Page 325 - הציונות בתוניסיה

‫ציונות‪ ,‬קולוניאליזם צרפתי ולאומיות תוניסאית ‪307‬‬

‫נחלשה‪ .‬במידה לא מעטה אפשר לומר כי החברה היהודית באלג'יריה אימצה חלק‬
‫מדפוסי הפוליטיקה היהודית בצרפת‪ ,‬שהציונות הייתה בה תנועה חלשה יחסית‬
‫לעומת כל יתר האפשרויות הפוליטיות והחברתיות שעמדו לפני היהודים‪ .‬במקרה‬
‫של יהדות צרפת‪ ,‬כמו יהדות אלג'יריה‪ ,‬היחס האנטישמי של החברה הצרפתית‬
‫כלפי היהודים לא היה המניע לפעילות ציונית משמעותית‪ ,‬לא לאחר פרשת‬

‫דרייפוס ואף לא לאחר שלטון וישי‪.‬‬
‫בתוניסיה הייתה השאיפה לחקות את המודל הצרפתי כפי שהוא בא לידי ביטוי‬
‫באלג'יריה‪ ,‬שהוכיחה בנסיבות מסוימות אפשר להשתלב באופן מלא גם בחברה‬
‫הצרפתית הקולוניאלית שהייתה מורכבת מפסיפס אתני רחב ביותר‪ .‬קיומה של‬
‫אנטישמיות קולוניאלית צרפתית לא הביאה את היהודים למסקנה שעליהם לחפש‬
‫פתרון קיומי אחר‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬גם אירועי שנות השלושים‪ ,‬כמו הפוגרום בקונסטנטין‬
‫באוגוסט ‪ ,1934‬התעמולה האנטישמית של הימין הצרפתי ובמיוחד תקופת וישי‬
‫באלג'יריה‪ ,‬נותרה הציונות תנועה רדודה‪ .‬עזרתם של יהודי אלג'יריה לפעולת‬
‫ההעפלה בחופי אלג'יריה הייתה עזרה של בודדים‪ ,‬היא לא התבססה על פעילותה‬
‫של הפדרציה הציונית של אלג'יריה שקיומה הורגש בקושי‪ .‬ההסבר למצב הזה‬
‫פשוט במושגים של השלטון הקולוניאלי‪ .‬מרגע שנפתחה ליהודים האפשרות‬
‫להתאזרח באופן מלא ולהיות חלק מהשכבה השלטת‪ ,‬הרי שגם נפתחו לפניהם‬
‫כל האפשרויות לביטוי פוליטי ותרבותי במסגרת החברה הצרפתית הקולוניאלית‬
‫באלג'יריה‪ .‬מהלך חייהם נשזר באופן מלא בזה של החברה הצרפתית‪ ,‬וכאשר הם‬
‫עזבו את אלג'יריה או גורשו ממנה‪ ,‬באופן טבעי עזבו גם כל יהודי אלג'יריה עמם‬

‫והיגרו לצרפת ולא לשום מקום אחר‪.‬‬
‫במרוקו לעומת זאת הייתה החברה מסורתית וקשורה לדת‪ .‬היא חיה בביטחון‬
‫אישי טוב יותר מבעבר‪ ,‬אך עדיין היהודים היו במעמד של ד'ימי‪ .‬אמנם החברה‬
‫הייתה נתונה לשליטה קולוניאלית אך קצב המודרניזציה של המדינה היה איטי‬
‫יחסית והשלטון אסר לקיים בה פעילות ציונית‪ .‬עיון במודלים של אלג'יריה מזה‬
‫ומרוקו מזה מלמדים כי מודרניזציה מלאה‪ ,‬חיים במסגרת דתית או אנטישמיות‬
‫אינם גורמים להופעתה של תנועה ציונית או להתפתחותה‪ .‬אין בכך כדי לומר‬
‫שלא הייתה אהדה בקרב חוגים מסוימים לרעיון הציוני או שלא ניתנה פרשנות‬
‫דתית משיחית להופעתה של הציונות‪ ,‬אך זו איננה ציונות‪ .‬ציונות נבחנת ביכולתה‬
‫להפוך לכוח פוליטי חברתי ממשי בחיים היהודיים‪ ,‬להציע חלופה ברורה לבעיות‬

‫הקיומיות של החברה היהודית — לגלויות לעין ולסמויות ממנה‪.‬‬
‫מבין ארצות המגרב מצאנו שציונות כזו הייתה רק בתוניסיה‪ .‬תוניסיה הייתה‬
‫כר נוח ביותר לצמיחתה‪ ,‬להתפתחותה ואף לפריחתה של ציונות שכן היא הייתה‬
‫במסגרת מרחב התמרון הלגלי שהתירו הצרפתים‪ .‬הציונות לא הייתה תנועה‬
‫מחתרתית או תנועה שיכולה הייתה להתפרש אנטי צרפתית‪ .‬המודרניזציה של‬
‫החברה היהודית הייתה מוגבלת למדי‪ ,‬ובניגוד למצב באלג'יריה ובמרוקו‪ ,‬המתח‬