Page 192 - peamim130
P. 192

‫רגוזה מנתיבי הים הראשיים בים האדריאטי ומדרכי המסחר החדשות בתוך‬
‫הבלקנים‪ ,‬אם כי עדיין נהנתה מפרות מדיניותה הניטרלית‪ .‬מדיניות זו עמדה‬
‫לזכותה גם במלחמת שבע השנים באמצע המאה השמונה עשרה ולתקופה קצרה‬
‫גם בראשית המאה התשע עשרה‪ ,‬אך היה גם סיכון במדיניות זו‪ ,‬שכן רגוזה‬
‫נמצאה חשופה ובודדה כאשר כבש צבאו של נפולאון את העיר‪ .‬בשנת ‪,1808‬‬
‫השנה שבה נשלחה האיגרת‪ ,‬פקד המרשל מרמון (‪ ,)Marmont‬שנתמנה מטעם‬
‫נפולאון לדוכס רגוזה‪ ,‬על פירוק הממשלה והסנאט של העיר‪ ,‬ובשנת ‪1809‬‬
‫סופחה רגוזה לפרובינציות האיליריות הצרפתיות שהקים נפולאון מחלקים‬
‫של קרואטיה‪ .‬בתוקף החלטתו של קונגרס וינה (‪ )1815‬עברה העיר לשלטון‬

          ‫אוסטריה‪ ,‬ומאז הייתה חלק של דלמטיה ושותפה לגורלה המדיני‪33.‬‬
‫השלוח כאמור שוגר לאזור מסוים‪ ,‬אבל החלטות בדבר משך השהייה בכל‬
‫קהילה או אם לפקוד רק את הקהילות הגדולות או גם קהילות נוספות‪ ,‬היו‬
‫נתונות לשיקול דעתו‪ .‬אם שלוח סבר כי ההתעכבות במקום מסוים תועיל‬
‫לאיסוף הכספים‪ ,‬היה מאריך את שהייתו שם‪ .‬דומה שבמקרה הנדון החליט‬
‫מטאלון לפנות שוב אל קהילת רגוזה‪ .‬שיקול הדעת העולה מן האיגרת הוא‬
‫ש'הם בחכמתם על פי דבר האיגרת שם יתנו‪ ,‬המה יראו את עני כולם אנשים‬

                                        ‫מיקירי ירושלים במה אנן מתקיימין'‪.‬‬
‫באיגרת יש התייחסות השוואתית לקהילת ספליט (‪ 34,)Split‬גם היא עיר‬
‫נמל בחופי דלמטיה‪ ,‬שכמעט שנתיים קודם לכן‪ ,‬בשנת ‪ ,1806‬ביקר בה שלוח‬
‫מירושלים ו'אפי"ה [אפילו הכי] לעתות בצרה הוסיפו שנית ידם במנה יפה‪ .‬אם‬
‫כן כל שכן וקל וחומר לגבי דידהו [אנשי רגוזה]‪ ,‬כי זה כמה שנים לא נראה אצלם‬
‫שליח עה"ק [עיר הקודש]‪ .‬ואפי'[לו] אותו השליח אשר היה באיספלט'[רו] לא הלך‬
‫אצלם'‪ ,‬והטעם מובן‪ .‬אנשי רגוזה לא דחו לגמרי את הפנייה הראשונה ושלחו‬

        ‫‪ 3	 3‬ילביץ‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;164-162‬פבלוביץ‪ ,‬עמ' ‪ ;43-42‬צ'וסיץ‪.‬‬  ‫‪190‬‬
‫‪ 	34‬באיטלקית ‪ ,Spalato‬באיגרתנו איספלטרו‪ ,‬ובמקורות עבריים‬
‫אחרים גם אישפלטרו‪ ,‬אישפלטרא‪ .‬ספליט התחרתה תקופה‬
‫ארוכה בשכנתה הדרומית רגוזה‪ .‬בנמל ספליט הנודע פעלה‬
‫מעבורת סחר להעברת סחורות מהאימפריה העות'מאנית‬
‫לוונציה וממנה לשאר חלקי אירופה; במעבורת זו הייתה‬
‫תחנה מרווחת להסגר ולחיטוי סחורות‪ .‬את כל אלה פיתח‬
‫בשנת ‪ 1566‬דניאל רודריגה‪ ,‬מצאצאי האנוסים‪ ,‬ובזכות זאת‬
‫מינתה אותו הרפובליקה הוונציאנית לקונסול לענייני האומה‬
‫היהודית בוונציה והעניקה זכויות יתר לו אישית‪ ,‬לקהילה‬
‫היהודית בוונציה וגם לקהילה בספליט‪ .‬ראו‪ :‬פצ'י‪ ,‬מדיניות‬
‫ונציה; פצ'י‪ ,‬נמל ספלטו; פצ'י‪ ,‬היהודים ונמל ספלטו; פצ'י‪,‬‬

              ‫התחרות; רביד‪ ,‬ממורנדום; רביד‪ ,‬דניאל רודריגה‪.‬‬

     ‫משה אורפלי ‪ /‬איגרת ר' מטאלון אל קהילת רגוזה‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197