Page 13 - etmol 70

‫‪m\'a ‘‘V‬‬ ‫שעליה נשענו הפסקים נגבתה שלא בידי בעל״הדין‪ ,‬שכן‬
‫הכלל ש״אין מקבלים עדים שלא בפני בעל דין״ נוגע רק‬
‫‪Sfee^-Si‬‬ ‫לתחום הדינים‪ ,‬ולא לתחום איסור־והיתר‪ ,‬שבו אין דעתו‬

‫‪iv£,m\k4L‬‬ ‫ודבריו של בעל־הדין לא מעלים ולא מורידים‪.‬‬

‫בצורכי הציבור במחוזו‪ .‬באותו זמן היה כבר זקן ושב‪.‬‬ ‫נראה היה שאין מוצא אלא אחד מן השניים ‪ -‬או שהאשה‬
‫בתחילה‪ ,‬משפנו אליו קרובי החתן‪ ,‬כתב אל ידידו הרב משה‬ ‫תתפייס להינשא לדאנוטי‪ ,‬או שהוא יתרצה לתת לה גט‪.‬‬
‫נסים מפוליניו‪ ,‬והפציר בו להשפיע על האשה שלא תפר את‬ ‫אבל האשה לא רצתה לא בזה ולא בזה ‪ -‬לא להיות נשואה‬
‫שבועתה‪ .‬אבל אחרי שקיבל הסבר ונודעו לו טענותיה‪ ,‬עמד‬ ‫בעל כורחה ולא להיות גרושה ללא צורך‪ .‬ואמנם כמה‬
‫לימינה עד הסוף‪ ,‬התכתב הרבה עם פטרונה וסיפק לו מידע‬ ‫מחשובי הרבנים היו בטוחים‪ ,‬שכל האיסור הזה אין בו‬
‫ועצה לכל אורך הפרשה‪ .‬הוא ראה במעשה קנוניה זדונית‬ ‫ממש‪ ,‬אבל לא היתה דרך קלה להתגבר עליו‪ .‬כי גם אם‬
‫שמטרתה נקמנות‪ ,‬ונכנס לעבי הקורה‪ ,‬לא רק לקבוע הלכה‬ ‫רבנים אחרים יפסקו להיתר‪ ,‬לא יהיה בכך אלא דעת אחרת‪,‬‬
‫והספק יישאר במקומו‪ .‬ההיתר יכול להיות שלם רק אם‬
‫אלא להציל אלמנה עשוקה מידי רודפיה‪.‬‬ ‫האוסרים כולם יחזרו בהם ויודו שטעו‪ ,‬או שימצאו ״עובדות‬
‫מן הצד השני עמד בראש המדברים הרב יעקב קורינאל־‬ ‫חדשות״ כלשהן שיהפכו את הקערה על פיה‪ ,‬בלי לנגוע‬
‫דו‪ ,‬קודם לכן רב בבולוניה‪ ,‬ועכשיו בפירארה‪ .‬בחסותו‬ ‫בדרכי ההוכחה והמסקנות של פסק האיסור שנבנה על‬
‫נגבתה שם העדות נגד האשה והוא היה מן המחרימים אותה‬ ‫עובדות אחרות‪ .‬אבל ברור היה‪ ,‬שדבר זה לא ייעשה בלי‬
‫בשלב הקודם‪ ,‬ואחר כך הוא שחיבר את הפסק הראשי שכבל‬
‫אותה בספק״קידושין‪ .‬משאו ומתנו מגלה להיטות הרבה‬ ‫פישור קודם בין הצדדים ופיוס החתן‪.‬‬
‫יותר מן הראוי לפוסק אובייקטיבי‪ .‬הוא סומך את איסורו על‬ ‫בסופו של דבר נועדו נציגי שני הצדדים בבולוניה‬
‫אוסף של חששות יוצאי דופן‪ ,‬שכבר עסקו בהם חכמי‬ ‫והסכימו על ביטול קשר השידוך‪ ,‬לאחר שצד הכלה התחייב‬
‫להחזיר לחתן את הוצאותיו ואת מתנותיו ולשלם לו פיצוי‬
‫איטליה בדור הקודם וביטלו אותם‪.‬‬ ‫נקוב‪ ,‬וגם לבטל את כל הצעדים המשפטיים שנקט נגדו‬
‫באמצע עמד הרב מאיר קצנאילנבוגן )מהר״ם פאדווה(‪,‬‬ ‫בערכאות‪ ,‬והחתן התחייב לעשות שהרבנים שאסרו את‬
‫קרובו של החתן‪ ,‬שבתחילה לא נטה אפילו להחרים את‬ ‫האשה יחזרו בהם וימצאו לה היתר‪ ,‬מבלי שתצטרך לגט‪.‬‬
‫האשה ואף ניסה להניא את קרובו מן הנסיון לכפות עצמו‬ ‫וכן היה‪ .‬על יסוד הצהרה חדשה של דאנוטי וגביית עדות‬
‫עליה‪ .‬אחר־כך‪ ,‬מסיבות לא ברורות‪ ,‬הצטרף אל המחרימים‪,‬‬ ‫חדשה מפי מלוויו של משה נווירה על אופי שליחותו‬
‫אבל לא נתן ידו לאיסור־הקידושין‪ ,‬ואף התמרמר על‬ ‫וביצועה‪ ,‬מצאו הרב יעקב קורינאלדו וחבריו פגם פורמאלי‬
‫האוסרים‪ ,‬בפרט על שעירבבו לתוך נימוקיהם גם את עניין‬ ‫בביצוע השליחות‪ ,‬שלא נעשתה בדיוק כפי שהורה המשלח‪,‬‬
‫״חוששין לסבלונות״‪ ,‬שאין לו שחר באיטליה‪ .‬לבסוף‬ ‫ושליח״לקדש ששינה מדעת שולחו‪ ,‬שליחותו בטלה‪ .‬ועל כך‬
‫סמכו ופסקו‪ ,‬שאפילו נשלח משה נווירה המנוח במפורש‬
‫הצטרף אל הרב עזריאל דאיינה וחבריו המתירים‪.‬‬ ‫לקדש בשלשלת זו וקידש בה‪ ,‬אין במעשיו ממש‪ ,‬כי‬
‫ולסיום ‪ -‬״סוף טוב״‪ :‬זמן קצר לאחר המאורע‪ ,‬תוך‬ ‫שליחותו נתבטלה‪ .‬במקביל לזה חיבר הרב עזריאל דאיינה‬
‫שנתיים‪ ,‬אנו מוצאים את מרת רוסה ממונטאלצ׳ינו נשואה‬ ‫פסק‪ ,‬שבו הפריך את פסקי האיסור הקודמים‪ ,‬ומהר״ם‬
‫לאחד מעשירי היהודים באיטליה באותו זמן‪ ,‬ישמעאל‬ ‫פאדווה )הוא הרב מאיר קצנאילנבוגן( סמך ידו עליו‪ ,‬ועוד‬
‫מריאטי‪ ,‬שמצודתו הבנקאית היתה פרוסה על כל סביבות‬ ‫רבנים אחרים כתבו פסקי היתר‪ ,‬וכולם גזרו בגזירת נח״ש‬
‫סיינה‪ ,‬שהיישוב קיאנצ׳ינו‪ ,‬מקום מושבה של רוסה‪ ,‬היא‬ ‫)נידוי‪ ,‬חרם‪ ,‬שמתא(‪ ,‬שלא יעז עוד אדם מכאן ואילך‬
‫במחוזה‪ .‬אולי זוהי הסיבה האמיתית לחרטתה של האשה‬ ‫להשמיע על אשה זו שום ספק קידושין‪ ,‬והכל על מקומו בא‬

