Page 10 - etmol 70
P. 10
• מו״מ חוץ-פרלמנטארי עם נציגי אל״ וה״פולקיסטים״ .ציר אחד של כוחותינו הלאומיים למען מאבק לעתיד
השלטון למען מציאת תנאים לקיום פועלי-ציון)ד״ר י .שיפר( הסתפק בשי טוב יותר״ ,כפי שביטא זאת יצחק
גרינבוים .מודעות זו הביאה להתגברות
נאות ליהודים במדינה. תוף פעולה עם הנציגות. הפעילות הפוליטית ונכונות להתארגן
• פרסומי חומר בדפוס ,כגון :חוב ״המועצה״ הפכה ,עקב אי-קיום למען הקמת נציגות מוסמכת ,שתופיע
רות מיוחדות על פי נושאים נבחרים, הוועידה היהודית הכללית ובהיעדר בשם יהודי פולין ותיאבק למען זכויותי
למשל :׳הטלאי הצהוב׳ ובה פירוט נציגות אחרת ,לנציגות יהודית קבועה.
ההגבלות המוטלות על היהודים ועיוותי ואילו סיעת הצירים שעל-יד ״המועצה״ הם.
החוק שנהגו כלפיהם ועוד .לכך יש הפכה מטבע הדברים ,בהיותה סיעת ההתייעצויות הבינמפלגתיות ,שכו
להוסיף את העיתונות ,שכבשה לה הרוב המוחלט בנציגות היהודית בסיים, נסו ביוזמת הציונים בווארשה ,בהשתת
מקום מרכזי בסיפוק מידע והדרכה לרב לכוח המכריע בתוכה .מעמדה זה קיבל פות נציגי רוב המפלגות היהודיות
בות קוראיה ,במאמרי פולמוס ופרשנות את ביטויו בקביעת קווי המדיניות בתחילת אוקטובר ,1918למען הקמת
הפרלמנטארית בכלל ובניהול הפעילות נציגות יהודית כללית ,לא העלו דבר.
פוליטית. הסיימאית בפרט .מגמתה המרכזית בהעדר הסכמת המפלגות האחרות נקטו
• גיוס דעת הקהל היהודית וטיפוח היתה ,להשיג הכרה בזכויותיהם של הציונים ותומכיהם יוזמה משלהם וכינסו
ערנותה הפוליטית בפעילות אירגונית היהודים כאזרחי המדינה וכמיעוט הזכאי לאחר פעולות הכנה מדוקדקות ״ועידה
לקיום ייחודו הלאומי ,תוך התבססות מוקדמת״ בווארשה בדצמבר ,1918כדי
ופרסומית. על אמנת המיעוטים ,שאושרה בפאריס להקים את הנציגות היהודית .ל״ועידה
מלבד פעולתם של צירי הסיעה בסיים ב 1919-ועל חוקת המדינה שאושרה המוקדמת״ באו 498משתתפים מ144-
נוהלו גם פעולות ״המועצה״ מהמרכז מקומות יישוב בפולין ,והם חברי ועדי
בוארשה ומהלשכות האזוריות שפעלו בסיים במארס .1921 הקהילות ,מועצות עירוניות ונציגי
בערי המדינה .את אלה ניתן לסכם בתחילה נתקבל הקו של הסתייעות אירגונים חברתיים ותרבותיים .בחלקם
בתמיכתן של סיעות השמאל הפולני הגדול הם היו ציונים ,חברי ״המזרחי״
בארבעה סעיפים: בסיים )וזאת ,באישור הוועידה הציונית ובני שכבות שונות של הציבור היהודי,
• ייעוץ משפטי לפונים ,סיוע כלכלי ה 4-בפולין( .עם הזמן ,ננקטו עמדות שניתן לציינם כבלתי-מאורגנים מב
שהיה בהן יתר גמישות פוליטית ,לפי
ועזרה חומרית לנזקקים. הנדרש בהכרעות פרלמנטאריות ,שעלו חינה מפלגתית.
