Page 23 - etmol 70
P. 23

‫באכסניות לעולי‪-‬הרגל הרוסיים‪ .‬הודות‬             ‫״כוחו לא חל על יהודים״‬             ‫היו צעירים יהודים‪ ,‬שלפי חוקי ההפליה‬
‫לקשריו ההדוקים ‪ -‬טוען סימאנוביץ ‪-‬‬                                                 ‫הרוסים נמנעה מהם האפשרות ללימו­‬
‫שופרו תנאי הנסיעה של הצליינים‬               ‫גם עשירי היהודים פנו לראספוטין‬        ‫דים גבוהים‪ .‬ראספוטין היה מצייד אותם‬
‫הרוסיים שיצאו באלפיהם לפני מלחמת‬            ‫שירפא את בני משפחותיהם ב״כוח הע­‬      ‫במכתבי המלצה שהיו מיועדים לאישים‬
‫העולם הראשונה לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬                   ‫ליון״ שבו‪ ,‬אולם‪ ,‬כפי שטוען סימאנו‪-‬‬    ‫הנוגעים בדבר בנוסח; ״אדוני היקר‬
‫סימאנוביץ אומר שראספוטין ערך שני‬            ‫ביץ‪ ,‬הוא סירב לטפל ביהודים למרות‬      ‫והמכובד‪ ,‬האם )כלומר הקיסרית( רוצה‬
‫מסעות קודמים‪ ,‬״רגליים״‪ ,‬לארץ‪ ,‬עוד‬           ‫בקשותיהם וסכומי הכסף הגדולים‬          ‫שצעירים יהודים אלה ילמדו במולדתם‪,‬‬
                                            ‫שרצו לתת לו‪ .‬יהודי עשיר בפטרבורג‪,‬‬     ‫כדי שלא יסעו לחוץ לארץ‪ ,‬ששם הם‬
                        ‫לפני שנת ‪.1905‬‬      ‫ספק מעדנים לחצר הצאר‪ ,‬ביקש‬            ‫נעשים מהפכנים‪ ,‬הם צריכים להישאר‬
‫השפעתו של ראספוטין הגיעה לשי­‬               ‫מראספוטין שירפא את בנו החולה במח­‬     ‫בבית וללמוד כאן‪ .‬גריגורי ראספוטין״‪.‬‬
‫אה בזמן המלחמה‪ .‬לאחר שבאוגוסט‬               ‫לת הנפילה‪ ,‬אך ראספוטין ענה בשלילה‬
‫‪ 1915‬נטל הצאר על עצמו את הפיקוד‬             ‫באומרו‪ :‬״אני יכול לרפא רק רוסים‪ ,‬לא‬                 ‫מכתבים מסוג זה הספיקו‪.‬‬
‫העליון על הצבא ורוב הזמן שהה בח­‬                                                  ‫סימאנוביץ מספר‪ ,‬כי ראספוטין סייע‬
‫זית‪ ,‬היתה הקיסרית לשליטה ברוסיה‬                     ‫יהודים‪ ,‬האלוהים לא מאפשר״‪.‬‬    ‫גם ליהודים לקבל דיור בערים שאסור‬
‫וראספוטין הדריכה‪ .‬כפי שנמסר‪ ,‬הוחל­‬          ‫במקרה אחר סירב ראספוטין לטפל‬          ‫היה להם לשבת בהם והשיג רשיונות‬
‫פו בשנתיים הראשונות של המלחמה ‪16‬‬            ‫בחולה יהודיה אשר הוטבלה לנצרות‬        ‫לבעלי־מלאכה ולסוחרים יהודים לפתוח‬
‫שרים בממשלה כתוצאה מהתערבותו‬                ‫בגיל צעיר‪ ,‬בהסבירו‪ :‬״יהודים הם עם‬
                                            ‫נבחר‪ ,‬איני יכול לגעת ביהודיה״‪ .‬יהודי‬                     ‫עסקים בעיר״הבירה‪.‬‬
                           ‫של ראספוטין‪.‬‬     ‫שהתנצר‪ ,‬בארון אוסטמן מלאטביה‪,‬‬         ‫לדבריו‪ ,‬נגזרה פעם גזירה על רופאי־‬
                                            ‫ביקש רפואה אצל ראספוטין וזה ניסה‬      ‫שינים יהודים להישלח לשרת בפלוגות־‬
         ‫המשתה האחרון‬                       ‫להשפיע עליו בדרך היפנוזה‪ ,‬״עושה‬       ‫עונשין בצבא‪ ,‬כיוון שרכשו את השכ­‬
                                            ‫הפלאים״ עמל קשה‪ ,‬אך לא הצליח‬          ‫לתם ואת רשיונות הרופאים שלהם תוך‬
‫לראספוטין היו שונאים רבים בקרב‬              ‫ואמר לו לבארון‪ :‬״מדוע שיקרת לי‬        ‫כדי עקיפת החוק‪ ,‬שקבע מכסות קטנות‬
