Page 7 - etmol 70

‫בית־ה^ון‪.‬‬

‫כשנות ה־‪ 80‬של המאה‬ ‫של‬
‫ההודמת הם בירושלים המלון‬
‫שעבר אהר־כך ליד שער יפו‬
‫ואירה תיירים ואורהים רבים‬

‫אמדור^‬

‫שער יפו‪ ,‬משמאל בית־המלון‬ ‫מביתו כל דבר אוכל בבטחון גמור על‬ ‫עד ראשית שנות ה״‪ 80‬למאה הקו­‬
‫הכשרות והנקיון‪ .‬יוסף אמדורסקי שמע‬ ‫דמת לא היה בירושלים בית־מלון יהודי‪.‬‬
‫הארמני‪ ,‬ברחוב האשורים )כיום רחוב‬ ‫לו‪ ,‬והכל סודר אצלו באופן יפה וטוב‪,‬‬ ‫המלון היהודי המודרני הראשון שהוקם‬
‫אררט( בפינת רחוב אור‪-‬החיים‪.‬‬ ‫וגם מן החוץ‪ ,‬אנשים בודדים גלמודים‪,‬‬ ‫בירושלים היה של משפחת קמיניץ‪ .‬את‬
‫וכן חנוונים שכבר גרו מחוץ לעיר‪,‬‬ ‫המלון פתח בשנות ה־‪ 80‬אליעזר ליפא‬
‫ליד שער יפו‬ ‫קמיניץ‪ ,‬בנו של מנחם מנדל מקמיניץ‬
‫וסוחרי ה״בטרק״ )השוק( ברחוב דוד‬ ‫בעל הספר ״קורות העתים״ )תקצ״ט־‬
‫אולם כאן לא שהה אמדורסקי זמן רב‬ ‫פנו אל בית אוכל זה‪.‬‬ ‫‪ ,(1839‬המתאר את רעש־האדמה הגדול‬
‫וכעבור פחות משלוש שנים הוא יצא‬ ‫בגליל‪ .‬המלון התקיים כמה עשרות‬
‫למרחב‪ .‬בשנת תרס׳׳ג )‪ (1903‬מוצאים‬ ‫בשלהי אותה שנה פירסם יוסף‬ ‫שנים בתחום העיר החדשה באיזור‬
‫אנו את המודעה הבאה בעתון ״חבצ­‬ ‫אמדורסקי בעיתון הירושלמי ״החב­‬ ‫רחוב יפו‪ .‬עד היום אפשר לראות את‬
‫הבנין הישן של מלון זה בחצר‪ ,‬מאחורי‬
‫לת״‪:‬‬ ‫צלת״‪ ,‬מודעה בזו הלשון‪:‬‬
‫״בית המלון היותר טוב שבירושלים‬ ‫״ערכתי בית תבשיל שלי לתת אכילה‬ ‫הבתים מספר ‪ 68‬ו־‪ 70‬ברחוב יפו‪.‬‬
‫הוא ׳הוטל צנטרל׳ ברחוב מגדל דוד של‬ ‫בזול כנהוג בבית התבשיל הכללי‪,‬‬ ‫מלבד מלון ״קמיניץ״ קמו בירושלים‬
‫הנקרא פאלקס‪-‬קיכע ואינני מבקש שום‬ ‫בסוף המאה עוד בתי מלון יהודיים‪ ,‬אם‬
‫י‪ .‬אמדורסקי״‪.‬‬ ‫כי ידועים פחות‪ .‬המלון היהודי המודרני‬
‫מאותה שנה החל המלון לפעול ברח­‬ ‫עזר ותמיכה משום בורא ונברא״‪.‬‬ ‫השני היה ״מלון אמדורסקי״ בעיר״‬
‫בת המצודה‪-‬מגדל‪-‬דוד‪ ,‬כאשר נכנסים‬ ‫על מהותו של אותו ״בית תמחוי״‬
‫לעיר‪-‬העתיקה‪ ,‬משמאל‪ ,‬לפני רחוב‬ ‫מספר השופט ג‪ .‬פרומקין‪ ,‬בספרו ״דרך‬ ‫העתיקה‪ ,‬שעמד ברחבת ״שער יפו״‪.‬‬
‫דוד‪ .‬יצויין כי חלונותיו של המלון לצד‬ ‫שופט בירושלים״‪ .‬פרומקין מתייחס‬ ‫מלון אמדורסקי התחיל בצורה של‬
‫מזרח‪ ,‬צפו לבריכת חזקיהו‪ ,‬האתר הע­‬ ‫בדבריו לתקופה מעט מאוחרת‪ ,‬עת כבר‬ ‫״בית״תבשיל״ לנזקקים בירושלים‬
‫תיק מזמן הבית השני‪ .‬בבית זה מצוי‬ ‫לא היה חי יוסף אמדורסקי ואת ״בית‬ ‫ש״בין החומות״ שיסד יוסף אמדורסקי‪.‬‬
‫כיום מלון ״פטרה״‪ .‬בסביבה זו לא גרו‬ ‫התמחוי״ ניהלה אלמנתו‪ ,‬ואלו דבריו‪:‬‬ ‫יוסף אמדורסקי עלה ירושלימה עם‬
‫יהודים‪ ,‬אולם כאן היה ליבה של העיר‬ ‫״מול חצר ׳אור החיים׳ היה בית‬ ‫הוריו ואחיו בנימין בשנת תר״א‬
‫וצומת חייה העיקרי‪ .‬לפיכך היה זה‬ ‫תמחוי של אלמנת ר׳ יושקה מוהליבר‪,‬‬ ‫)‪ ,(1841‬והיה נקרא בירושלים ר׳ יוסף‬
‫הישג לא מבוטל במיקום מלון יהודי‬ ‫שבו אפשר היה להשיג בעשיריה אחת‬ ‫מוהליבר‪ ,‬על שם העיר מוהילב‬
‫במקום זה‪ .‬גם ירחמיאל אמדורסקי עם‬ ‫שבאוקראינה‪ ,‬ממנה בא‪ .‬הוא עסק‬
‫קציצה מתובלת במיץ עגבניות‪ ,‬ובעד‬ ‫בתחומים שונים‪ ,‬ובין השאר טיפל‬
‫עשיריה וחצי‪ ,‬חתיכת‪-‬מוח מבושלת‪.‬‬ ‫ברכישת אדמות בירושלים שבתוך החו­‬
‫מות ומחוצה להן‪ ,‬להרחבת הישוב‬
‫בית התמחוי הקטן הזה‪ ,‬היה אבן היסוד‬ ‫היהודי בעיר ומוסדותיו‪ .‬הוא גם נודע‬
‫לענף המלונאות בירושלים״‪.‬‬ ‫כ״שליח ציבור״ מעולה‪ ,‬בתפילתו‬

