Page 14 - etmol 80

‫חצר‬

‫צדוק‬
‫ויושביה‬

‫במאה הקודמת‬
‫ישבו בעיר העתיקה בירושלים‬

‫ב״חצרות״‪,‬‬

‫כל חצר היה מרכז‬
‫למגורים ולפעילות‬

‫מאת שמואל שמיד‬

‫שהסתופפו סביב מנהיג או רב העדה‪.‬‬ ‫האמצעי ״קהל ציון״‪.‬‬ ‫ברובע היהודי בעיר העתיקה בירוש­‬
‫חצר אחרת היא חצר ה״חורבה״‬ ‫לים היו במאה ה־‪ 19‬חצרות‪ ,‬שהיו מעין‬
‫אחת החצרות הראשונות שנרכשו‬ ‫שברחוב היהודים‪ ,‬שבה היה מרכז‬ ‫שכונות‪ ,‬שבהן רחשו חיים רבים‪.‬‬
‫בירושלים ברובע היהודי במאה שע­‬ ‫העדה האשכנזית‪-‬פרושית‪ ,‬עם בית‪-‬‬ ‫שכונות־חצרות אלה נקראו על שם‬
‫ברה‪ ,‬היתה ״החוש דרבי צדוק״‪ .‬חצר זו‬ ‫הכנסת המפואר שכונה ה״חורבה״‪ ,‬וכן‬ ‫העדה והכולל‪ ,‬שבניהם השתכנו בחצר‪,‬‬
‫היתה קבוצה של חצרות תחתיות‪,‬‬ ‫ישיבה ובית״הדין של העדה‪ .‬״שכונה״‬ ‫או על־שם בתי הכנסת‪ ,‬הישיבות או‬
‫שניות ושלישיות‪ .‬החצר נרכשה‬ ‫אחרת היתה חצר ״אור החיים״)על שם‬ ‫בעלי החצרות‪ .‬כך מצויה היתה שכונה־‬
‫בתקצ״א‪ ,1831 ,‬ע״י צדוק הלוי מקרויז‪.‬‬ ‫הרב חיים בן עטר(‪ ,‬חצר ״בתי מחסה״‪,‬‬ ‫חצר קראית בעיר העתיקה‪ ,‬שהסתופפה‬
‫היה זה בתקופת הכיבוש המצרי של‬ ‫״חצר פורת יוסף״‪ ,‬״חצר המוגרבים״‪,‬‬
‫הארץ‪ ,‬ובתחילת השלטון המצרי‪,1831 ,‬‬ ‫״חצר וורשא״‪ ,‬״חצר חב״ד״‪ ,‬״חצר‬ ‫סביב בית־הכנסת הקראי העתיק וכן‬
‫נשמו היהודים לרווחה כשהכריזו הכוב­‬ ‫יחזקאל יהודה״‪ ,‬״ישיבת חמד בחורים״‪,‬‬ ‫חצרות מפורסמות אחרות כמו ״חצר‬
‫שים ובראשם מוחמד עלי המצרי על‬ ‫״ישיבת חסד אל״‪ ,‬״חצר ברוך קוקיה״‬ ‫גבול אלמנה״ שבתחילה שימשה כמעין‬
‫ביטול ההפליות לרעה ועל רצונם לדאוג‬ ‫מחנה מעבר לעולים‪ .‬ברבות הימים‬
‫לסדר ולשלטון הסדר והבטחון בארץ‪.‬‬ ‫וחצר ״החוש דרבי צדוק״‪.‬‬ ‫הפכו חדרי החצר מקום מגורים למשפ­‬
‫משחזר השלטון לידי התורכים ב‪,1840-‬‬ ‫חות דלות אמצעים‪ ,‬וחיו בה לאלמנות‬
‫הם הכריזו על תיקונים בשלטון שכונו‬ ‫בחצרות נמצאו נוסף לדיירים‪ ,‬מוס­‬ ‫מרובות ילדים‪ ,‬על‪-‬כן נקראה ״גבול‪-‬‬
‫״תנזימת״ ושהביאו לרווחה מסויימת‬ ‫דות דת וצדקה ושרותיהם‪ ,‬כגון בתי‪-‬‬ ‫אלמנה״‪ .‬היא היתה בנוייה בצורת רי­‬
‫כנסת‪ ,‬ישיבות‪ ,‬מקואות‪ ,‬תנורים‪ ,‬ובו­‬ ‫בוע‪ ,‬כשהחדרים נבנו בצלעות הרבוע‪.‬‬
‫לישוב היהודי בירושלים‪ .‬לפי החוקים‬ ‫רות מים‪ .‬חצרות אלה פעלו לרוב כיחי­‬ ‫במשך הזמן נבנו על החצר עוד שתי‬
‫החדשים נצטוו השלטונות ועושי דברי­‬ ‫דות נבדלות וסגורות במידה מסויימת‬ ‫קומות ששימשו את בתי‪-‬הדין של העדה‬
‫הם להיזהר מלפגוע בבני המיעוטים‬ ‫של בני עליות ממחוזות או ערים נפר­‬
‫הדתיים וכן בוטלו הגבלות רבות על‬ ‫דות בגולה‪ ,‬או כיחידות של קהילות‬ ‫הספרדית‪ ,‬וכן תלממ״תורה וגם ישיבה‪,‬‬
‫תפארת ירושלים‪ .‬ליד החצר היו ארבעת‬
‫רכישת נכסי דלא ניידי בידי זרים‪.‬‬ ‫בתי‪-‬הכנסת ‪ -‬על שם הריב״ז)רבן יוחנן‬

‫במאה שעברה קשה היה לרכוש‬ ‫בן זכאי(‪ ,‬בית הכנסת סטמבולים‪ ,‬בית‪-‬‬
‫מקרקעין בארץ וזאת מכיוון שהתושבים‬ ‫הכנסת אליהו הנביא‪ ,‬ובית‪-‬הכנסת‬
‫הערבים לא נהגו למכור מאדמותיהם וכן‬

‫‪14‬‬