‫חוגי החברה הגבוהה‪ ,‬שהתנהגותו‬                ‫בארון? הרי אתה יהודי‪ ,‬איני יכול לג­‬   ‫של רופאי‪-‬שינים יהודים‪ .‬ראספוטין‬
‫והשפעתו נראו בעיניהם כמסוכנות‬                                                     ‫השפיע על הצאר שהורה לבטל את‬
‫ועלולות להביא להתמוטטות השלטון‪.‬‬                ‫בור עליך‪ ,‬אלוהים שלך חזק יותר״‪.‬‬
‫קבוצה של אצילים ובראשם הדוכס הג­‬            ‫ראספוטין‪ ,‬כנוצרים רוסים פראבוסל‪-‬‬                                        ‫הגזירה‪.‬‬
‫דול דמיטרי פאבלוביץ‪ ,‬הדוכס יוסופוב‬          ‫בים רבים באותם ימים עלה לרגל‬
‫וחבר הדומה )בית המחוקקים הרוסי(‬             ‫למקומות הקדושים בארץ‪-‬ישראל‪ .‬על‬        ‫המפקד‪-‬העליון של צבא רוסיה‬
‫פורישקביץ‪ ,‬החליטה לחסל את ראספו‪-‬‬            ‫כך אנו למדים גם מספרו של העתונאי‬      ‫במלחמת‪-‬העולם הראשונה הטיל גזירות‬
‫טין‪ .‬הם הזמינו אותו‪ ,‬ב‪ 16-‬בדצמבר‬            ‫האנגלי סטיפן גרהם שהצטרף לשיירה‬       ‫חמורות על היהודים שחיו בחזיתות‬
‫‪ 1916‬למשתה בארמונו של הנסיך יוסו‪-‬‬           ‫של צליינים רוסיים‪ ,‬הגיע עמה לירוש­‬    ‫המלחמה‪ .‬נציגי היהודים פנו לראספוטין‬
‫פוב‪ .‬ראספוטין ראה את יוסופוב כידיד‬          ‫לים ופירסם על המסע ספר בשם ״עם‬        ‫וכפי הנמסר‪ ,‬הוא נרתם להדחת הגנרל‬
‫קרוב ולא חש בסכנה‪ ,‬למרות שהוזהר‬             ‫הצליינים הרוסים לירושלים״‪ .‬ראספו‪-‬‬     ‫מתפקידו‪ .‬בין השנים שררה עויינות זמן‬
‫על‪-‬ידי הבולשת כי נפוצות שמועות על‬                                                 ‫רב ועבור ראספוטין היתה זו הזדמנות‬
                                               ‫טין יצא מרוסיהבמרס‪ 1911‬והגיע‬       ‫להדיח את הגנרל מתפקידו‪ .‬כשלונות‬
                 ‫התנקשות צפויה בחייו‪.‬‬       ‫לארץ דרך קושטא‪ .‬מהדרך שלח מכת­‬        ‫הצבא הרוסי בחזית בסתיו ‪ 1915‬שימשו‬
‫תוך כדי הסעודה ניסו להרעיל את‬               ‫בים לקיסרית בפטרבורג ולידידתה‬         ‫עילה טובה לראספוטין להביא לסילוק‬
‫ראספוטין בעוגה שהושם בה רעל‪ ,‬אך‬             ‫הקרובה וירבובה‪ ,‬בהם תיאר את מסעו‪.‬‬     ‫הגנרל‪ .‬כאות הוקרה ‪ -‬כך מספר‬
‫ללא הצלחה‪ .‬אז ירה בו יוסופוב ופצעו‬          ‫הוא היה בירועזלים‪ ,‬התפלל בכנסיית‪-‬‬     ‫סימאנוביץ בספרו ‪ -‬אספו היהודים ‪100‬‬
‫קשה ועדיין לא מת האיכר בעל הכוח‬             ‫הקבר‪ ,‬טבל במימי הירדן‪ ,‬ביקר בים‬       ‫אלף רובל והפקידו אותם בחשבון הבנק‬
‫הרב‪ .‬פורישקביץ ירה בו פעמיים נוס­‬           ‫המלח ובמדבר יהודה‪ ,‬סייר בבית‪-‬לחם‬
‫פות וגם אז לא מת ראספוטין‪ .‬המתנק­‬                                                               ‫של בנותיו של ראספוטין‪.‬‬
‫שים סחבו אותו לנהר הניווה והשליכו‬                      ‫ובכנסיית״המולד ושהה ביפו‪.‬‬  ‫במקרה אחר סייע ראספוטין לשחרר‬
‫אותו למים הקפואים של הנהר‪ .‬כעבור‬            ‫במכתביו לקיסרית התלונן על תנאי‬        ‫רופא יהודי בשם ליפרט מהשבי הגר­‬
‫יומיים נמצאה גופתו של ראספוטין‪.‬‬             ‫תברואה ירודים וחוסר מזון באניות‬       ‫מני‪ .‬ראספוטין הפעיל את השפעתו על‬
‫בדיקה של הגופה גילתה כי הוא מת‬              ‫שהובילו את הצליינים‪ ,‬ועל מחסור‬        ‫שר החוץ הרוסי סאזונוב וזה הביא‬