‫בשנת תרנ׳׳ה )‪ (1895‬נפטר יוסף‬ ‫ובזימרתו‪.‬‬
‫אמדורסקי ובנו ירחמיאל אמדורסקי‬
‫המשיך את עבודתו באותה חצר עד שנת‬ ‫הרב סלנט מבקש‬
‫תר׳׳ם )‪ (1900‬ואז פירסם בעתון ״חבצ­‬
‫בשנת תרמ״ד )‪ (1884‬נקרא יוסף‬
‫לת״ את המודעה הבאה‪:‬‬ ‫אמדורסקי אל הרב שמואל סלנט‪ ,‬רבה‬
‫של ירושלים בימים ההם‪ ,‬שהציע לו‬
‫״אתכבד להודיע לכל באי שער עירנו‬ ‫לפתוח בביתו‪-‬בחצרו שעל יד חצר ״אור‬
‫כי העתקתי את מושבי ואת ההאטעל‬ ‫החיים״ ‪ -‬״בית אוכל״ בשביל תלמידי‬
‫החכמים‪ ,‬שהחלו אז לבוא ירושלימה‪ ,‬ועד‬
‫לחצר שהיה דר בה הרופא המפורסם‬ ‫שיתישבו‪ ,‬ועד שיסתדרו יוכלו להשיג‬
‫האדון ד״ר וואלך הי״ו) ה׳ ישמרו וינצ‪-‬‬
‫רו(‪ ,‬ואקוה כי כל באי ביתי יפיקו רצון‬
‫ממני‪ .‬ברגשי כבוד‪ :‬ירחמיאל אמדורס‪-‬‬

‫קי‪.‬״‬
‫לפי ברורים שונים מסתבר כי ירחמי­‬
‫אל אמדורסקי העתיק את מגוריו ואת‬
‫מקום ה׳תמחוי׳ לאזור קרוב לרובע‬