Page 76 - הציונות בתוניסיה
P. 76
74פרק ראשון
יצאו המנהיגים בקולי קולות ,מתעטפים באיצטלא של חסידות וחצוצרות
התרועה בידם ,כי רוצים הם להביא סדרים ותקונים בלימודים העבריים,
וידעת כי הם מעשי להטים ואחיזת עיניים ואיזו מרמה פנימית יש בדבר52.
הדאגה לשלמות הקהילה היהודית ולאחדותה בתקופה של שינויים ותמורות כה
משמעותיות העסיקה את בראמי כמו את יתר המשכילים היהודים לפניו ,ובעיקר
את שלום פלאח 53.גם יחסו להפצת העברית דומה לזה של המשכילים שקדמו לו.
השוני בין המשכילים העבריים בתוניסיה לבין בראמי הוא בעובדה שבראמי פנה
אל הציונות ואל העברית מתוך תפיסה כוללת של עתיד עם ישראל .המשכילים
ראו את הפתרון בתוך המציאות הקולוניאלית הצרפתית התוניסאית ,ואילו בראמי
ראה את הפתרון בארץ ישראל .השקפתו של בראמי הייתה הבסיס לשידוך עם
ולנסי ,שידוך שהמשכילים לפניו לא היו מסוגלים לבצע .זו אולי הסיבה לכוחה
ולהתמדתה של הציונות לעומת ההשכלה העברית .היכולת הארגונית שלה,
היענותה לצרכי הזמן ובעיקר רתימת העילית היהודית לנושא הציוני היו סוד כוחה
של הציונות בתוניסיה.
כאמור ,התכנית המקיפה שהציע אברהם וזאן להפצת הציונות בשנת ,1901
שנועדה לא מעט לסייע לו להתקדם חברתית וכלכלית ,לא יצאה אל הפועל54.
אך תכניתו של בראמי ,שצלחה ,פעלה כמעט על פי אותם שלבים שהציע קודמו.
הדמיון הרב בין דרכי הפעולה של שני האישים האלה יכול ללמד אותנו על דרכי
החשיבה של היהודי במגזר הילידי בתוך המצב הקולוניאלי .השילוב בין בראמי
ובין ולנסי היה הרמוני ואפשר למעשה להגיע אל כל רובדי האוכלוסייה היהודית.
"סך הכל של העבודה הזאת" — סבר בראמי — "עורר את היהודים לשנות את
יחוסם והשקפתם גם בנוגע לצרכיהם המקומיים ,ובבטחה נוכל לומר להגיד ,כי
עומדים אנו על סף תקופה חדשה של שינוי ערכין בחיי היהודים בטוניס בעקב
התעוררות התנועה הציונית" 55.ייתכן שבראמי נסחף לא מעט בהערכת חשיבותה
של הציונות ,אך אין ספק שוולנסי מצד אחד ובראמי מצד אחר ניסו להשתמש
בכל האמצעים העומדים לרשותם — איש איש לפי כישוריו ,חינוכו והכשרתו —
כדי לעורר את הרעיון הציוני בקרב עמם.
פני הציונות אל העתיד
בעשרים ושתיים השנים שעברו בין שנת 1896לשנת 1918יצאה הציונות
מחזקת מושא התעניינות וסקרנות לחזקת תנועה פוליטית מוגדרת המזוהה בנוף
הצפירה.16.12.1912 , 52
על שלום פלאח ראו שטרית ,מודרניות לאומית ,עמ' .9‑8 53
5 4
ראו לעיל ,הערה .12 55
הצפירה.16.12.1912 ,