Page 6 - etmol 70

‫בתמידות‪ .‬מעט נחת הסב לו בנו היחיד‪ ,‬שלמה‪ ,‬הוא שלמה‬ ‫פעולה לעתיד‪ .‬אז כבר מסר רוטשילד את מושבותיו לידיה‬
‫גינוסר‪ ,‬שגריר ישראל הראשון באיטליה‪.‬‬ ‫של יק״א‪ ,‬חברת התיישבות לא״ציונית‪ ,‬שייסד הבארון‬
‫הירש ב*‪ .1891‬יק״א נקטה אמצעים קיצוניים לתיקון כלכ­‬
‫אם‪-‬כי היה מקפיד עם הבריות‪ ,‬גם עם מקורביו‪ ,‬והצטייר‬ ‫לת המושבות שהביאו לפיטורי פועלים ונישול איכרים‬
‫כאדם מסתגר‪ ,‬היה אחד העם איש רעים‪ .‬רבים מידידיו היו‬ ‫וכתוצאה מכך ‪ -‬לירידה גדולה מן הארץ‪ .‬אחד העם נכח‬
‫פוקדים את ביתו באודיסה‪ .‬בלונדון התחבר כמעט רק עם‬ ‫בראשיתו של תהליך זה ומתוך חקירה יסודית ביותר‬
‫מהגרים יהודים מרוסיה ועם מכריו מאותה מדינה שביקרו‬ ‫שעשה‪ ,‬המבוססת על מספרים וראיונות אין ספור‪ ,‬הגיע‬
‫כאן והתארחו בביתו ימים ושבועות‪ .‬מן החברה היהודית‪-‬‬ ‫למסקנה כי מכשלת ההתיישבות מקורה בעצם במוסד‬
‫אנגלית התרחק כי היתה בעיניו מתבוללת ו״סנובית״‪ ,‬אבל‬ ‫האפוטרופסות ומשתוסר זו‪ ,‬ייאלצו המתיישבים לגלות‬
‫כמה מצעירי האינטליגנציה הציונית בלונדון נמנו עם‬ ‫יוזמה ורוח לחימה לשפר את מצבם‪ .‬גם על חובבי־ציון‬
‫חסידיו‪ .‬יותר מכל יקרו לו קשריו עם הכוחות העולים‬ ‫לנטוש את פטרונותם‪ ,‬לאסוף ידיהם מן ההתיישבות ולהת­‬
‫בציונות ובעיקר חיים וייצמן‪ ,‬אשר אתו ועם מנהיגים‬
‫ציונים אחרים שיתף פעולה בהכשרת הקרקע לקבלת‬ ‫רכז בחינוך ותרבות‪ ,‬ואמנם כך עשו‪.‬‬
‫המנדט על ארץ‪-‬ישראל והוא עצמו ליגלג על כך באמרו‬ ‫בינתיים החמיר המצב והפועלים והאיכרים בארץ תבעו‬
‫שהפך ל״מדיני לעת זקנה״‪ .‬לפני כן היו לו עוד שתי‬ ‫מחובבי‪-‬ציון להתערב למענם אצל בעלי השררה בפאריס‪.‬‬
‫לצורך זה הורכבה משלחת של חובבים‪ ,‬פועלים ואיכרים‬
‫״גיחות״ ציבוריות‪.‬‬ ‫שיצאה לפאריז ב‪ 1901-‬ובידיה תזכיר שביסודו ‪ -‬הדרישה‬
‫ב‪ 1908-‬היה חבר בקורטוריום‪ ,‬הגוף שניצח על ייסוד‬ ‫לביטול האפוטרופסות‪ ,‬כפי תביעת אחד העם‪ .‬הוא השתתף‬
‫הטכניון ובית‪-‬הספר הריאלי בחיפה‪ .‬לקראת הקמת הבניי­‬ ‫במשלחת‪ ,‬היה הרוח החיה במעשיה עד לגבול מסוים ועמד‬
‫נים של בתי‪-‬הספר‪ ,‬ב‪ ,1912-‬פרצה מחלוקת בין הציונים‬ ‫על כך שתיאבק על דרישותיה ללא פחד‪ .‬אך נוכח יחס‬
‫שבקורטוריום לבין יתר החברים‪ ,‬כשהראשונים תובעים‬ ‫העליונות והתקיפות שגילו רוטשילד ואנשי יק״א‪ ,‬לא העזו‬
