Page 196 - peamim130

‫כתחליף למצוות יישוב הארץ‪ ,‬מצווה שגם יהודי התפוצות חייבים בה‪ .‬עוד‬
‫נטען כי יהודי ארץ–ישראל‪ ,‬באמצעות תפילותיהם‪ ,‬מתווכים בין יהודי הגולה‬
‫לקב"ה‪ ,‬שכן בקשותיהם של בני הגולה עולות לכיסא הכבוד דרך ארץ–ישראל‪,‬‬
‫שהרי אין אדמת הנכר מוכשרת להעבירן ישירות לשמים‪ .‬נוסף על כך ייסוריהם‬
‫של בני ארץ–ישראל מכפרים על עוונותיהם של בני הגולה‪ ,‬וישיבתם המתמדת‬
‫בארץ הקודש מבטיחה את בוא הגאולה‪ .‬התרומות להחזקת היהודים בארץ–‬
‫ישראל‪ ,‬שומרי הגחלת עד בוא הגאולה‪ ,‬לא נשאו אפוא אופי פילנתרופי‪ ,‬אלא‬

‫השתלבו במערך נפשי–משיחי כחלק מן הציפייה וההכנה לגאולה‪.‬‬
‫בקהילות רבות נקבעו תקנות ומנהגים בקשר לתרומות למען ארץ–ישראל‪,‬‬
‫ואזכיר אחדים מאלה שהיו קיימים בקהילת רגוזה‪ .‬חכמי המקום הסכימו כי‬
‫יש להרים תרומות לארץ–ישראל במסגרת כופר נפש שנותן אדם ביום חתונתו‬
‫וכן כשיזכה לבן בכור ובפורים‪ 45.‬בקהילת רגוזה‪ ,‬כבקהילות רבות‪ ,‬היו קופות‬
‫מיוחדות לערים ולכוללים שונים בארץ–ישראל‪ ,‬ובגרם המעלות שבכניסה‬
‫לבית הכנסת אפשר לראות גם כיום את הקופות המיוחדות הקבועות בצד ימין‬
‫שבקיר ורשום עליהן ייעודן‪ :‬ארבע קופות‪ ,‬אחת לכל אחת מארבע ערי הקודש‪,‬‬
‫קופה נוספת לארץ–ישראל‪ ,‬קופה לר' מאיר בעל הנס‪ ,‬קופה לעניים וקופה‬

‫לבית הכנסת‪ ,‬שנכתב עליה ‘למאור'‪.‬‬
‫הקדשות היו מקור הכנסה נוסף ליהודי ארץ–ישראל‪ .‬יהודים נהגו להקדיש‬
‫חלק מרכושם קודם מותם למטרות צדקה מקומיות ולתמיכה ביושבי ירושלים‬
‫וערי הקודש‪ .‬במקום אחר הבאתי דוגמאות לכך מתוך צוואות של יהודים‬
‫מרגוזה שהורו להעביר חלק מהתמורה ממכירת נכסיהם לעניי ירושלים או‬
‫לחלק להם ספרים בלא תמורה‪ 46.‬לעתים הוקדשה קרן‪ ,‬ומפרותיה הוחזקו‬
‫תלמידי חכמים בעיר מסוימת בארץ‪ ,‬ואלה אמורים היו לעסוק בתורה לעילוי‬
‫נשמתו של הנפטר‪ .‬כמו כן נהגו לייסד הקדש בלי לקבוע את יעדו‪ ,‬וסמכו‬
‫על האפוטרופוס שינצל את הכסף למטרה מכובדת‪ .‬הקמת ישיבות בירושלים‬
‫באמצעות הקדשות והתמיכה הקבועה בלומדים בהן היו‪ ,‬למן המאה השבע‬
‫עשרה‪ ,‬מקור כלכלי חשוב לקיומם של יהודי העיר‪ ,‬והמנהג משתקף גם‬

‫מהקדשות יהודי רגוזה‪.‬‬
‫לסיכום ייאמר שהאיגרת של ר' רפאל יעקב מטאלון אל יהודי רגוזה‬
‫משקפת המשך מסורת קדומה של שליחות‪ ,‬מסורת ששינתה את פניה במרוצת‬
‫הדורות לפי הנסיבות והתנאים ההיסטוריים‪ ,‬אבל אחת היא במהותה‪ ,‬במגמתה‪,‬‬

‫‪ 4 5‬תענית אסתר‪ ,‬שחלה בי"ג באדר‪ ,‬היא מועד מתאים להתרמת‬
‫שקלים‪ ,‬לפי שבא' באדר היו משמיעין על השקלים (משנה‪,‬‬

‫שקלים א‪ ,‬א)‪.‬‬
‫‪ 4 6‬אורפלי‪ ,‬צוואות‪ ,‬עמ' ‪.167 ,161 ,152‬‬

‫משה אורפלי ‪ /‬איגרת ר' מטאלון אל קהילת רגוזה‬ ‫‪194‬‬