Page 18 - etmol 80
P. 18
אחרי הופעת מהדורות הדפוס נמשכת העתקת התלמוד כאן קורא הרב או מגיד השיעור לפני הציבור שתים־שלוש
בתימן ,לא מתוך הדפוס ,אלא מתוך כתבי״יד עתיקים .בשנת פיסקות יחד עם פירוש ר ש״י)י ש המוסיפים גם את המה־
1546הועתקו בצנעא על״ידי דויד בן מעודד המסכתות רש״א( .בשבתות ובמועדים קוראים ,במקום ״עין יעקב״
הבאות :ביצה ,פסחים ,מועד קטן ,מגילה וזבחים ,שנתגלגלו פרק ב״מנורת המאור״ .יהודי תימן שקודים באגדה ופרקים
לאוניברסיטת קולומביה .נוסחן שונה במקצת מנוסח הדפוס
וכתב־יד מינכן .סדר המשניות במסכתות אלה אינו כסדר רבים מ״עין יעקב״ ומן הזוהר שגורים בפיהם על־פה.
ליהודי תימן מסורת קריאה מיוחדת לארמית של התלמוד
המשניות שבדפוס ,והמשנה כאן מכונה בשם ״פיסקא״. הבבלי ,שהיא שונה ממסורת הקריאה של התרגום לתורה.
שליחים שיצאו מארץ־ישראל לתימן נטלו על עצמם גם מסורת קריאה זו בבלית היא ביסודה וממנה ניתן ללמוד על
מכירת ספרי״קודש ,ואין ספק שבין הספרים שהפיצו נכללו
גם גמרות .לגבי שליח אחד ידוע לנו בוודאות שהוליך עמו ההגייה והתצורה של הארמית בישיבות בבל.
לתימן גמרות למכירה .זה היה אברהם בן יצחק אשכנזי, היקפו הגדול של התלמוד הכביד על העתקתו .שלא
המדפיס הראשון בצפת ,שנשלח על״ידי ישיבת טבריה כחומש והמחזור שהעתקם היה בידי כל אדם ,לא היה
בשנת של״ט ) .(1579זכריה אלצ׳אהרי ,מחבר ״ספר המו התלמוד מצוי כי אם בידי יחידי סגולה .אפילו היד״החזקה
סר״ ,מזכיר את שליחותו של אברהם אשכנזי בכמה להרמב״ם ,שבכמותו קטן הוא פי כמה מן התלמוד ,יכלו
ממחברותיו ,ומספר שהוא בא ״בספרים רבים ,גמרא ופירו לרוכשו בעת הופעתו רק ״אנשים בעלי ממון״ ,ואף הם לא
שים ותורות חשובים״ .זכריה אלצ׳אהרי מציין שליח זה יכלו לקנות יותר משלושה טפסים שחילקום בנדבה בכל
לשבח על שלא הפקיע את מחיר הספרים ולא עשה ריוח גבולות תימן .מכאן הסבר לנדירות כתבי־יד התלמוד באוס
פי הספרים בעולם )כידוע שרר מן התלמוד כתב יד אחד
בהם. שלם ,הוא כתב-יד מינכן שהעתקתו נסתיימה ב.(1343-
חיבורים מאוחרים מתימן נשתמרו מסכתות אחדות בלבד.
הדפסת התלמוד בוונציה בראשית המאה הט״ז בכמה
החיבורים המעטים על התלמוד שנכתבו על-ידי יהודי מהדורות לא סיפקה את צרכי הקהילות בתימן .נראה
תימן ,ושרדו בידינו ,נוגעים בעיקר לאגדה שבתלמוד, שמהדורת הדפוס לא היתה פחות נדירה ויקרה מכתב-יד .גם
וכולם מאוחרים חוץ משלושה: אב ובנו
א( פירושים לשתי מסכתות בתלמוד (1 :פירוש קצר על
מסכת מגילה ליהודה בן יצחק הכולל פירושים של הגאונים
נטרונאי ,אחאי ,רב האיי ועוד (2 .פירוש נוסף למסכת
מגילה בשם ״פירוש על פסאקי״ .פירוש למסכת זבחים
השאוב מן הערוך לרב נתן כחולין ומן הספרא.
ב( פירוש ערבי אלמוני להרי״ף על מסכת חולין ,שלפי
שעה הוא החיבור התימני הקדום ביותר שהגיע אלינו .מתוך
הספר מוכח שמחברו היה אחד מחכמי תימן ומשערים את
תקופת חיבורו לראשית המאה הי״ב .חיבור זה מצויין
במובאות מדברי הגאונים ,בנוסח המתוקן של הרי״ף ובל
שונו הערבית של המחבר.
ג( שריד של חיבור על מסכת חולין .מעתיקו ,ואולי
מחברו של הספר ,הוא יוסף בירב משה .חי קרוב לזמנו של
הרמב״ם ולפי השערת פרופ׳ ש .אסף ישב בתימן או בארץ
שדיברו בה ערבית.
משני החבורים האחרונים נמצאנו למדים שני דברים:
(1שכבר בתקופה קדומה נתמעטו הלבבות וחכמי תימן
העדיפו את הרי״ף המקוצר על המו״מ והאריכות שבתלמוד.
(2בלימוד התלמוד העדיפו מסכתות אקטואליות שהיו
זקוקים להן הלכה למעשה ,כגון מסכת חולין הדנה בשחיטה
ובטרפיות.
שני חיבורים אחרים מוקדשים לאגדה שבתלמוד:
א( שני פירושים ,קצר וארוך ,ל״עין יעקב״ ,מסכת מועד.
המחבר הוא אבנר בן נר השרוני)כינויו הספרותי של הרב
יחיא בשירי( שחי במחצית המאה הי״ז .פירושים אלה לא
נשתמרו.
ב( חוק יעקב .פירוש על ״מנורת המאור״ לאבוהב,
המבוסס על מפרשי התלמוד .הוא נתחבר על-ידי הרב
סעדיה בן שלמה אלקטיעי בשנת תקפ״ו ) .(1826״מנורת
המאור״ הוא מן הספרים הפופולריים ביותר שנתחבבו על
יהודי-תימן)עד היום הם קוראים בו בשבת בשחרית לפני
״עלינו לשבח״( והפירוש בא להקל את הבנת הדברים.
שני חיבורים מאוחרים סובבים על התלמוד עצמו:
א( ״פירות האילן״ .פירושים וחידושים על סדר מועד.
מחברו :ר׳ אברהם מעיר צ׳אלע שחי במחציתה השניה של
המאה הי״ט .בכתב יד.
ב( ״סוכת שלום״ ,חידושים על מסכת בבא קמא .נדפס
בירושלים התרנ״א .המחבר :שלום בן סעיד מזרחי עדני,
ממקובלי ישיבת בית-אל.
18
