Page 15 - etmol 80

‫‪ ,24‬וממיסדי כולל הו״ד‪ .‬בירושלים‬ ‫התפתחות מוסד ה״חזקה״ בין היהודים‪ ,‬לים של אנגליה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬וקונסול‬
‫עסק במסחר באריגים‪ .‬הלשון הגרמנית‬
‫שהיתה שגורה בפיו היתה לו לעזר רב‬ ‫אוסטריה‪ ,‬מצד שני‪ .‬על סכסוך זה‪ ,‬שבו‬ ‫שמצא לו הסדר בתקנות הקהילה‪.‬‬
‫בקונסוליות האוסטרית והגרמנית‬
‫בארץ‪ .‬נפטר ב‪ 1852-‬בברלין‪ .‬יהוסף‬ ‫״חזקה״ פירושה שכירות של מבנה היה מעורב צדוק הלוי סופר הרבה‬
‫שווארץ‪ ,‬יליד ‪ ,1805‬הנחשב כחוקר‬
‫היהודי הראשון בידיעת ארץ‪-‬ישראל‬ ‫לתקופה מסויימת‪ ,‬והיא היתה נעשית בכתבים ובעתונים שבאותה עת‪.‬‬
‫בזמן החדש‪ ,‬כתב את ״דברי יוסף״‬
‫ו״תבואת הארץ״‪ :‬יצחק פראג אופלט‪-‬‬ ‫בין בעל״בית מוסלמי או ה״ווקף״)המ­ משחזר ר׳ צדוק משליחותו‪ ,‬נחלקה‬
‫קה‪ :‬עזריאל זליג האזדורף‪ ,‬ויהודה ליב‬
‫מונה על ההקדשים‪ ,‬התרומות‪ ,‬למוסדות הבעלות של החצר לשלושה‪ .‬בחלק של‬
‫גולדשמידט‪.‬‬
‫דת מוסלמים( לבין השוכר היהודי‪ .‬אדם כולל הורודנא הוקם בית‪-‬הכנסת ״בית‬
‫שכונה ראשונה‬
‫זר שהיה מנסה לבטל התקשרות זו או הלל״‪ ,‬וכן הוקם שם המשרד של כולל‬
‫חצר זו שימשה גם שכונה ראשונה‬
‫של כולל הו״ד )יוצאי הולנד‪ ,‬דויטשלנד‬ ‫שרצה לשכור את הבית בו גר יהודי‪ ,‬מן הורודנא‪ .‬החלק השני היה של יוחנן צבי‬
‫ואונגריה(‪ ,‬שהיה מן הכוללים הראשו­‬
‫נים שנפרדו ב‪ 1837-‬מכולל הפרושים‪.‬‬ ‫הערבי‪ ,‬בתום תקופת השכירות‪ ,‬היה הירש מרקוס‪ ,‬משלנק‪ ,‬וגיסו אברהם‬
‫עד אז היה כולל הפרושים היחיד בין‬
‫כוללות האשכנזים בעיר‪-‬העתיקה‬ ‫נחשב כמשיג גבול והיה צפוי לחרם אלקנה זאקס‪ .‬חלק זה נמכר שוב בי״ט‬

‫בירולשים‪.‬‬ ‫מצד בית״הדין היהודי‪ .‬בעל החזקה מרחשון תרמ״א ‪ 1880‬ע״י יוחנן צבי‬
‫כולל זה מנה בתחילה ‪ 12‬בתי‪-‬אב‬
‫שחיו בחצר זו‪ .‬רובם של בני הכולל היו‬ ‫נקרא ״חזקרו״‪ ,‬והיה מתפרנס משכירות הירש מרקוס שלנק ואשתו מיכלה‪ ,‬וכן‬
‫צעירים‪ .‬כולל הו״ד עשה רבות ביישוב‬
‫ירושלים‪ .‬עם בואם לארץ השתדלו‬ ‫משנה שהיתה נעשית כנגד סכום שעלה ע״י אברהם אלקנה זאקס ואשתו דובה‬
‫להידמות לתושביה במלבושם‪ ,‬במראם‬
‫החיצוני ובלשונם‪ .‬הם ראו עצמם‬ ‫על השכירות שהבעלים היה מקבל‪ .‬לכולל מינסק‪ .‬גם החלק השלישי היה‬
‫״נעלים״ על אחיהם האשכנזים בני רו­‬
‫סיה ופולניה‪ ,‬והתחברו ואף התחתנו עם‬ ‫כפי שמסופר‪ ,‬נרכשה חצר דרבי בידי משפחת מרקוס‪ .‬בעלי החצר היו‬

‫הספרדים‪.‬‬ ‫צדוק תמורת שק אורז שצדוק הלוי מיקירי ירושלים‪-‬העתיקה‪ ,‬ביניהם יוחנן‬
‫בימי המאורעות של ‪1939-1936‬‬
‫הוקם קיר בטון מצפון לחצר כדי להגן‬ ‫צבי הירש מרקום תלמיד של החת״ם‬ ‫מקרויז נתן למוכר הערבי‪.‬‬
‫עליה‪ .‬ב‪ ,1948-‬בימי המצור על הרובע‪,‬‬
‫הוקם קיר בטון נוסף‪ .‬בשנה זו‪ ,‬גלו בני‬ ‫סופר שעלה לירושלים ב‪ .1838-‬כותבי‬
‫החצר יחד עם כל תושבי הרובע היהו­‬
‫דים והחצר עמדה בהריסותיה עד למל­‬ ‫הזכרונות מתארים אותו כמי ששוקד על‬
‫חמת ששת הימים‪ .‬כיום שופץ המקום‬
‫ואוכלם מחדש ככל הרובע היהודי‬ ‫התורה והעבודה‪ ,‬ועוסק בבנין הארץ‪.‬‬

