Page 18 - etmol 70

‫עם פרוץ המאורעות בראשית ‪1936‬‬

‫נטשו הסבלים הערבים בתחנת הרכבת‬

‫בתל־אביב את העבודה וחברי הקיבוץ‬

‫קיבלו את העבודה במקום מהקבלן‬

‫הערבי‪ .‬הם ניצלו את מקום העבודה‬

‫והצליחו במשך הזמן להעלות עולים‬

‫רבים ממצרים מבלי רשיונות ממשלת‬

‫המנדט‪ .‬תנאי העבודה בסבלות היו‬

‫מפרכים‪ :‬העמסת שקי״תבן גדולים‪ ,‬שקי‬

‫דורה‪ ,‬ארגזי פרי וחביות בנות ‪500‬‬

‫קילוגרם כל אחת‪ .‬אחד מחברי הקיבוץ‪,‬‬

‫שמואל דקל‪ ,‬עבד גם ברכבת כמסיק‬

‫ואחר״כך כמכונן ונהג קטר‪ .‬הוא היה‬

‫אחד היהודים המעטים שעבדו בעבודה‬

‫זו‪.‬‬

‫נוכח השביתה הכללית של הערבים‬

‫ב״‪ 1936‬נוצר מחסור בחומרי בניין ביי'‬

‫שוב העברי והתקבלה החלטה להקים החברות במפעל האריגה‬
‫פלוגה של מובילי זיפזיף‪ .‬בשותפות עם‬

‫חברים מקיבוץ גבעת״השלושה נוסדה‬

‫׳׳קבוצת הגמל״‪ .‬לחברים לא היה ניסיון‬

‫בעבודה ובאחזקת בעלי״החיים והתח­‬

‫רות היתה פרועה‪ .‬בתחילה ניקנו ‪12‬‬

‫גמלים שהיו מובילים זיפזיף שנכרה‬

‫מעבר לירקון‪ ,‬חוצים את הירקון ועוב­‬

‫רים דרך ״גני התערוכה״ הישנים‪ .‬שם‬

‫היו מוכרים את הזיפזיף לנהגי מכוניות‪-‬‬

‫המשא )שלא יכלו לנסוע בחול הים‬

‫ולהביא זיפזיף(‪ .‬ב‪ 1937-‬היו בבעלות‬

‫״קבוצת הגמל״ ‪ 43‬גמלים )מחירו של‬

‫גמל באותם ימים ‪ 12.5‬לירות‪ ,‬כלכלתו‬

‫‪ 10 -‬גרוש ליום(‪ .‬ההוצאות הרבות‬

‫למזון לגמלים‪ ,‬לריפוי ולניקוי‪ ,‬כלי‬

‫העבודה וכדומה ‪ -‬היו גדולים מאוד‪.‬‬

‫בתחילת ‪ 1938‬עבדו ב׳׳קבוצת הגמל״‬

‫‪ 12-10‬מחברי הקיבוץ‪ .‬יום עבודה‬

‫הכניס ‪ 25-20‬גרוש‪ .‬ב‪ 1940-‬הופסקה‬

‫העבודה‪.‬‬

‫פלוגת ״הבחרות״ עסקה גם בדייג‪.‬‬

‫ריקוד בים ‪ -‬הגיעה האניה הראשונה לנמל תל־אביב‬ ‫נהר הירקון שימש במעגן לסירותיהם‬
‫שהיו יוצאות למרחבי הים לשיט רש­‬

‫תות‪ .‬אחת הסירות טבעה בים ליד‬

‫מגדל‪-‬אשקלון‪ .‬חלק מהחברים עבד גם ביום‪ ,‬שכן צריך היה למהר ולפרוק או באו מהמשק העצמי שלהם‪ :‬חמש פרות‪,‬‬
‫בדייג חופי‪ .‬בסוף ‪ 1939‬נרכשה סירת להטעין את האניות‪ .‬השכר היה ‪ 250 11‬ברווזים‪ ,‬וגן‪-‬ירק בשטח של חמי­‬
‫דייג שהותקנה לדייג סרדינים‪ .‬ספינה גרוש ליום עבודה‪.‬‬
‫שה דונמים‪.‬‬ ‫של החבורה ‪ -‬״נחשון״ ‪ -‬דגה בים‬

