Page 17 - etmol 80

‫תלמידי‪-‬חכמים המצויינים בתורה‪ .‬את התלמוד למדו כסדרו‪,‬‬ ‫שנות הלימודים בו מעטות היו ביותר‪ .‬בגיל בר״מצווה סיים‬
‫מסכתא אחרי מסכתא וסדר אחרי סדר‪ ,‬עד תומו‪.‬‬ ‫הנער את החדר כשעדיין לא היה מסוגל לקלוט ולעכל את‬
‫סוגיות התלמוד‪ .‬משנת הי״ג ואילך פרש הנער למלאכה‬
‫בישראל סיגלו לעצמם בני‪-‬תימן את שיטת הלימוד‪ ,‬בדרך‬ ‫ולאומנות ובגיל צעיר נשא בעול החיים והמשפחה‪ .‬המעטים‬
‫העיון והפילפול‪ ,‬המקובלת ביהדות אשכנז‪ .‬רבים מצעירי‬ ‫המוכשרים התוודעו לתלמוד בבית־המדרש או בחוגי‬
‫העדה שוקדים על התלמוד בישיבות השונות ומספרם מגיע‬ ‫תלמידי־חכמים ואלה שנתגדלו ביניהם שימשו ברבות הימים‬

‫לפי האומדן לאלפים‪.‬‬ ‫מרביצי תורה ומורי הוראה‪.‬‬
‫אם לימוד התלמוד הוא מנת חלקם של חוגים מצומצמים‪,‬‬
‫רבנים ולמדנים בערים‪ ,‬הנה הלימוד באגדה שבתלמוד‪,‬‬ ‫ב( חוסר ישיבות‪ .‬מוסדות של תלמוד״תורה וישיבות‪,‬‬
‫על‪-‬פי הילקוטים ״עין יעקב״ ו״מנורת המאור״ לאבוהב‪,‬‬ ‫שבין כותליהם יושבים צעירים ומקדישים את חייהם לתורה‬
‫הוא נחלת ההמון כולו‪ ,‬לפי שהאגדה חביבה על העם וקרובה‬ ‫ולתלמוד‪ ,‬כשדאגת פרנסתם מוטלת על אחרים‪ ,‬לא ידעה‬
‫לליבם‪ ,‬ואין לימודה מחייב עיון והעמקה‪ .‬״עין יעקב״‬ ‫תימן‪ .‬כאן הונהג בכל חומרתו מאמר חז״ל באבות ״כל תורה‬
‫לומדים ערב ערב כל ימות החול‪ ,‬לאחר תפילת ערבית או‬ ‫שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון״‪ .‬גם האיסור‬
‫בין מנחה למעריב‪ ,‬כשכל הציבור מצויים בבית‪-‬הכנסת‪.‬‬ ‫שגזר הרמב״ם על תלמידי חכמים להתפרנס מתורתם פעל‬
‫את פעולתו ומנע קיומן של ישיבות בחיי הקהילות בתימן‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ישיבה חלקית יחידה היתה קיימת בבירה‪ ,‬בה עסקו חברי‬
‫בית־הדין וחכמי צנעא בתלמוד ובפוסקים ודנו בדינים‬
‫ובשאלות שהובאו לפניהם מכל רחבי־תימן‪ .‬מצב זה הנמיך‬
‫את שיעור קומתה הרוחני של יהדות תימן והיא לא העמידה‬

‫לישראל גדולי״תורה‪.‬‬

‫ג( מיעוט ספרים‪ .‬בתי דפוס לא נוסדו בתימן מעולם‪,‬‬
‫כתבי היד שבידם היו תמיד בצמצום‪ .‬ספרי דפוס שהובאו‬
‫מחוץ־לארץ יקרים היו ונדירים ולא כל יד היתה משגת‬
‫אותם‪ .‬רק בדורות האחרונים נשתנה המצב לטובה ובכמה‬
‫בתי מדרשות בצנעא אפשר היה למצוא מחזור שלם של‬