‫ששפת הלימוד תהיה עברית בעוד האחרים טוענים לגר­‬ ‫השליחים לעמוד בתוקף על שלהם‪ ,‬כפי שדרש אחד העם‪,‬‬
‫מנית‪ .‬אם כי אחד העם דרש את הלימוד בעברית רק בתיכון‪,‬‬ ‫וסרבו למלא את תביעתו לומר לבארון שאם אינו מוותר‪,‬‬
‫כי לא האמין שימצאו ספרי לימוד בעברית לבית‪-‬הספר‬ ‫אין עוד צורך בתמיכתו‪ .‬מעמדה העלוב של המשלחת לפני‬
‫הגבוה‪ ,‬התפטר כאשר דרישתו נדחתה‪ .‬״גיחתו״ השניה‬ ‫האדונים רמי״המעלה חרה לאחד העם והוא פרש ממנה עוד‬
‫היתה נסיעה לקונגרס הציוני העשירי וביקור בארץ ישראל‬
‫ב‪ 1911-‬־‪ .1912‬הפעם מצא בארץ התקדמות ואף הודה‬ ‫לפני שסיימה את תפקידה ואף מן הוועד האודיסאי פרש‪.‬‬
‫שיק״א הוציא את המושבות למרחב אחרי שתקנה את‬ ‫מאבקיו האחרונים מצאו ביטוי במאמריו ״הישוב‬
‫שגיאותיה‪ .‬אכן‪ ,‬הוא לא גילה אופטימיות יתרה לגבי עתידו‬ ‫ואפיטרופסיו״ ‪ -‬על מה שמצא בארץ‪ ,‬ו״שלוחי עם עני״ ‪-‬‬
‫של הישוב כגוף יצרני ועובד‪-‬אדמה וגם לא האמין בהשגת‬ ‫על השליחות בפאריז‪ .‬נוסף על הניתוח הנוקב של המצב‬
‫רוב יהודי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אבל יחסית לנימתו הרגילה‪ ,‬יש‬ ‫מצטיינים מאמרים אלה גם בכושר תיאור בלתי רגיל‪,‬‬
‫סרקסטי ובוטה‪- ,‬יחד עם מעורבות רגשית עמוקה וכואבת‪.‬‬
‫מן המתינות במאמרו על אותו ביקור ‪ -‬״סך הכל״‪.‬‬ ‫מעורבות רגשית זו אינה חסרה גם במאמריו ההגותיים‪ ,‬אם‬
‫גם בצורה חבויה‪ .‬עתה‪ ,‬משפרש מעסקי ציבור‪ ,‬כאילו נסתם‬
‫עליה לארץ־ישראל‬ ‫מקור רגשי זה והדחף לכתיבה פחת והלך‪ ,‬גם אם הספיק‬
‫לחבר אחר הפרישה מאמרים נוספים כדי כרך נוסף של ״על‬
‫מלחמת העולם הראשונה דיכאה אותו ושיתקה את כוח‬
‫יצירתו כליל‪ .‬עקב שיתוף הפעולה עם וייצמן התאושש אך‬ ‫פרשת דרכים״‪ ,‬כרך ד‪.‬‬
‫ב‪ 1919-‬הודבר בדכאון נפשי ובטרשת‪-‬עורקים‪ .‬טיפולים‬ ‫הוא גם פרש ב‪ 1902-‬מעריכת ״השלח״‪ ,‬כי תקציב‬
‫בבתי‪-‬מרפא לא הועילו לו ורופאיו מצאו שישיבה בארץ‪-‬‬ ‫הבטאון צומצם מאד והמשכורת שיועדה לו לא היתה‬
‫ישראל בקרב רעיו עשויה לעזור לו‪ ,‬וכך עלה ארצה‬ ‫מספיקה לקיומו‪ .‬עתה נמצאה לו משרה מכניסה יפה בשדה‬
‫והשתקע בתל‪-‬אביב‪ .‬כאן סבל מאוד מן הטרשת‪ ,‬אבל דומה‬ ‫המסחר‪ ,‬כמפקח על עסקי התה של ויסוצקי ברוסיה‪ .‬כשעזב‬
‫שמבחינה נפשית התעשת‪ ,‬כי הצליח לכנס את מבחר‬ ‫את ״השלח״ אמר להקדיש את זמנו לחיבור ספר מקיף על‬
