Page 16 - etmol 80
P. 16
תלמוד תורה בתימן
לומדים תורה בבית־כנסת בתימן
':התלמוד הגיע לתימן מבבל בתקופה מוקדמת ,אגל לא הרבו ללמוד בו
מאת יהודה רצהבי
בתלמוד ,אבל אינם מכירים אלא הדרוש וקבל שכר״. התלמוד ,עמוד התווך בדת ובהלכה ,שכל בית ישראל
רגליים לדבר שהרי״ף וכן חיבורי הלכה מתקופת הגאונים, נשען עליו זה כאלף וחמש מאות שנה ,ואשר נכתבו עליו
מעין שאילתות של רבי אחאי גאון ,שנשתמר בטופס יחיד תלי תלים של חיבורים ,לא היה מעמדו אחד בכל הדורות
מתימן ,דחקו את רגלי התלמוד ,עקב קיצורם ופישוטם.
הופעת חיבוריו של הרמב״ם ,ביחוד ״משנה תורה״ )בפי ובכל הקהילות.
יהודי תימן היה ידוע בשמו המקורי ״החיבור״( שידדה את אין להעלות על הדעת שיהדות״תימן שעמדה תחת השפע
מערכות הלימודים בבית המדרש התימני .כתבי הרמב״ם - תה המכרעת של יהדות״בבל -בניקוד הבבלי ,במסורת
היד החזקה ,פירוש המשנה ,ספר המצוות ומורה נבוכים - לשון חכמים ,בפיוט ובתפילה -לא קיבלה את התלמוד
כבשו את הלבבות ודחקו לקרן זוית את התלמוד ,הרי״ף
וחיבורי הגאונים .מכאן ואילך חותם הרמב״ם טבוע על הבבלי ,יצירתה העיקרית של יהדות בבל .לישיבות סורא
ופומבדיתא היו שליחים וממונים בתימן ,שאספו תרומות
תורתם וספרותם של יהודי-תימן ,והוא נמשך והולך עד להחזקתן ,ובודאי ששליחים אלה העבירו גם את שאלות
ימינו .ספריו שולטים בכיפה בחוגי הלומדים ושיטתו ודבריו קהילות תימן בדת ודין למרכזי התורה בבבל ,ואף סיפקו
תופשים מקום בראש במדרשי-תימן ובחיבורי-הלכה שלהם.
אף-על-פי-כן לא פסק העיון גם בתלמוד .במדרשי התורה העתקים מן התלמוד לגולת״תימן.
שנתחברו בתימן במאות הי״ד-ט״ו -מדרש הגדול ,מדרש ואכן ,איגרת שנשלחה מבית הדין הקבוע בעדן בשנת
החפץ ,נור אל-טלאם וסראג׳ אל-עקול -מרובות המובאות אתס״ד לשטרות ) (1153להלל בן נחמן החסיד בפסטאט
מן התלמוד ,והן מצויינות במלים :״אמרו חכמי תלמוד״, שבמצרים ,מוסרת תיאור טביעת ספינה ,שבה הפליג חתנו
של מקבל האיגרת .כיוון שהספינה טבעה לפי עדות נוסעי
״אמרו חכמים״ ,״אמר התלמוד״. ספינה אחרת שהפליגה עמה ,במקום שאין עליה ממנו,
ספרי השאלות-והתשובות שנתחברו במאתיים השנים מתירים בית דין את כבלי העגונה ומצטטים כמה מובאות
האחרונות -כגון ״רביד הזהב״ לרב דוד משרקי ובנו יחיא,
״פעולת צדיק״ לרב יחיא צאלח )מהרי״ץ( ו״חן-טוב״ לרב מ״דברי רבותינו״ בבבלי וממה שכתבו הגאונים והמחברים
יחיא בדיחי -מצויינים במובאות מן התלמוד בצד מובאות בחיבוריהם ,הרי שבית-דין קבע את דבריו על סמך התל
מוד ,וממנו יש להקיש על כל שאר בתי דין שבתימן .אף
מן הפוסקים ומספרות השאלות-ותשובות. הרמב״ם מכריז על אנשי-תימן בפתח ״איגרת תימן״ :״וכל
בתימן לא זכה לימוד התלמוד לאותה מידה שזכה לה
היום הוגים בתורת משה ,הולכים בדרך הורה רב אשי״.
בקהילות אחרות ,מכמה טעמים: אף-על-פי-כן אין להפריז ולומר שהתלמוד היה נחלת
א( דמות החינוך .התלמוד לא נכלל בלימודי החדר ,אשר
רבים בתימן ,שכן הרמב״ם מעיד עליהם באיגרתו לקהל
לוניל; ״ובכל תימן וערי המצר הערביות כולם מעט עוסקים
16