Page 5 - etmol 70

‫צר״‪ ,‬שמגמתו חייבת להיות חינוכית‪ :‬״להפיץ ידיעת היה­‬ ‫אחד העם‬
‫דות בקרב העם בשביל לחזק את הקשר בינו לבינה״‪ .‬אלא‬
‫שקמו לעניין מתנגדים מקרב דתיים מכאן ומלומדים מכאן‪,‬‬ ‫בראשית דרכו‬

‫וויסוצקי נסוג ומשך ידיו מן המפעל‪.‬‬ ‫נדון כדי לבדוק אם ניתן להקים את החברה ההתיישבותית‬
‫ב‪ 1896-‬ירדו אחד העם ואביו מנכסיהם והבן נפנה עתה‬ ‫שעליה דיבר ב״אמת״ הראשון‪ .‬הדבר לא עלה בידו‬
‫כולו לספרות ועסקנות למשך שש השנים הבאות‪ .‬בתחילת‬ ‫ולמחשבתו בדבר הרשיון מאת ממשלת תורכיה לא היה כל‬
‫אותה שנה נתמנה כמנהל ״אחיאסף״ וערך את הלוח הרא­‬
‫שון שלה‪ :‬בסופה של השנה ייסד מטעם ״אחיאסף״ ובמימון‬ ‫סיכוי‪.‬‬
‫בצד ענייני הקרקע והמושבות עסק הוועד הפועל בארץ־‬
‫ויסוצקי את הירחון ״השלח״ שאותו ערך‪.‬‬ ‫ישראל גם בחינוך‪ .‬ובתרבות‪ ,‬ברוח ״בני משה״ והקים‬
‫״השלח״ היה הבמה הספרותית העברית הנכבדת ביותר‬ ‫בתי־ספר עבריים לנערים ונערות ביפו‪ ,‬ספריה גדולה‬
‫באותו זמן‪ .‬הוא הוקדש כולו ליהדות אבל לא הוגבל לשום‬ ‫)״שער ציון״ הקיימת עד היום( ובטאון בשם ״מכתבים‬
‫מגמה בתוכה‪ ,‬גם לא הלאומית‪ .‬מיטב הסופרים‪ ,‬ההוגים‬ ‫מארץ ישראל״‪ .‬חילוניותם של בתי״הספר‪ ,‬שרבים השתבחו‬
‫והחוקרים היהודיים פירסמו בו מפרי עטם‪ .‬אפשר לומר כי‬ ‫בהם‪ ,‬קוממה את אנשי ״הישוב הישן״ וגם חלק מחובבי'‬
‫הביטאון הפך את פני הספרות העברית הודות לאופיו‬ ‫ציון הדתיים ונפתח מסע השמצות נגד המוסדות אשר הגיע‬
‫הנאור‪ ,‬המעודן‪ ,‬הבררני ורחב האופקים‪ ,‬ואחד העם תרם‬ ‫למדרגה כזאת שהנהגת חובבי״ציון האשימה את ״בני‬
‫לדיוקן זה לא רק על‪-‬ידי קביעת מגמתו ואופיו אלא גם‬ ‫משה״‪ ,‬כי הם מטים הכל למגמתם ואם לא די בכך מזכים הם‬
‫בעריכה היסודית שעשה בחיבורי הסופרים‪ .‬הוא עמד על‬
‫טוהר הוויכוח ותבע התייחסות לעניין מבלי להיתפס להשמ­‬ ‫את חסידיהם מבין המתיישבים בטובת הנאה‪.‬‬
‫צות אישיות‪ .‬עריכתו עוררה לא פעם תגובה נזעמת והוא‬ ‫לפי תביעת אחד העם הוקמה ועדת חקירה לעניין‪,‬‬
‫עורר נגדו לא מעטים ממושכי‪-‬העט שראו בתיקוניו של‬ ‫שהוכיחה למעלה מכל ספק כי אין כאן אלא דיבה‪ ,‬ואם כי‬
‫העורך פגיעה ביצירותיהם‪ .‬לא לחינם כינה אחד העם את‬ ‫התנצלו לפניו אמר להתפטר מן ההנהגה וגם אם לא עשה‬
‫עצמו ״איש ריב ומדון״ שהרי בכל דרכו רבו הנפגעים‬ ‫זאת הותיר בו הדבר מרירות שגברה במרוצת הזמן‪ .‬המחלו­‬
‫מבקורתו חסרת הפשרות בכל השטחים‪ .‬אבל עם זאת קיבלו‬ ‫קת זיעזעה את ״בני משה״ ולאחר שגם בלאו הכי היו‬
‫עליהם רבים וטובים את הדין‪ ,‬כי סמכו על יושרו המוחלט‬ ‫החברים בלתי מרוצים על שאין לאגודה תוכנית פעולה‪ ,‬היא‬
‫פורקה ב־‪ .1897‬אבל אחד העם המשיך להשפיע מהשקפותיו‬
‫ועל שיפוטו הקולע‪.‬‬ ‫על הנהגת חובבי״ציון ברוח עקרונותיו ולבסוף הביאה‬
‫כל אותו זמן לא נטש את פעולתו בהנהגת חובבי‪-‬ציון‪ ,‬אך‬
‫לא תמיד מתוך דבקות מלאה בעקרונותיו‪ .‬מתוך שהכיר את‬ ‫לפעולה לפי אותה דרך‪ ,‬דרך החינוך והתרבות‪.‬‬
‫המציאות הקשה בארץ‪-‬ישראל ובעיקר את מצוקת הפועלים‬
