Page 82 - הציונות בתוניסיה
P. 82
80פרק שני
תוניסיה בשלוש שפות לתמוך בתנועה הציונית ולהרים תרומה לבניין היישוב
בארץ ישראל ,שכן אין היהודים יכולים להמשיך ולחיות במקום מושבם וזכותם
הלגיטימית לבנות את מולדתם על אדמתם ההיסטורית4.
בנובמבר ,1918ביום החתימה על הסכמי שביתת הנשק ,פרצו מהומות
בתוניסיה שהיו דומות באופיין למאורעות אוגוסט .1917הצנזורה הצרפתית מנעה
סיקור נרחב של המאורעות בעיתונות בתוניסיה ומחוצה לה .העילה למאורעות
לפי אחת הגרסאות הייתה תהלוכה שארגנה קבוצה של יהודים לרגל שביתת
הנשק ואשר במהלכה הונפו דגל צרפת ולצדו הדגל הציוני .הצגתו הפומבית של
הדגל הציוני ,שבאה לסמל גם את הישגיהם של היהודים במלחמה ,עוררה את
חמתו של המון צרפתי .ההמון קרע את הדגל ורמס אותו ופגע ביהודים אשר נקרו
בדרכו 5.במכתב שהגיע לחיים ויצמן ביקש ציוני מתוניסיה לפעול אצל שלטונות
צרפת כדי למנוע הישנות מקרים כאלה 6.הוא רצה שהתנועה הציונית תשלח
ועדה מטעמה לבדוק את הנסיבות ל"פוגרום" ,כלשונו ,ותציג לפני שלטונות
צרפת את המלצותיה למניעת הישנותם .עצם הפנייה של יהודי המציג עצמו יהודי
ציוני לתנועה הציונית העולמית מוכיחה כי הוא ראה בתנועה זו ארגון בין-לאומי
שבכוחו להשפיע על מהלך העניינים בתוניסיה .אותו יהודי ביקש להיטיב דווקא
את מצבם של יהודי תוניסיה ,בניגוד למגמה הציונית המקובלת המבקשת לנצל
את מצוקת היהודים כדי להוציאם מארצותיהם ולהביאם לארץ ישראל7.
קבוצת "הצדק" שלחה לוועידת השלום תזכיר המפרט את דרישותיה ,ועיקרן:
(א) הכרה בהיות היהודים ישות אתנית נבדלת הזכאית ליהנות מכל הזכויות ככל
יתר הקבוצות בתוניסיה( .ב) מתן ייצוג במוסדות הציבור הייצוגיים או הפרטיים
על פי מספרם היחסי של היהודים באוכלוסייה או על פי מצבם הכלכלי (ג) מתן
אוטונומיה לקהילות היהודיות (ד) הקלות במתן דרכונים ובקבלת אזרחות צרפתית
(ה) אפשרות להישפט במשפט הצרפתי (ו) קבלת האחריות של המדינה על הסיוע
הציבורי ליהודים (ז) ביטול בתי הספר של כי"ח והקמת בתי ספר יהודיים צרפתיים
שילמדו בהם גם היסטוריה יהודית וגם שפה וספרות עברית8.
מסמך זה שילב בין מגמות ההתבוללות כפי שבאו לידי ביטוי בעיתון הצדק
ויקטור גז לסימון מרקס ,18.8.1918 ,אצ"מ.Z-4 2087 I , 4
.Le Peuple Juif, 10.1. 1919, pp. 6, 9-10החומר מצונזר מאוד. 5
לחיים ויצמן ,25.11.1918 ,אצ"מ .Z-4 2087 I ,חתימה לא מזוהה. 6
אביטבול ,הציונות ,עמ' .71‑70אביטבול מציין כי יהודי מרוקו ביקשו לנצל את כוחה של 7
ההסתדרות הציונית כדי לשפר את מצבם הפיזי .בקשתם לא נענתה.
8
‘La situation des juifs tunisiens et leurs revendications’, Le Peuple Juif,
.26.3.1920, pp. 6-8המסמך המובא כאן הוא הפרק האחרון והמסכם של התזכיר
שהוגש לנציג הצרפתי של הוועדה לעניינים יהודיים ליד ועידת השלום .אין מידע על
החתומים על התזכיר ,אך אופי הדרישות כמעט זהה לאלו שהעלה מרדכי סמאג'ה בחיבוריו
ובעיתונו.