         ‫מהטביעה ולא מהרעל והיריות‪.‬‬                                                                       ‫לשיחרור השבוי‪.‬‬
‫הידיעה על רצח ראספוטין זיעזעה‬
‫את הקיסרית ואת בנותיה‪ .‬גופתו של‬             ‫ראספוטין בחברת מעריצות‪ ,‬עומד המזכיר סימאנוביץ‬
‫ראספוטין נקברה בחשאי במקום מוש­‬
‫בה של משפחת הצאר‪ .‬ניקולאי השני‬
‫לא העז לשפוט את רוצחי ראספוטין‬
‫למרות לחצה של הקיסרית‪ ,‬מפני האה­‬
‫דה הרבה שהיתה אליהם‪ .‬הוא הסתפק‬
‫בכך ששלח את פאבלוביץ׳ לחזית קווקז‬
‫ואת הנסיך יוסופוב הגלה‪ .‬גם פורשיק‪-‬‬
‫ביץ לא נעצר בגלל תמיכה רחבה בדו­‬

                                       ‫מה‪.‬‬

‫כמה חודשים לאחר רצח ראספוטין‪,‬‬
‫בפברואר ‪ ,1917‬פרצה מהפכה ברוסיה‪.‬‬
‫אחר‪-‬כך עלו לשלטון הקומוניסטים ורצ­‬
‫חו את כל בני משפחת הקיסר מבית‬
‫רומאנוב‪ ,‬ששלטה ברוסיה ‪ 300‬שנה‪.‬‬
‫קברו של ראספוטין נפתח וגופתו‬

                                  ‫נשרפה‪.‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26