Page 5 - etmol 70
P. 5
צר״ ,שמגמתו חייבת להיות חינוכית :״להפיץ ידיעת היה אחד העם
דות בקרב העם בשביל לחזק את הקשר בינו לבינה״ .אלא
שקמו לעניין מתנגדים מקרב דתיים מכאן ומלומדים מכאן, בראשית דרכו
וויסוצקי נסוג ומשך ידיו מן המפעל. נדון כדי לבדוק אם ניתן להקים את החברה ההתיישבותית
ב 1896-ירדו אחד העם ואביו מנכסיהם והבן נפנה עתה שעליה דיבר ב״אמת״ הראשון .הדבר לא עלה בידו
כולו לספרות ועסקנות למשך שש השנים הבאות .בתחילת ולמחשבתו בדבר הרשיון מאת ממשלת תורכיה לא היה כל
אותה שנה נתמנה כמנהל ״אחיאסף״ וערך את הלוח הרא
שון שלה :בסופה של השנה ייסד מטעם ״אחיאסף״ ובמימון סיכוי.
בצד ענייני הקרקע והמושבות עסק הוועד הפועל בארץ־
ויסוצקי את הירחון ״השלח״ שאותו ערך. ישראל גם בחינוך .ובתרבות ,ברוח ״בני משה״ והקים
״השלח״ היה הבמה הספרותית העברית הנכבדת ביותר בתי־ספר עבריים לנערים ונערות ביפו ,ספריה גדולה
באותו זמן .הוא הוקדש כולו ליהדות אבל לא הוגבל לשום )״שער ציון״ הקיימת עד היום( ובטאון בשם ״מכתבים
מגמה בתוכה ,גם לא הלאומית .מיטב הסופרים ,ההוגים מארץ ישראל״ .חילוניותם של בתי״הספר ,שרבים השתבחו
והחוקרים היהודיים פירסמו בו מפרי עטם .אפשר לומר כי בהם ,קוממה את אנשי ״הישוב הישן״ וגם חלק מחובבי'
הביטאון הפך את פני הספרות העברית הודות לאופיו ציון הדתיים ונפתח מסע השמצות נגד המוסדות אשר הגיע
הנאור ,המעודן ,הבררני ורחב האופקים ,ואחד העם תרם למדרגה כזאת שהנהגת חובבי״ציון האשימה את ״בני
לדיוקן זה לא רק על-ידי קביעת מגמתו ואופיו אלא גם משה״ ,כי הם מטים הכל למגמתם ואם לא די בכך מזכים הם
בעריכה היסודית שעשה בחיבורי הסופרים .הוא עמד על
טוהר הוויכוח ותבע התייחסות לעניין מבלי להיתפס להשמ את חסידיהם מבין המתיישבים בטובת הנאה.
צות אישיות .עריכתו עוררה לא פעם תגובה נזעמת והוא לפי תביעת אחד העם הוקמה ועדת חקירה לעניין,
עורר נגדו לא מעטים ממושכי-העט שראו בתיקוניו של שהוכיחה למעלה מכל ספק כי אין כאן אלא דיבה ,ואם כי
העורך פגיעה ביצירותיהם .לא לחינם כינה אחד העם את התנצלו לפניו אמר להתפטר מן ההנהגה וגם אם לא עשה
עצמו ״איש ריב ומדון״ שהרי בכל דרכו רבו הנפגעים זאת הותיר בו הדבר מרירות שגברה במרוצת הזמן .המחלו
מבקורתו חסרת הפשרות בכל השטחים .אבל עם זאת קיבלו קת זיעזעה את ״בני משה״ ולאחר שגם בלאו הכי היו
עליהם רבים וטובים את הדין ,כי סמכו על יושרו המוחלט החברים בלתי מרוצים על שאין לאגודה תוכנית פעולה ,היא
פורקה ב־ .1897אבל אחד העם המשיך להשפיע מהשקפותיו
ועל שיפוטו הקולע. על הנהגת חובבי״ציון ברוח עקרונותיו ולבסוף הביאה
כל אותו זמן לא נטש את פעולתו בהנהגת חובבי-ציון ,אך
לא תמיד מתוך דבקות מלאה בעקרונותיו .מתוך שהכיר את לפעולה לפי אותה דרך ,דרך החינוך והתרבות.
