Page 6 - etmol 70
P. 6
בתמידות .מעט נחת הסב לו בנו היחיד ,שלמה ,הוא שלמה פעולה לעתיד .אז כבר מסר רוטשילד את מושבותיו לידיה
גינוסר ,שגריר ישראל הראשון באיטליה. של יק״א ,חברת התיישבות לא״ציונית ,שייסד הבארון
הירש ב* .1891יק״א נקטה אמצעים קיצוניים לתיקון כלכ
אם-כי היה מקפיד עם הבריות ,גם עם מקורביו ,והצטייר לת המושבות שהביאו לפיטורי פועלים ונישול איכרים
כאדם מסתגר ,היה אחד העם איש רעים .רבים מידידיו היו וכתוצאה מכך -לירידה גדולה מן הארץ .אחד העם נכח
פוקדים את ביתו באודיסה .בלונדון התחבר כמעט רק עם בראשיתו של תהליך זה ומתוך חקירה יסודית ביותר
מהגרים יהודים מרוסיה ועם מכריו מאותה מדינה שביקרו שעשה ,המבוססת על מספרים וראיונות אין ספור ,הגיע
כאן והתארחו בביתו ימים ושבועות .מן החברה היהודית- למסקנה כי מכשלת ההתיישבות מקורה בעצם במוסד
אנגלית התרחק כי היתה בעיניו מתבוללת ו״סנובית״ ,אבל האפוטרופסות ומשתוסר זו ,ייאלצו המתיישבים לגלות
כמה מצעירי האינטליגנציה הציונית בלונדון נמנו עם יוזמה ורוח לחימה לשפר את מצבם .גם על חובבי־ציון
חסידיו .יותר מכל יקרו לו קשריו עם הכוחות העולים לנטוש את פטרונותם ,לאסוף ידיהם מן ההתיישבות ולהת
בציונות ובעיקר חיים וייצמן ,אשר אתו ועם מנהיגים
ציונים אחרים שיתף פעולה בהכשרת הקרקע לקבלת רכז בחינוך ותרבות ,ואמנם כך עשו.
המנדט על ארץ-ישראל והוא עצמו ליגלג על כך באמרו בינתיים החמיר המצב והפועלים והאיכרים בארץ תבעו
שהפך ל״מדיני לעת זקנה״ .לפני כן היו לו עוד שתי מחובבי-ציון להתערב למענם אצל בעלי השררה בפאריס.
לצורך זה הורכבה משלחת של חובבים ,פועלים ואיכרים
״גיחות״ ציבוריות. שיצאה לפאריז ב 1901-ובידיה תזכיר שביסודו -הדרישה
ב 1908-היה חבר בקורטוריום ,הגוף שניצח על ייסוד לביטול האפוטרופסות ,כפי תביעת אחד העם .הוא השתתף
הטכניון ובית-הספר הריאלי בחיפה .לקראת הקמת הבניי במשלחת ,היה הרוח החיה במעשיה עד לגבול מסוים ועמד
נים של בתי-הספר ,ב ,1912-פרצה מחלוקת בין הציונים על כך שתיאבק על דרישותיה ללא פחד .אך נוכח יחס
שבקורטוריום לבין יתר החברים ,כשהראשונים תובעים העליונות והתקיפות שגילו רוטשילד ואנשי יק״א ,לא העזו
ששפת הלימוד תהיה עברית בעוד האחרים טוענים לגר השליחים לעמוד בתוקף על שלהם ,כפי שדרש אחד העם,
מנית .אם כי אחד העם דרש את הלימוד בעברית רק בתיכון, וסרבו למלא את תביעתו לומר לבארון שאם אינו מוותר,
כי לא האמין שימצאו ספרי לימוד בעברית לבית-הספר אין עוד צורך בתמיכתו .מעמדה העלוב של המשלחת לפני
הגבוה ,התפטר כאשר דרישתו נדחתה .״גיחתו״ השניה האדונים רמי״המעלה חרה לאחד העם והוא פרש ממנה עוד
היתה נסיעה לקונגרס הציוני העשירי וביקור בארץ ישראל
ב 1911-־ .1912הפעם מצא בארץ התקדמות ואף הודה לפני שסיימה את תפקידה ואף מן הוועד האודיסאי פרש.
שיק״א הוציא את המושבות למרחב אחרי שתקנה את מאבקיו האחרונים מצאו ביטוי במאמריו ״הישוב
שגיאותיה .אכן ,הוא לא גילה אופטימיות יתרה לגבי עתידו ואפיטרופסיו״ -על מה שמצא בארץ ,ו״שלוחי עם עני״ -
של הישוב כגוף יצרני ועובד-אדמה וגם לא האמין בהשגת על השליחות בפאריז .נוסף על הניתוח הנוקב של המצב
רוב יהודי בארץ-ישראל ,אבל יחסית לנימתו הרגילה ,יש מצטיינים מאמרים אלה גם בכושר תיאור בלתי רגיל,
סרקסטי ובוטה- ,יחד עם מעורבות רגשית עמוקה וכואבת.
