Page 7 - etmol 70
P. 7
בית־ה^ון.
כשנות ה־ 80של המאה של
ההודמת הם בירושלים המלון
שעבר אהר־כך ליד שער יפו
ואירה תיירים ואורהים רבים
אמדור^
שער יפו ,משמאל בית־המלון מביתו כל דבר אוכל בבטחון גמור על עד ראשית שנות ה״ 80למאה הקו
הכשרות והנקיון .יוסף אמדורסקי שמע דמת לא היה בירושלים בית־מלון יהודי.
הארמני ,ברחוב האשורים )כיום רחוב לו ,והכל סודר אצלו באופן יפה וטוב, המלון היהודי המודרני הראשון שהוקם
אררט( בפינת רחוב אור-החיים. וגם מן החוץ ,אנשים בודדים גלמודים, בירושלים היה של משפחת קמיניץ .את
וכן חנוונים שכבר גרו מחוץ לעיר, המלון פתח בשנות ה־ 80אליעזר ליפא
ליד שער יפו קמיניץ ,בנו של מנחם מנדל מקמיניץ
וסוחרי ה״בטרק״ )השוק( ברחוב דוד בעל הספר ״קורות העתים״ )תקצ״ט־
אולם כאן לא שהה אמדורסקי זמן רב פנו אל בית אוכל זה. ,(1839המתאר את רעש־האדמה הגדול
וכעבור פחות משלוש שנים הוא יצא בגליל .המלון התקיים כמה עשרות
למרחב .בשנת תרס׳׳ג ) (1903מוצאים בשלהי אותה שנה פירסם יוסף שנים בתחום העיר החדשה באיזור
אנו את המודעה הבאה בעתון ״חבצ אמדורסקי בעיתון הירושלמי ״החב רחוב יפו .עד היום אפשר לראות את
הבנין הישן של מלון זה בחצר ,מאחורי
לת״: צלת״ ,מודעה בזו הלשון:
״בית המלון היותר טוב שבירושלים ״ערכתי בית תבשיל שלי לתת אכילה הבתים מספר 68ו־ 70ברחוב יפו.
הוא ׳הוטל צנטרל׳ ברחוב מגדל דוד של בזול כנהוג בבית התבשיל הכללי, מלבד מלון ״קמיניץ״ קמו בירושלים
הנקרא פאלקס-קיכע ואינני מבקש שום בסוף המאה עוד בתי מלון יהודיים ,אם
י .אמדורסקי״. כי ידועים פחות .המלון היהודי המודרני
מאותה שנה החל המלון לפעול ברח עזר ותמיכה משום בורא ונברא״. השני היה ״מלון אמדורסקי״ בעיר״
בת המצודה-מגדל-דוד ,כאשר נכנסים על מהותו של אותו ״בית תמחוי״
לעיר-העתיקה ,משמאל ,לפני רחוב מספר השופט ג .פרומקין ,בספרו ״דרך העתיקה ,שעמד ברחבת ״שער יפו״.
דוד .יצויין כי חלונותיו של המלון לצד שופט בירושלים״ .פרומקין מתייחס מלון אמדורסקי התחיל בצורה של
מזרח ,צפו לבריכת חזקיהו ,האתר הע בדבריו לתקופה מעט מאוחרת ,עת כבר ״בית״תבשיל״ לנזקקים בירושלים
תיק מזמן הבית השני .בבית זה מצוי לא היה חי יוסף אמדורסקי ואת ״בית ש״בין החומות״ שיסד יוסף אמדורסקי.
כיום מלון ״פטרה״ .בסביבה זו לא גרו התמחוי״ ניהלה אלמנתו ,ואלו דבריו: יוסף אמדורסקי עלה ירושלימה עם
יהודים ,אולם כאן היה ליבה של העיר ״מול חצר ׳אור החיים׳ היה בית הוריו ואחיו בנימין בשנת תר״א
וצומת חייה העיקרי .לפיכך היה זה תמחוי של אלמנת ר׳ יושקה מוהליבר, ) ,(1841והיה נקרא בירושלים ר׳ יוסף
הישג לא מבוטל במיקום מלון יהודי שבו אפשר היה להשיג בעשיריה אחת מוהליבר ,על שם העיר מוהילב
במקום זה .גם ירחמיאל אמדורסקי עם שבאוקראינה ,ממנה בא .הוא עסק
קציצה מתובלת במיץ עגבניות ,ובעד בתחומים שונים ,ובין השאר טיפל
עשיריה וחצי ,חתיכת-מוח מבושלת. ברכישת אדמות בירושלים שבתוך החו
מות ומחוצה להן ,להרחבת הישוב
בית התמחוי הקטן הזה ,היה אבן היסוד היהודי בעיר ומוסדותיו .הוא גם נודע
לענף המלונאות בירושלים״. כ״שליח ציבור״ מעולה ,בתפילתו
בשנת תרנ׳׳ה ) (1895נפטר יוסף ובזימרתו.
אמדורסקי ובנו ירחמיאל אמדורסקי
המשיך את עבודתו באותה חצר עד שנת הרב סלנט מבקש
תר׳׳ם ) (1900ואז פירסם בעתון ״חבצ
בשנת תרמ״ד ) (1884נקרא יוסף
לת״ את המודעה הבאה: אמדורסקי אל הרב שמואל סלנט ,רבה
של ירושלים בימים ההם ,שהציע לו
״אתכבד להודיע לכל באי שער עירנו לפתוח בביתו-בחצרו שעל יד חצר ״אור
כי העתקתי את מושבי ואת ההאטעל החיים״ -״בית אוכל״ בשביל תלמידי
החכמים ,שהחלו אז לבוא ירושלימה ,ועד
לחצר שהיה דר בה הרופא המפורסם שיתישבו ,ועד שיסתדרו יוכלו להשיג
האדון ד״ר וואלך הי״ו) ה׳ ישמרו וינצ-
רו( ,ואקוה כי כל באי ביתי יפיקו רצון
ממני .ברגשי כבוד :ירחמיאל אמדורס-
קי.״
לפי ברורים שונים מסתבר כי ירחמי
אל אמדורסקי העתיק את מגוריו ואת
מקום ה׳תמחוי׳ לאזור קרוב לרובע