Page 324 - הציונות בתוניסיה

‫‪ 306‬סיכום‬

‫התפתחות המחקר על חיי היהודים בארצות האסלאם בעת החדשה הביאה‬
‫לפריחת המחקר משלושה כיוונים מרכזיים ולא בכדי‪ ,‬שכן הם ביטאו צרכים של‬
‫החברה הישראלית‪ .‬הכיוון הראשון היה חקר חיי הקהילות היהודיות בתקופת‬
‫מלחמת העולם השנייה — מעין ניסיון להכניס את יהודי ארצות האסלאם‬
‫לקונצנזוס הלאומי סביב נושא השואה והגבורה‪ .‬הכיוון השני היה היחסים בין‬
‫היהודים לסביבתם בעיקר זו המוסלמית — בחינה מפוקפקת של מידת היכולת של‬
‫היהודים לחיות עם המוסלמים ומכאן להשליך על אפשרות הדו‪-‬קיום בין יהודים‬
‫יוצאי ארצות האסלאם לבין הערבים במדינת ישראל ובמדינות השכנות‪ .‬הכיוון‬
‫השלישי היה הציונות בארצות האסלאם כהוכחה למידת השתלבותם של יהודי‬
‫ארצות האסלאם בתהליך המרכזי שהתרקם בחברה היהודית במאה העשרים והביא‬

‫להקמת המדינה‪.‬‬
‫ייחודה של הציונות בצפון אפריקה הוא התפתחותה תחת שלטון קולוניאלי‪.‬‬
‫הקולוניאליזם היה תופעת היסוד שעיצבה את חיי היהודים בארצות האסלאם בעת‬
‫החדשה‪ .‬מחקרנו על הציונות בתוניסיה הראה שלקולוניאליזם הצרפתי הייתה‬
‫השפעה מכרעת על אופייה של הציונות במדינה ועל התפתחותה‪ .‬הקולוניאליזם‬
‫יצר דפוס מיוחד של מודרניזציה‪ ,‬שעל מאפייניה עמדנו במבוא‪ .‬היה הבדל בין‬
‫תגובת היהודים למודרניזציה והיענותם לאתגר שהיא הציבה לפניהם לבין תגובת‬
‫המוסלמים לה ולאתגריה‪ .‬היהודים עשו כל שביכולתם לאמץ את כל דפוסי‬
‫המודרניזציה האפשריים ואף לחצו על צרפת לאזרח את כל יהודי תוניסיה‪ ,‬ואילו‬

‫המוסלמים היו סלקטיביים יותר וזהירים יותר‪.‬‬
‫באירופה פעלה הציונות בתוך חברת הרוב הסובבת שיכולה הייתה להיות‬
‫חברה צרפתית אנגלית‪ ,‬או גרמנית‪ .‬בתוניסיה לעומת זאת‪ ,‬הייתה חברת הרוב‬
‫חברה מוסלמית‪ .‬היהודים שאפו להתבולל ולפעול במסגרת החברה הקולוניאלית‬
‫האירופית ולא במסגרת חברת הרוב המוסלמית‪ ,‬שבה — למרות "המודרניזציה" —‬
‫היה מקומם ברור מלכתחילה‪ .‬מכיון שהחברה הקולוניאלית הצרפתית בתוניסיה‬
‫לא הייתה עשויה מקשה אחת‪ ,‬ומכיון שחברה זו לא התלהבה — אם לנקוט לשון‬
‫המעטה — לקבל אליה באופן מלא את היהודים‪ ,‬הרי שבאופן טבעי נשאר רצונם‬

‫של היהודים להתבולל בגדר שאיפה למודל הצרפתי‪.‬‬
‫בניתוח הבנת קשרי הגומלין בין הקולוניאליזם הצרפתי‪ ,‬הלאומיות המוסלמית‬
‫והציונות — שזה כעין סיכום של התובנה המרכזית העולה מספרנו — מן הראוי‬
‫היה שנחרוג‪ ,‬מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬לארצות השכנות לתוניסיה‪ ,‬כדי לחדד את‬

‫ההבדלים בין תוניסיה לבין ארצות אלה בכל הקשור להבנת הציונות‪.‬‬
‫באלג'יריה התקיימו לכאורה התנאים האידיאלים לפריחתה של ציונות‪ .‬מצד‬
‫אחד תהליך מודרניזציה מלא ועמוק‪ ,‬ומצד אחר חברה צרפתית קולוניאלית‬
‫אנטישמית‪ .‬אך דא עקא‪ ,‬המודל הצרפתי‪-‬אלג'יראי מוכיח כי כאשר ניתן ליהודים‬
‫להשתלב באופן אורגני ומלא בסביבתם המתח התעמם והשאיפה לפעילות ציונית‬