• טיפול בענייני הקהילות ונבחריהן מדי פעם על הפרק .כשהתבררו המגמות
ובבעיות של החברים היהודים ברשויות לצימצום מקסימלי של נציגות המעוטים אחת ההחלטות היתה לקיים ועי
והיהודים בתוכם ב״תקנת הבחירות״, דה יהודית כללית של יהודי פולין ,שצי-
המקומיות. שהוכנה לקרז^ת הבחירות לפרלמנט ריה ייבחרו בבחירות ,והם יהוו את
• הסדרת ענייניהם של בעלי מקצו שעמדו להיערך ב ,1922-פעלו חברי הנציגות החוקית הקבועה של יהודי פו
עות שונים ובעיקר סוחרים ובעלי מלא ״המועצה״ עם בני מיעוטים* אחרים לין .אולם ועידה זו לא כונסה בעטיים
להקמת רשימה משותפת של ״גוש של קשיים שנערמו בדרכה ומתוך לחץ
כה. המיעוטים הלאומיים״ .הם פעלו למען הפעילות השוטפת ,בעיקר זו הקשורה
• סיוע במצוקותיהם של יהודי פולין הופעה יהודית מאוחדת בבחירות הקרו בבחירות לסיים )בית-המחוקקים הפו
ועזרה ליהודים שבאו אליה ,ובעיקר בות והקמת סיעה יהודית אחת בפר לני( המכונן .לניהול העניינים שעמדו
למנט .אולם המטרה האחרונה לא הוש על הפרק ותבעו את טיפולם המיידי
מהגרים ופליטים מאוקראינה ורוסיה. נבחרה ״מועצה יהודית לאומית זמנית״
גה. בת 42חברים ,כדי לנהל את המאבק
הגנה על זכויות היהודים למען זכויות היהודים בפולין ולשלוח
הפעילות וההישגים נציגים לפאריז ,שם עמדה להיערך ועי
לשכות ״המועצה״ היו למוקד הפעילות דת השלום .כן היה על המועצה לעשות
הפוליטית היהודית לטיפול בבעיות יהו ארבע שנים ) (1922-1918פעלה הכנות לקראת הבחירות לסיים-המכונן
די פולין .הצירים היהודים שנבחרו סיעת צירי ״המועצה״ במסגרת
לסיים-המכונן והיו בעלי חסינות ״ההתאחדות הלאומית של הצירים בני בפולין שנקבעו לינואר .1919
פרלמנטארית ,עיצבו במסגרת הלאום היהודי״ ,ואלו היו קווי היסוד לאחר שהנסיונות להקמת רשימה
״ההתאחדות החופשית של הצירים של הפעילות הפרלמנטרית היהודית משותפת של מפלגות יהודיות שונות
היהודים״ את דפוסי המאבק הפוליטי לבחירות לסיים לא הצליחו ,הציגה
בזירה הפומבית בבית-הנבחרים .הם בתקופה זו: ״המועצה״ רשימה משלה ,נוסף על
סיכלו את הנסיונות להנמכת קולם • מאבק פוליטי למען זכויותיהם ארבע רשימות מפלגתיות יהודיות אח
הפרלמנטארי והשתקתו ושמו לאל את האזרחיות והלאומיות של היהודים במ רות .רשימת ״המועצה״ זכתה בבחירות
המאמצים שנעשו לבידודם ככוח פולי אלה בכ 50%-מכלל הקולות היהודיים,
טי .בפעילותם הפוליטית הם ייצגו טי דינה.
פוס חדש במאבק הפוליטי היהודי על • השתתפות בועדות סיימאיות תוצאה שהיתה בבחינת הישג רב.
שונות )דבר שהיה בבחינת הישג פולי הנציגות היהודית שהוקמה בסיים
זכויות יהודי פולין. טי כשלעצמו( ועיבוד הצעות החלטה היא ״ההתאחדות החופשית של צירי
סיעת הצירים הלאומים שעל-יד הסיים בני הלאום היהודי״ ,בת 10חב
״המועצה״ הטביעה את חותמה על המוגשות למליאה. רים .היא היתה מורכבת משלוש סיעות:
המדיניות הפרלמנטארית והמאבק • הגשת שאילתות ,תוך גיוס חתי סיעת הצירים הלאומיים שעל-יד המוע
הפוליטי של יהודי פולין במשך ארבע מות צירים לא יהודים להשלמת החתי צה שמנתה 6צירים ,ושתי סיעות ,כל
שנות כהונתו של הםיים-המכונן .ואם בי אחת בת 2צירים :״שלומי אמוני ישר
לא עלה בידם להגשים את עקרונות מות הנדרשות על פי התקנות.
האוטונומיה הלאומית כפי שהותוו על- • הכנת תזכירים בבעיות מרכזיות
ידיהם בתחילה ,הם טיפחו את מודעותם הנוגעות לחיי היהודים במדינה ,שלא
הפוליטית של יהודי פולין והגבירו את זכו לטיפול נאות והגשתן לרשויות
נכונותם להיאבק למען זכויותיהם
כאזרחי המדינה וכמיעוט השומר על השלטון.
ייחודו הלאומי.
סו