‫בעיר‪-‬העתיקה‪.‬‬ ‫היה מהמייסדים של ישיבת עץ‪-‬החיים‪,‬‬

‫צדוק הלוי עלה לירושלים בשנת ביקור‪-‬חוליס‪-‬הוספיטל ובתי מחסה‪ .‬הוא‬

‫תקפ״ב‪ 1822-‬מהעיר מוהילב‪ ,‬ברוסיה‪ .‬נפטר בשנת ‪.1884‬‬

‫במאה ה״‪ 19‬היתה העיר מרכז לחסידות בין דרי החצר היה הרב זאקס‪ ,‬שנולד ב‪-‬‬

‫חב״ד‪ ,‬והיו בה כארבעים בתי־כנסת‪ 1800 .‬בגרמניה‪ ,‬ועלה לירושלים ב‪.1830-‬‬

‫צדוק הלוי‪ ,‬איש אמיד‪ ,‬הירבה לע­ יצא בשליחות כולל הפרושים וכולל‬

‫שות צדקה‪ ,‬עזר והקים מפעלים ובתי‪ -‬הו״ד לאירופה ב‪ ,1835-‬ו‪ 28-‬שנים‬

‫כנסת בירושלים‪ .‬בחצר שהוא קנה הוא אחר‪-‬כך יצא שוב לאסוף כספים למענם‬

‫הקים בית‪-‬כנסת לאנשי כולל הו״ד במצרים‪ ,‬תורכיה‪ ,‬רומניה‪ ,‬אוסטריה‪,‬‬

‫)הולנד‪ ,‬דויטשלנד ואונגריה(‪ ,‬בשם גרמניה‪ ,‬דניה‪ ,‬שבדיה‪ ,‬רוסיה ופולניה‪.‬‬

‫״אהבת ציון לעדת ישורון״‪ ,‬שנוסד ב‪ -‬הוא נפטר בשנת ‪ .1870‬בין השאר הגיש‬

‫‪ ,1855‬וכן היה מן המייסדים והגבאים תזכיר לקיסר פרדיננד בוינה ובו הצעה‬

‫לקחת תחת חסותו את מפעל ההתישבות‬ ‫של ישיבת ״עץ חיים״‪.‬‬

‫הוא יצא בשליחות הפרושים‪ ,‬תלמידי היהודית בארץ ישראל‪ .‬בזמן שהותו‬

‫הגר״א בירושלים‪ ,‬בשנים ‪ 1837-1829‬בוינה ב״‪ 1839‬למד שם רפואה במשך‬

‫לצפון אפריקה‪ .‬ספר השליחות‪ ,‬וכן שנה‪.‬‬

‫שטר הפיטורין והשיחרור שקבל מכולל בין המשפחות הראשונות שאיכלסו‬

‫הפרושים‪ ,‬לאחר שחזר משליחותו‪ ,‬את החצר היו גם משפחת אליעזר ברג­‬

‫נמצאו באגף כתב‪-‬היד בבית‪-‬הספרים מן‪ ,‬שעלה מגרמניה ב‪ 1847-‬כשהיה בן‬

‫הלאומי בירושלים‪.‬‬

‫צדוק הלוי יצא גם לאמריקה בשלי­‬

‫חות כוללות הספרדים וכולל הו״ד‬

‫בשנת תר״ט‪ ,1849-‬יחד עם החוקר יהו‪-‬‬

‫סף שווארץ‪ ,‬מחבר הספר ״תבואות‬

‫הארץ״ ו״דברי יוסף״‪ .‬הוא חזר לארץ‬

‫בחורף תרי״ב‪ 1852-‬ונפטר בתרכ״א‪-‬‬

‫‪ .1861‬הוא הובא לקבורה בחלקת בית‪-‬‬

‫הקברות הספרדי‪ .‬השאיר אחריו את‬

‫אשתו‪ ,‬חיה בת אלקנה‪ ,‬שנפטרה בתר‪-‬‬

‫כ״ה‪ ,1865 ,‬וכן את בתו היחידה‪ ,‬רחל‪,‬‬

‫שנולדה בתקע״ה‪ ,1815 ,‬ונפטרה‬

‫בתרנ״ג‪.1893 ,‬‬

‫איש ישר היה ורב פעלים‪ ,‬כך עולה‬

‫מבין כתבי השליחות ומתוך התאור‬

‫שבספר ״שליחי ארץ ישראל״ של אבר­‬

‫הם יערי‪ .‬לעומת זאת טוען יהושע ילין‬

‫בספרו ״זכרונות לבן ירושלים״‪ ,‬כי היה‬

‫״גבר אלם״‪ .‬יהושע ילין מספר על סיכ‪-‬‬

‫סוך שכנים בקשר לפתיחת חלונות בכו­‬

‫תל הישיבה ״חסד אל״‪ ,‬בחצר השכן‬

‫שלמה יחזקאל )חותנו של ילין(‪ ,‬וכן‬

‫פרטי הסכסוך וההתערבות של הקונסו­ חצרות בירושלים ביום שלג‬

‫‪15‬‬