המציאות הקשה בארץ-ישראל ובעיקר את מצוקת הפועלים
-רובם בין העולים חסרי האמצעים של שנת ,1891-1890 מרכז רוחני
דחף את ההנהגה להקל עליהם על-ידי הקמת מושבה למענם,
היא קסטינה -באר-טוביה .אחד העם ,אשר התנגד להרחבת תוך כך המשיך לפרסם את מאמריו שבהם פיתח מעט מעט
המפעל ההתיישבותי כל זמן שלא תהיה למגשימיו תשתית את רעיונו המרכזי כי הלאומיות היהודית הקיימת אורגנית,
רעיונית ,לא יכול היה להקשות לבו לגבי אנשים שגוללו כרוכה במוסר היהודי ובמוסר בכלל ויונקת מן ההיסטוריה
לפניו את סבלותיהם ויש בזה כדי להפריך את דימויו כאדם היהודית ובתור שכזו אין מימושה תלוי במצוקת היהודים
דווקא .תחייתה תבוא על״ידי יצירת מרכז רוחני בארץ-
נוקשה שאינו סר כחוט השערה מהשקפה שקבע לעצמו. ישראל ,כיוון שהארץ מקובלת על העם בכל פזורותיו ואילו
בעיית היהודים מבחינה כלכלית לא תיפתר בה ,לפחות לא
התמודדות עם הרצל עתה .אחד העם הקדיש את עטו הבקורתית ,השנונה
והתמציתית גם לענייני דיומא וב 1895-כינס את פרי עטו
בשנת 1896מצא אחד העם את עצמו בהתמודדות עם בכרך הראשון מתוך ארבעת כרכי ״על פרשת דרכים״,
הציונות המדינית שבאה לעולם עם הופעתו של הרצל. אבן־הפינה לתורתו שהפכה למורת דרך רעיונית לציבור
מבחינה מסוימת טען הרצל לדברים שאחד העם עצמו ראה
בהם תנאי בל יעבור :ניהול המפעל הארצישראלי באופן נרחב ברחוב היהודי.
ריכוזי וביסוסו על הסכמת ממשלת תורכיה .הרצל הרחיב אחד העם לא גילה אלא ברמז את מורת רוחו מעסקי
את הרעיון בקבעו שההסכמה תהיה על דעת אומות העולם המסחר הבולעים את זמנו ,אך התמסרותו לענייני ציבור
)צ׳רטר( ובוודאי שלא דברים אלו הם שעוררו את התנגדות וכתיבה מעידה על כך ,מה גם שאמר להוציא ב־ 1893בטאון
אחד העם למנהיג הציוני .מה שלא נראה לאחד העם היו ספרותי בכספו .משנדחה העניין ,נתן דעתו להוצאת מעין
יומרותיו של הרצל ,שנראו לו מופרכות ,להשיג את מבוק אנציקלופדיה עברית בשם ״אוצר היהדות״ במימונו של
שו במשא-ומתן מדיני ופיננסי עם ראשי המדינות והשולטן. איל״התה ק״ז ויסוצקי .אחד העם ערך מצע ותוכנית ל״או־
בעיקר הרתיעה אותו העובדה שהמחשבה המדינית של
הרצל דחתה מפניה את ערכי היהדות ,ולא מעט ממנהיגיה
של הציונות המדינית היו צעירים-מחדש-באו ,ממערב-
אירופה ,שהיו רחוקים מרוח ישראל .רתיעה זו בולטת
במאמריו בנושאי הציונות המדינית ,המעוררים לא פעם
רושם שיש כאן משהו מן הכפייתיות .עם זאת ,יש לציין
שאחד העם הודה בהישג הגדול של הרצל להוציא את
הלאומיות היהודית מאלמוניותה ולהעלות אותה על במת
העולם .אחד העם השתתף בקונגרס הציוני הראשון אך לא
הצטרף להסתדרות הציונית בנימוק ,שכעתונאי עליו להיות
חופשי לכתוב עליה באוביקטיביות.
בשנת 1900נשלח אחד העם לארץ על-ידי הנהגת חובבי-
ציון כדי לעמוד על מצב המושבות והפועלים ולהציע דרכי