                           ‫בדעותיהם הפרטיות‪ ,‬ומבלי שידרשו אלו מאלו‪ ,‬כתנאי מוכרח להשתתפות‬
                                                         ‫הכוחות‪ ,‬קרבנות שכליים או מוסריים בדברים המסורים ללבו של אדם‬
‫מתולדות ארץ־ישראל של המאה‬
                                                                                                                         ‫וחשבונו עם נפשו״‪.‬‬
‫הקודמת‪ :‬סיפורו של מלון‬                     ‫אחד העם ‪-‬‬     ‫וברור‪ :‬״אין יהודי לאומי יכול לעקור מלבו אח הקשר עם העבר הלאומי וכל‬
                                ‫ציור של פילחובסקי‬        ‫קדשיו‪ ,‬גם אם הגיע בענייני הדת עד הגבול האחרון של הכפירה‪ ...‬יהודי‬
‫אמדורסקי מאת שבתי זכריה‪ ,‬העו­‬                            ‫לאומי‪ ,‬גם אם הוא כופר בעיקר‪ ,‬אינו יכול לאמור‪ :‬אין לי חלק באלהי ישראל‪,‬‬
                                                         ‫באותו הכוח ההיסטורי שהחיה את עמנו והשפיע על תכונות רוחו ומהלך חייו‬
‫סק במחקר ירושלים בדורות‬
                                                                                                                         ‫במשך אלפי שניה״‪.‬‬
‫האחרונים • ד״ר שלמה נצר מספר בעמוד ‪ 9‬על התארגנותם‬        ‫ואחד־העם‪ ,‬אף־על־פי שלא ראה אפשרי להתאחד סביב האמונה והמצוות‬
                                                         ‫הדתיות‪ ,‬דאה כמשותף לכל היהודים‪ ,‬מאמינים ולא מאמינים‪ ,‬את הקשר‪,‬‬
‫של היהודים עם הקמת מדינת פולין העצמאית בשנת ‪1918‬‬         ‫היוצר את רוח היהדות‪ ,‬את המוסר היהודי‪ ,‬שנוצר במשך כל הדורות‪ ,‬והעובר‬
                                                         ‫כחוט השדרה לאורך כל ההיסטוריה היהודית‪ .‬מוסר זה‪ ,‬הוא יצירה של כל‬
‫ועל מלחמתם לאוטונומיה משלהם • פרופ׳ יעקב בוקסנבוים‬       ‫העם היהודי‪ ,‬על כל חלקיו‪ ,‬והוא המשותף והמחזיק יחד את היהודים כולם‪.‬‬

‫מפרסם לאחרונה כתבים רבים על יהודי איטליה‪ ,‬נדמה שאנו‬        ‫והוא צריך להיות בעל כוח יצירה חדשה ליהודים‪ ,‬שמרכזם באדץ־ישראל‪.‬‬
                                                         ‫עבדו ששים שגה מאז מוחו של אחד העם‪ ,‬האיש בעל ההגדרה והניסוח‬
‫יודעים עליהם יותר מאשר על כל יהדות אחרת‪ .‬בעמודים‬         ‫המדוייק‪ ,‬עברו כמאה שנה מאז החל לכתוב את מאמריו ‪ -‬פרק חדש בתורת‬
                                                         ‫ההגות היהודית‪ .‬מאמריו עד היום‪ ,‬יכולים ללמדנו ולהורות לנו את הדרך אשר‬
‫‪ 13-11‬מתפרסם סיפור עלילה מרתק על מרת רוסה שהשתד‪-‬‬         ‫בה נלך יחד עם מה שחידשגו ולמדנו וחידשו לגו מורינו מאז ועד היום‪ .‬זו‬
                                                         ‫ההתחייבות ליצירה היהודית‪ ,‬למהות היהודית‪ ,‬לאחד אלפיים שנה של‬
‫כה ולא רצתה להתחתן ויש חשש כי פשוט היא מצאה חתן‬
                                                             ‫היסטוריה וגסיוגות משותפים‪ ,‬למאחד ולמשותף למרות חילוקי הדעות‪.‬‬
‫עשיר יותר; אף על פי שהמסופר קרה לפני ‪ 400‬שנה באיטליה‬     ‫היו לו ממשיכים לאחד העם אשר הלכו בדרכיו והוסיפו עליהם‪ ,‬וראש וראשון‬
                                                         ‫בהם חיים גחמן ביאליק‪ .‬נדמה שהאיש נשכח בשנים האחרונות‪ .‬הגיעה הזמן‬
‫משתמע ממנו‪ ,‬כי בעצם אין חדש מתחת לשמש • ד״ר י‪.‬ח‪.‬‬         ‫ללמוד את תורתו מחדש‪ ,‬לחדש בה מה שצריך‪ ,‬להוסיף משלנו וללכת בה‪,‬‬
                                                         ‫שכן אין דרך חזרה במהלכו של העם היהודי מאז מאתיים השנים האחרונות‪,‬‬
‫בילצקי פותר לנו כמה חידות של שמות שהמציאו לעצמם‬
                                                                                            ‫וחייבים אגו לאזור אומץ להמשיך וללכת בה‪.‬‬
‫סופרים יהודים שונים )עמוד ‪ • (14‬ד״ר ברוך מבורך מספר לנו‬

‫על שאטובריאן‪ ,‬אציל ומדינאי צרפתי‪ ,‬שביקר בארץ וביקש‬

‫לפתור את חידת היהודים • הקיבוצים יושבים ברחבי הארץ‪,‬‬

‫דן יהב מספר בעמוד ‪ 17‬על הנסיון להקים קיבוץ גם בעיר ‪-‬‬

‫בתל‪-‬אביב • על גילגוליה של משפחת סלונימסקי‪ ,‬מהסב‬

‫הממציא והעורך ועד הנכד הסופר הפולני הנודע ‪ -‬מספר‬

                   ‫אלכסנדר גוטרמן בעמוד ‪ • 19‬שר־‬

                   ‫החוץ משה שרת ואהבתו לעברית‬

                   ‫בעמוד ‪ • 21‬ראספוטין היה אכר‬

                   ‫סיבירי בעל כוח קסמים ששינה‬

                   ‫את גורל רוסיה הצארית; גדליה‬

                   ‫ז׳גוב מספר עליו ועל הקשרים בינו‬

                   ‫ובין היהודים • ובעמוד האחרון‪:‬‬

                   ‫בעין‪-‬חרוד התקיימה לפני כמה‬

                   ‫חודשים ״ביאנלה״ ‪ -‬תערוכה ‪-‬‬

                   ‫של צלמים ישראלים‪ ,‬בתוך המהו­‬

                   ‫מה הגדולה נשכחה צלמת אחת‬

‫יצחק גרינבוים ‪-‬‬    ‫שחיתה עם בני עין‪-‬חרוד בשנות‬

‫מנהיג יהודי פולין‬               ‫העשרים‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7