‫‪ -‬רובם בין העולים חסרי האמצעים של שנת ‪,1891-1890‬‬ ‫מרכז רוחני‬
‫דחף את ההנהגה להקל עליהם על‪-‬ידי הקמת מושבה למענם‪,‬‬
‫היא קסטינה ‪ -‬באר‪-‬טוביה‪ .‬אחד העם‪ ,‬אשר התנגד להרחבת‬ ‫תוך כך המשיך לפרסם את מאמריו שבהם פיתח מעט מעט‬
‫המפעל ההתיישבותי כל זמן שלא תהיה למגשימיו תשתית‬ ‫את רעיונו המרכזי כי הלאומיות היהודית הקיימת אורגנית‪,‬‬
‫רעיונית‪ ,‬לא יכול היה להקשות לבו לגבי אנשים שגוללו‬ ‫כרוכה במוסר היהודי ובמוסר בכלל ויונקת מן ההיסטוריה‬
‫לפניו את סבלותיהם ויש בזה כדי להפריך את דימויו כאדם‬ ‫היהודית ובתור שכזו אין מימושה תלוי במצוקת היהודים‬
‫דווקא‪ .‬תחייתה תבוא על״ידי יצירת מרכז רוחני בארץ‪-‬‬
‫נוקשה שאינו סר כחוט השערה מהשקפה שקבע לעצמו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬כיוון שהארץ מקובלת על העם בכל פזורותיו ואילו‬
‫בעיית היהודים מבחינה כלכלית לא תיפתר בה‪ ,‬לפחות לא‬
‫התמודדות עם הרצל‬ ‫עתה‪ .‬אחד העם הקדיש את עטו הבקורתית‪ ,‬השנונה‬
‫והתמציתית גם לענייני דיומא וב‪ 1895-‬כינס את פרי עטו‬
‫בשנת ‪ 1896‬מצא אחד העם את עצמו בהתמודדות עם‬ ‫בכרך הראשון מתוך ארבעת כרכי ״על פרשת דרכים״‪,‬‬
‫הציונות המדינית שבאה לעולם עם הופעתו של הרצל‪.‬‬ ‫אבן־הפינה לתורתו שהפכה למורת דרך רעיונית לציבור‬
‫מבחינה מסוימת טען הרצל לדברים שאחד העם עצמו ראה‬
‫בהם תנאי בל יעבור‪ :‬ניהול המפעל הארצישראלי באופן‬ ‫נרחב ברחוב היהודי‪.‬‬
‫ריכוזי וביסוסו על הסכמת ממשלת תורכיה‪ .‬הרצל הרחיב‬ ‫אחד העם לא גילה אלא ברמז את מורת רוחו מעסקי‬
‫את הרעיון בקבעו שההסכמה תהיה על דעת אומות העולם‬ ‫המסחר הבולעים את זמנו‪ ,‬אך התמסרותו לענייני ציבור‬
‫)צ׳רטר( ובוודאי שלא דברים אלו הם שעוררו את התנגדות‬ ‫וכתיבה מעידה על כך‪ ,‬מה גם שאמר להוציא ב־‪ 1893‬בטאון‬
‫אחד העם למנהיג הציוני‪ .‬מה שלא נראה לאחד העם היו‬ ‫ספרותי בכספו‪ .‬משנדחה העניין‪ ,‬נתן דעתו להוצאת מעין‬
‫יומרותיו של הרצל‪ ,‬שנראו לו מופרכות‪ ,‬להשיג את מבוק­‬ ‫אנציקלופדיה עברית בשם ״אוצר היהדות״ במימונו של‬
‫שו במשא‪-‬ומתן מדיני ופיננסי עם ראשי המדינות והשולטן‪.‬‬ ‫איל״התה ק״ז ויסוצקי‪ .‬אחד העם ערך מצע ותוכנית ל״או־‬
‫בעיקר הרתיעה אותו העובדה שהמחשבה המדינית של‬
‫הרצל דחתה מפניה את ערכי היהדות‪ ,‬ולא מעט ממנהיגיה‬
‫של הציונות המדינית היו צעירים‪-‬מחדש‪-‬באו‪ ,‬ממערב‪-‬‬
‫אירופה‪ ,‬שהיו רחוקים מרוח ישראל‪ .‬רתיעה זו בולטת‬
‫במאמריו בנושאי הציונות המדינית‪ ,‬המעוררים לא פעם‬
‫רושם שיש כאן משהו מן הכפייתיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לציין‬
‫שאחד העם הודה בהישג הגדול של הרצל להוציא את‬
‫הלאומיות היהודית מאלמוניותה ולהעלות אותה על במת‬
‫העולם‪ .‬אחד העם השתתף בקונגרס הציוני הראשון אך לא‬
‫הצטרף להסתדרות הציונית בנימוק‪ ,‬שכעתונאי עליו להיות‬

‫חופשי לכתוב עליה באוביקטיביות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1900‬נשלח אחד העם לארץ על‪-‬ידי הנהגת חובבי‪-‬‬
‫ציון כדי לעמוד על מצב המושבות והפועלים ולהציע דרכי‬