‫מסכתות התלמוד‪.‬‬

‫מכל הטעמים האמורים לא הציבו להם יהודי״תימן יד‬
‫בחכמת התלמוד כקהילות אחרות‪ .‬זכריה אלצ׳אהרי שנדד‬
‫במאה הט״ז בא״י ובארצות המזרח התיכון‪ ,‬ביקר‬
‫בישיבותיהן והכיר את הישיבות המפוארות שבצפת וטב­‬
‫ריה‪ ,‬עמד על חסרונם של יהודי״תימן‪ ,‬וכך הוא אומר‬
‫עליהם‪ :‬״כי התימן ואנשיו דלים ושפלים‪ /‬עניים ואומללים‪/‬‬
‫חכמתם מועטת‪ /‬ועשרותם מתמוטטת‪ /‬ומלכות זדון בהם‬
‫שולטת‪ /‬תבונת עולם אין קצה‪ /‬והחכמה מאין תמצא‪ /‬אם‬
‫לא באשכנז וריפת ותוגרמה‪ /‬כלם אחוזי חרב מלומדי‬
‫מלחמה‪ /‬בכל מדינה מהם ישיבה נצבת‪ /‬הפנקס פתוח והיד‬
‫כותבת‪ /‬שוקדים על דלתות הדרשנים לכל סוד‪ /‬מקירות‬
‫הספון ועד היסוד‪ /‬ובפרט כאשר ראיתי בעיר צפת‪ /‬בחכם‬
‫התלמוד מתוק מדבש ומנפת‪ /‬מה יקרו אנשי ישיבותיהם‬

‫שכלם מתאימות ושכולה אין בהם״‪.‬‬
‫ואמנם שני חיבורי תימנים על המשנה והתלמוד ‪ -‬״מלא­‬
‫כת שלמה״ לרב שלמה עדני ו״סוכת שלום״ לרב שלום‬
‫מזרחי עדני ‪ -‬הם של חכמים מתימן שעלו לארץ‪-‬ישראל‬
‫וינקו תורה בישיבותיה‪ .‬באיגרת ששלח אלצ׳אהרי לחכמי‬
‫צעדה מטיף הוא מוסר לשוחטים המסתפקים ב״הלכות‬

‫שחיטה״ בלבד ואינם מרחיבים לימודם במשנה ובתלמוד‪.‬‬
‫לימודם של יהודי‪-‬תימן‪ ,‬כתפילתם‪ ,‬נעשה בחבורה ובכנו‪-‬‬
‫פיה‪ .‬לימוד תלמוד ביחיד או בשניים‪ ,‬כמקובל בישיבות‬
‫אשכנז‪ ,‬אינו מצוי ואינו מקובל‪ .‬וכך היה סדר הלימוד‪ :‬הרב‬
‫או מגיד השיעור גורס תחילה את הסוגיה בפיסוק ובהטע­‬
‫מה‪ ,‬אחרי זה קורא אותה בשילוב פירוש רש״י ובתוספת‬
‫הסברים ותשובות לשואלים‪ .‬סיימו בירורה וליבונה של‬
‫הסוגיה מעיינים בפסק‪-‬הדין בהרמב״ם וב״טורים״ ‪-‬‬
‫המעמיקים מוסיפים לעיין גם בהרי״ף‪ ,‬הרא״ש וספרי‬
‫שאלות‪-‬ותשובות ‪ -‬בהתאם לציונים שבשולי הגליון‪ .‬כאן‬
‫מתגלית גישתם המעשית של בני‪-‬תימן‪ ,‬שאינם מצטמצמים‬
‫במשא‪-‬ומתן של תורה אלא בודקים את ההלכה‪ ,‬שהיא‬
‫התכלית והעיקר בלימוד‪ .‬״תוספות״ קוראים לעתים אולם‬
‫אין מעיינים ואין מפלפלים‪ ,‬נסתיים העיון לכל צדדיו‬
‫גורסים הכל את הסוגיה במקהלה ובנעימה )הקריאה המנו­‬

‫גנת היא נשמת הלימוד ולכל ספר ניגון המיוחד לו(‪.‬‬
‫בדור האחרון היו קיימים בצנעא כמה בתי‪-‬מדרשות‪,‬‬
‫שבהן ישבו חבורות לומדים‪ ,‬בעיקר באשמורת הלילה‬
‫השלישית‪ ,‬והגו בתלמוד‪ .‬מרביצי התורה בישיבות היו‬