מן המתינות במאמרו על אותו ביקור -״סך הכל״. מעורבות רגשית זו אינה חסרה גם במאמריו ההגותיים ,אם
גם בצורה חבויה .עתה ,משפרש מעסקי ציבור ,כאילו נסתם
עליה לארץ־ישראל מקור רגשי זה והדחף לכתיבה פחת והלך ,גם אם הספיק
לחבר אחר הפרישה מאמרים נוספים כדי כרך נוסף של ״על
מלחמת העולם הראשונה דיכאה אותו ושיתקה את כוח
יצירתו כליל .עקב שיתוף הפעולה עם וייצמן התאושש אך פרשת דרכים״ ,כרך ד.
ב 1919-הודבר בדכאון נפשי ובטרשת-עורקים .טיפולים הוא גם פרש ב 1902-מעריכת ״השלח״ ,כי תקציב
בבתי-מרפא לא הועילו לו ורופאיו מצאו שישיבה בארץ- הבטאון צומצם מאד והמשכורת שיועדה לו לא היתה
ישראל בקרב רעיו עשויה לעזור לו ,וכך עלה ארצה מספיקה לקיומו .עתה נמצאה לו משרה מכניסה יפה בשדה
והשתקע בתל-אביב .כאן סבל מאוד מן הטרשת ,אבל דומה המסחר ,כמפקח על עסקי התה של ויסוצקי ברוסיה .כשעזב
שמבחינה נפשית התעשת ,כי הצליח לכנס את מבחר את ״השלח״ אמר להקדיש את זמנו לחיבור ספר מקיף על
אגרותיו בשישה כרכים .פה היה מוקף הערצה ,מסירות ״היסוד הלאומי בתורת היהדות ומוסרה״ ,אך התפקיד
וחום בחוג ידידיו ומעריציו מצמרת הספרות והציבוריות החדש ,שהיה כרוך בנסיעות מרובות וממושכות ,בלע את
ובתוך אווירה זו של אהבה וידידות נפטר בכ״ח בטבת רוב זמנו ולא נותרו לו לא פנאי ולא כוח למשימה כזאת.
תרפ״ז ) ,(2.1.1927בשנתו ,בביתו בתל-אביב ,והוא בן ב 1907-מינוהו יורשי ויסוצקי )שנפטר ב (1904-כמנהל
עסקי התה שלהם בלונדון וכאן ישב 15שנה עד שעלה
שבעים. ארצה ב .1922-על עבודתו הרבה בלונדון אין אחד העם
אחד העם היה ער מאד למתלחש בארץ ונהג לחוות את מתלונן ,אולם באיגרותיו הוא מגלה את סלידתו מן ה״סיטי״
דעתו בעיתונות על אירועים שריגשוהו .כאשר נרצחו על- )המרכז המסחרי( של העיר הגדולה שבה נמצאה לשכתו ומן
ידי ערבים ,ביולי ,1922שישה יהודים ,וכנראה כתוצאה האוויר האפור שכאילו השלים את הקדרות שהשרה עליו
מקריאות לנקמה נרצח ילד ערבי ,נזעק אחד העם על שפיכת
דמי נקיים וטען במכתב לעתון ״הארץ״ כי אסור שעם אותו איזור.
ישראל יקריב ״על מזבח התחיה״ את נביאיו ,את היסודות
המוסריים הגדולים אשר בשבילם חי עמנו ״ואשר רק בשבי בעיות משפחה
לם שוה כל העמל לשוב ולהיות עם בארץ אבותינו״. הוא גם לא ראה נחת בחייו המשפחתיים .על יחסיו עם
אין כאן אלא דגש אחרון לדרכו של אחד העם ,דרך הרוח, אשתו כבר דובר ואילו מילדיו ,שהיה להם אב נאמן ומסור,
ואם שמו אינו מוזכר כיום הרבה ,הרי לתורתו יש ממשיכים היתה בתו הבכירה חולנית ונזקקה הרבה לבתי מרפא,
אשר ימצאו הד למחשבתם בסיפא של אותו מכתב :״מה אנו והצעירה ,רחל ,גרמה לו שברון לב גדול כאשר נישאה ללא
ומה חיינו העתידים בארץ הזאת? -------האמנם רק בשביל יהודי ,שאמנם התגייר אבל אחד העם לא השלים עם
להוסיף באחת מפנות המזרח עם קטן של לבנטינים אשר הנישואין וניתק את קשריו עם הבת ,אף-על-פי שבעיתות
יתחרו עם הלבנטינים שכבר ישנם בכל אותן המידות מצוקה לא מנע ממנה את תמיכתו הכספית .אחת משתי
המושחתות? --------א ם זהו ׳המשיח׳ ,ייתי ולא אחמיניהו אחיותיו ,חנה ,לא היתה יציבה בנפשה והוא תמך בה
]יבוא ולא אראהו[״.