Page 323 - הציונות בתוניסיה

‫סיכום‬

‫ציונות‪ ,‬קולוניאליזם צרפתי ולאומיות תוניסאית‬

‫ההיסטוריוגרפיה של התנועה הציונית שתיארה את התהליך שהביא להקמתה של‬
‫מדינת ישראל התמקדה בשני תחומים‪( :‬א) חקר ההיבט המדיני והבין‪-‬לאומי של‬
‫הפעילות הציונית ושל מנהיגיה העיקריים (הצהרת בלפור‪ ,‬למשל‪ ,‬הייתה אחד‬
‫הנושאים הנחקרים ביותר בחקר הציונות); (ב) חקר תהליך בניית היישוב היהודי‬
‫בארץ ישראל מצד התעשייה‪ ,‬ההתיישבות‪ ,‬בניית כוח המגן‪ ,‬המערכת הפוליטית‪,‬‬
‫מערכת החינוך‪ ,‬התרבות והכלכלה‪ .‬במידה לא מעטה השלימה הפעילות הבין‪-‬‬
‫לאומית את העשייה בארץ ישראל‪ ,‬ולהפך‪ ,‬העשייה בארץ ישראל הייתה התשתית‬

‫לפעילות הבין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫באופן כמעט טבעי הוזנח המחקר על התפתחות הציונות בתפוצות ועל‬
‫משמעותה בהן הן משום שלילת הגלות הן מתוך תפיסה שמחשיבה בעיקר את‬
‫המעשה הציוני‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היעדר מחקרים בסיסיים על חיי היהודים בתפוצות‬
‫בעת החדשה הקשה על חקירת הציונות בהן‪ .‬המחקר עדיין נעדר מונוגרפיות‬
‫מחקריות רציניות על חיי היהודים במרבית הארצות שחיו בהן היהודים‪ ,‬קל וחומר‬
‫שהמחקר על הציונות בארצות האסלאם נדחק לקרן זווית‪ ,‬שכן עיקר הפעילות‬
‫הציונית — זו שהדגישה את הפעילות הבין‪-‬לאומית ואת הארצות שהגיעו מהן‬

‫היהודים לארץ ישראל — לא הייתה בארצות האסלאם‪.‬‬
‫את המפנה במחקר על חיי היהודים בתפוצות ועל הפעילות הציונית‬
‫שהתקיימה בהן נמצא במחקריהם של עזרא מנדלסון על הציונות בפולין‪ ,‬יוסף‬
‫גולדשטיין על הציונות ברוסיה‪ ,‬גדעון שמעוני על הציונות בדרום אפריקה‪ ,‬צבי‬
‫יהודה על הציונות במרוקו‪ ,‬ניסים קזז על היהודים והציונות בעיראק‪ ,‬מיכאל‬
‫אביטבול ונילי קט על הציונות בצרפת‪ ,‬אפרים אופיר על הציונות ברומניה‪ ,‬חגית‬
‫לבסקי על הציונות בגרמניה ועוד רבים אחרים‪ .‬בכל המחקרים נבחנו שני עניינים‬
‫מרכזיים‪ ,‬גם אם הם לא נדונו באופן ישיר‪ .‬העניין הראשון הוא התפתחותה של‬
‫הציונות‪ ,‬קרי שלבי התארגנותה ותרומתה העיקרית לתנועה הציונית העולמית‬
‫ולבניין היישוב‪ ,‬ככל שניתן הדבר למדידה והסבר‪ .‬העניין השני שנבחן הוא מקומה‬
‫של הציונות במסגרת מה שכונה "הפוליטיקה היהודית"‪ ,‬קרי‪ ,‬השתלבותה של‬
‫הציונות במסגרת הזרמים הפוליטיים‪ ,‬הנטיות והלכי הרוח שאפיינו את החברה‬

‫היהודית או הכללית באותו מקום‪.‬‬

‫‪305‬‬