Page 77 - הציונות בתוניסיה
P. 77
ראשית הציונות בתוניסיה (75 )1918-1896
החברתי והפוליטי הן של הקהילה היהודית בתוניסיה הן בחברה הכללית .תהליך
התגבשותה עבר משלב של התעניינות אישית לשלב של חשיפה בציבור היהודי
ועד למיסוד הפעילות .נראה שגם הזרמים האחרים שהתגבשו בחברה היהודית
באותה תקופה עברו תהליך דומה .בעשור הראשון של המאה אפשר היה לזהות
בבירור ארבע מגמות יסוד ,והציונות הייתה רק אחת מהן .המגמה הראשונה
היא המגמה המתבוללת ,ומייצגה המובהק היה מרדכי סמאג'ה באמצעות עיתונו
"הצדק" .המגמה השנייה הייתה המגמה הדתית-מסורתית ,ומייצגה היה יוסף כהן
גאנונה באמצעות עיתונו "השוויון" .המגמה השלישית הייתה המגמה הלאומית-
תרבותית ,וייצגו אותה משכילים דוגמת שלום פלאח ומסעוד מעארק .המגמה
הרביעית הייתה למעשה חוטר של המגמה הלאומית ,והיא הציונות ,שהציעה
פתרון אחר לבעיה היהודית.
ההשוואה בין הזרמים מעניינת ביותר .עיקר פעולתה של הציונות היה ארגון
דרכי פעולה ותעמולה .קבוצת הצדק ,לעומת זאת ,עסקה בעיקר בתעמולה ואך
מעט בארגון דרכי פעולה .מטרת הפעילות של קבוצת הצדק הייתה קונקרטית
והייתה מיועדת רק ליהודי תוניסיה אם כי היא השתלבה במגמה כלל-עולמית
של ניסיונות היהודים להשתלב בחברות שהם חיו בהן .לעומת זאת ,הציונות
בתוניסיה ייצגה מטרה כלל-יהודית ,והיא לא נועדה רק ליהודי תוניסיה .יהודי
תוניסיה היו רק חלק ממאמץ כולל .מכאן גם שקשריה של הציונות בתוניסיה עם
התנועה הציונית העולמית היו הכרחיים .מנגד ,קבוצת הצדק לא נתמכה בשום
ארגון בין-לאומי .בהקשר הזה ,לו הייתה קבוצת הצדק זוכה לתמיכה שציפתה לה
מצד המתיישבים הצרפתים או מצד יהדות צרפת ,ייתכן שהייתה מגיעה להישגיה
זמן רב לפני חוק מסימי .כוחה של תנועה זו היה ביתרונות הכלכליים-חברתיים
המידיים שהייתה יכולה להעניק לחברה היהודית בתוניסיה אילו הייתה מצליחה
להכות בה שורש עמוק יותר .באותה תקופה לא היה בהצטרפות לציונות כל הישג
חומרי-כלכלי בטווח הנראה לעין ,וזהו ההסבר להצלחתו היחסית של סמאג'ה
לעומת ולנסי.
התגייסותם של יהודים מתוניסיה למלחמה לצד צרפת נתנה לסמאג'ה נקודת
פתיחה טובה להמשך המאבק למען מתן אזרחות צרפתית ליהודי צרפת כפי
שהצהרת בלפור תרמה לפעילות הציונית .למרות ההבדלים בין ארבעת הזרמים,
ולמרות ניגוד המטרות ,העימות בין הזרמים לא היה משמעותי בשלב הזה ,והוא
לבטח לא חרג מאי אילו התייחסויות הדדיות בעיתונות היהודית ,לא רק בשל אי
הבשלות של ההתארגנויות החדשות אלא בעיקר בשל מיקוד המאבק — בשלב הזה
של הפעילות — בקהל יעד שונה .הציונות התמקדה בעיקר בגיוס תומכיה בקרב
היהודים מהשכבות הסוציו-אקונומיות החלשות והבינוניות ,ואילו קבוצת הצדק
פנתה בעיקר אל העילית של הקהילה היהודית.
תגובות החברה המוסלמית לנוכח הכיבוש הצרפתי היו דומות מאוד לתגובות