‫אגרותיו בשישה כרכים‪ .‬פה היה מוקף הערצה‪ ,‬מסירות‬ ‫״היסוד הלאומי בתורת היהדות ומוסרה״‪ ,‬אך התפקיד‬
‫וחום בחוג ידידיו ומעריציו מצמרת הספרות והציבוריות‬ ‫החדש‪ ,‬שהיה כרוך בנסיעות מרובות וממושכות‪ ,‬בלע את‬
‫ובתוך אווירה זו של אהבה וידידות נפטר בכ״ח בטבת‬ ‫רוב זמנו ולא נותרו לו לא פנאי ולא כוח למשימה כזאת‪.‬‬
‫תרפ״ז )‪ ,(2.1.1927‬בשנתו‪ ,‬בביתו בתל‪-‬אביב‪ ,‬והוא בן‬ ‫ב‪ 1907-‬מינוהו יורשי ויסוצקי )שנפטר ב‪ (1904-‬כמנהל‬
‫עסקי התה שלהם בלונדון וכאן ישב ‪ 15‬שנה עד שעלה‬
‫שבעים‪.‬‬ ‫ארצה ב‪ .1922-‬על עבודתו הרבה בלונדון אין אחד העם‬
‫אחד העם היה ער מאד למתלחש בארץ ונהג לחוות את‬ ‫מתלונן‪ ,‬אולם באיגרותיו הוא מגלה את סלידתו מן ה״סיטי״‬
‫דעתו בעיתונות על אירועים שריגשוהו‪ .‬כאשר נרצחו על‪-‬‬ ‫)המרכז המסחרי( של העיר הגדולה שבה נמצאה לשכתו ומן‬
‫ידי ערבים‪ ,‬ביולי ‪ ,1922‬שישה יהודים‪ ,‬וכנראה כתוצאה‬ ‫האוויר האפור שכאילו השלים את הקדרות שהשרה עליו‬
‫מקריאות לנקמה נרצח ילד ערבי‪ ,‬נזעק אחד העם על שפיכת‬
‫דמי נקיים וטען במכתב לעתון ״הארץ״ כי אסור שעם‬ ‫אותו איזור‪.‬‬
‫ישראל יקריב ״על מזבח התחיה״ את נביאיו‪ ,‬את היסודות‬
‫המוסריים הגדולים אשר בשבילם חי עמנו ״ואשר רק בשבי­‬ ‫בעיות משפחה‬

‫לם שוה כל העמל לשוב ולהיות עם בארץ אבותינו״‪.‬‬ ‫הוא גם לא ראה נחת בחייו המשפחתיים‪ .‬על יחסיו עם‬
‫אין כאן אלא דגש אחרון לדרכו של אחד העם‪ ,‬דרך הרוח‪,‬‬ ‫אשתו כבר דובר ואילו מילדיו‪ ,‬שהיה להם אב נאמן ומסור‪,‬‬
‫ואם שמו אינו מוזכר כיום הרבה‪ ,‬הרי לתורתו יש ממשיכים‬ ‫היתה בתו הבכירה חולנית ונזקקה הרבה לבתי מרפא‪,‬‬
‫אשר ימצאו הד למחשבתם בסיפא של אותו מכתב‪ :‬״מה אנו‬ ‫והצעירה‪ ,‬רחל‪ ,‬גרמה לו שברון לב גדול כאשר נישאה ללא‬
‫ומה חיינו העתידים בארץ הזאת? ‪-------‬האמנם רק בשביל‬ ‫יהודי‪ ,‬שאמנם התגייר אבל אחד העם לא השלים עם‬
‫להוסיף באחת מפנות המזרח עם קטן של לבנטינים אשר‬ ‫הנישואין וניתק את קשריו עם הבת‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שבעיתות‬
‫יתחרו עם הלבנטינים שכבר ישנם בכל אותן המידות‬ ‫מצוקה לא מנע ממנה את תמיכתו הכספית‪ .‬אחת משתי‬
‫המושחתות?‪ --------‬א ם זהו ׳המשיח׳‪ ,‬ייתי ולא אחמיניהו‬ ‫אחיותיו‪ ,‬חנה‪ ,‬לא היתה יציבה בנפשה והוא תמך בה‬

‫]יבוא ולא אראהו[״‪.‬‬