‫שבינתיים מצאה שידוך יותר מוצלח‪.‬‬ ‫בשלום‪.‬‬
‫ועוד פרט מעניין‪ :‬כשנתיים לאחר פרשה זו ישב יוסף‬
‫ארלי‪ ,‬שלחם בחריפות נגד מרת רוסה‪ ,‬ואסף פסקים לאסור‬ ‫בפרשה זו היו מעורבים יותר משלושים בני אדם‪ ,‬רבנים‬
‫את קידושיה למישהו אחר‪ ,‬בביתו של בעלה הבנקאי‪,‬‬ ‫ועסקנים‪ ,‬משני צידי המיתרם‪ .‬ראש המדברים בין הרבנים‬
‫ישמעאל מריאטי‪ ,‬סמוך על שולחנה‪ ,‬ומאז ‪ -‬חמש עשרה‬ ‫היה עזריאל דאיינה‪ ,‬תושב העיר סביוניטה‪ ,‬רב חשוב ופעיל‬

‫שנה לא מש משם‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״פרשיות״‪ ,‬מאת י‪ .‬בוקסנבוים‪ ,‬הוצאת בית־הספר‬

‫למדעי היהדות באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬

‫הציורים‪ :‬מחיי יהודי איטליה במאה ה־‪ 6‬ו‬

‫‪13‬‬