‫ב‪ 1940-‬עברו חלק מהחברים לחיות‬ ‫חיפה ואחר‪-‬כך בתל‪-‬אביב‪.‬‬
‫בראשית מאורעות ‪ 1936‬כאשר סגרו‬
‫בבתים ליד הירקון‪ .‬וכך ״התפצל״ הקי­‬ ‫בית־אריגה בחנות‬
‫בוץ לשנים ‪ -‬חלקו בשכונת בורוכוב‬
‫הספנים הערבים את נמל יפו‪ ,‬קם בן יום‬
‫וחלק ליד הירקון‪ .‬במשך הזמן עברו כל‬

‫נמל תל‪-‬אביב‪ .‬לא היה ‪-‬שם מאומה‪ ,‬חברי הקבוצה עבדו במקומות רבים‪ ,‬החברים לגור ליד הירקון‪ .‬המחנה שם‬
‫להוציא מזח רעוע של עץ‪ .‬האניה היתה אבל הפרנסה היתה מועטה‪ .‬החברות נבנה וניטע‪ .‬כיום נמצאת שם האכסניה‬
‫עוגנת רחוק במים העמוקים וממנו פתחו בית‪-‬אריגה בחנות קטנה בתל‪ -‬לבני‪-‬נוער מחוץ לארץ‪.‬‬
‫הועברו הסחורות בסירות אל החוף‪ .‬אביב שבה הציבו שני נולים‪ .‬יום עבודה בינתים התעוררו ויכוחים על עתידו‬
‫לנמל גוייסו עובדים יהודים‪ ,‬אבל לא הכנים ‪ 90‬מיל‪ .‬משנפתח ״בית החלו­ של הקיבוץ‪ ,‬רבים תבעו לעלות‬
‫רבים היו שידעו את עבודות הנמל‪ .‬בין צות״ ברחוב המלך ג׳ורג׳ עבר בית‪ -‬להתיישבות חקלאית‪ .‬הוצעו מקומות‬
‫העובדים הראשונים היו עולים מסלוני­ המלאכה לשם‪ .‬במקום זה עמדו לרשותן שונים ליד העיר‪ .‬לבסוף נמצא מקום ‪-‬‬
‫קי‪ ,‬שהיו עובדי‪-‬נמל עוד בעיר מוצאם‪ .‬ששה נולים ולעתים היו עובדות גם צפונה מתל‪-‬אביב‪ ,‬מעבר לירקון‪ ,‬ליד‬
‫חברי ״הבחרות״ התגייסו לעבודות בשתי משמרות‪ .‬בין מוצריהן ‪ -‬שטי­ הרצליה‪ .‬בינואר ‪ 1943‬החלו החברים‬
‫לעבור למקום החדש‪ ,‬שנקרא ״גליל‬ ‫הנמל הקשות‪ .‬בזמן הראשון לא היתה חים‪ ,‬אריגים‪ ,‬וילונות‪.‬‬

‫עדיין בריכת‪-‬מגן‪ ,‬וחברי הקבוצה היו חברי הקבוצה עבדו גם במפעלי תע­ ים״‪ .‬באותו מקום נמצא הקיבוץ עד‬
‫נושאים את המשא מן הסירות שעגנו שיה בסביבות תל‪-‬אביב‪ ,‬ביישור חולות היום‪ ,‬משק ירוק פורח‪ ,‬המוקף בחלקו‬
‫בים‪ ,‬אל החוף‪ ,‬על גבם‪ .‬העבודה היתה ובמפעלי תעשיה חשאיים לנשק של הגדול בעיר הרצליה‪ ,‬שהתקרבה ממש‬
‫קשה ונמשכה לעתים ‪ 14-10‬שעות ההגנה‪ .‬קצת מן הקצת של הכנסותיהם עד גדרותיו‪.‬‬

‫‪18‬‬