Page 4 - etmol 80
P. 4
אנשי המכבי החלו לחפש תרומות מגרש זה יצאו חברי הוועד לבדוק את
נוספות בארץ ובחוץ לארץ .כל חבר
התבקש לתרום הכנסה של יום עבודה. השטח הממשלתי שעל שפת הים ,בשפך
מאיר דיזנגוף תרם מכיסו 100לירות,
סכום דומה תרמו בנק אפ״ק ,קרן-היסוד הירקון ,שיועד ,לפי תכנית מתכנן תל-
וקרן-קיימת .הוקמה מגבית מיוחדת
בשם ״מפעל לבנה״ .נמכרו כרטיסי אביב בשנות העשרים ,גדס ,לצרכי
כניסה מיוחדים' ל״משחקים במחיר של
חצי לירה לכרטיס ,שנקראו ״אבני בארץ ציפו שהמכביה תמשוך אליה ספורט .המקום לא השרה"עליהם מצב
בניין״ .כן נמכרו זכיונות לפרסומות, אלפי ספורטאים ומבקרים והיה ברור רוח מיוחד בהיותו לדבריהם ״מדבר
מודעות ,מזנונים וכרטיסי כניסה רגילים שכדי שזו תצליח יש להקים איצטדיון שממה של בקעות וגבעות חול״ .הם גם
שיוכל לאכלס אלפי אנשים .הקמת חששו מפני הצפת המקום הנמוך על-ידי
והכסף נאסף. האיצטדיון ,כמוה כמכביה בכלל ,הועל הים.
באותו מקום שבו עמד לקום האיצט-
דיון ,מתעקל הירקון וכאמור יוצר מעין תה לדרגת סמל לאומי .אולם מול הר
״חצי אי״ .בקביעת מיקום המגרש
המרכזי באיצטדיון -מגרש הכדורגל - עיון הגדול עמדה המציאות העלובה:
התחשבו הבונים במהלך היומי של
השמש .ציר המגרש היה מצפון לדרום הספורט בישראל של שנות העשרים לא
מפת צפון תל־אביב והאיצטדיון הית מפותח והמספר המועט של
הזמן היה דחוק ,אבל חברי הוועד הספורטאים לא הצדיק עד אז בניית
עדיין התחבטו היכן להקים את האיצט- איצטדיון .את הספורטאים שימשו מגר
דין .גם כסף לא היה עדיין מספיק כדי שי ספורט פשוטים בערים הגדולות
להכשיר מקום .אולם בראשית פברואר ובכמה מן המושבות הוותיקות .המכביה
מסר ראש עיריית תל-אביב מאיר דיזנ- היתה הגורם להקמת איצטדיון ספורט
גוף ,כי שליח מיוחד שנשלח לארצות-
הברית ,ד״ר אלכסנדר רוזנפלד -חבר מרכזי ראשון בארץ.
ישובים רבים התחרו על הזכות לארח
נשיאות מכבי עולמי והממונה על את המכביה .בפני חברי ועדת האיצט-
ההסברה -העביר מניו-יורק סך של דיון ,דוד אלמגור ,שלמה ארזי ויוסף
יקותיאלי ,הובאו הצעות שונות ,כולן
כ 2000-דולר בשביל האיצטדיון )410
לירות מנדטוריות( .לפני זה הביא שליח במרכז הארץ:
של ״מכבי״ העולמי הנס פרידנטל 300 • מגרש הכדורגל של מכבי בתל-אביב,
לירות בשביל האיצטדיון .ד״ר רוזנפלד ברחוב עליה.
לא הצליח בתחילת שליחותו ,שכן הוא
• מגרש הכדורגל של מכבי בפתח -בא לאמריקה בשיא המשבר הכלכלי
וקשה היה לגייס תורמים לעניין ,אבל אז תקוה.
עלה בדעתו רעיון :הוא אירגן תחרות
• מגרש הכדורגל של מכבי ברחובות .אגרוף בין אלוף יהודי ואלוף יווני ומכר
כרטיסים ב 2000-דולר .כסף זה שינה • על אדמת שרונה של הטמפלרים הגר
את פני הדברים .סגנו של דיזנגוף ישר מנים ,ליד שכונת שפאק בתל-אביב
אל רוקח נכנס לתמונה והוחלט סופית
להקים את האיצטדיון ליד שפך הירקון. )רחוב ביל״ו של היום(.
• על אדמת מקוה-ישראל ,סמוך למסי הוצאות הקמת האיצטדיון הוערכו ב-
3000לירות ונראה היה שיש אפשרות
לת הברזל ההולכת לירושלים.
להשיג סכום זה.
• ברמת-גן.
• ליד שפך הירקון בתל-אביב.
יתרונותיו של האיזור היו רבים :היה בדיקות שונות הוכיחו כי אי-אפשר
זה שטח גדול שאפשר לבנות בו איצט- להקים את האיצטדיון מחוץ לתל-אביב,
דיון רחב ונוח ואף להקים בו אולמות, הישוב הגדול ביותר בארץ שממנו
יבואו רוב הצופים .על הפרק נשארו
ומגרשי ספורט לענפים שונים. מגרש הכדורגל ברחוב עליה והשטח
איזור האיצטדיון היה רחוק מהעיר שבשפך הירקון .חברי הוועד של
וממגורי התושבים והפעילות שבו לא ״מכבי״ רצו בתחילה שהמכביה תתקיים
תהיה בגדר מטרד ,אבל למרות הריחוק, במגרשם ברחוב העליה .המגרש היה
טוב למדי ,ישר ומהודק ואף היה בו
קל היה להגיע אליו מהעיר .את נהר מסלול ריצה מכורכר .המגרש היה
הירקון שעבר ליד האתר וחוף הים מוקף בגדר ,היו בו גם מקומות ישיבה
הסמוך אפשר היה לנצל לחתירה, וצריפים שיכלו לשמש כחדרי הלבשה.
לשייט ולשחיה .ולבסוף ,היה זה כאמור אנשי הוועד רצו להכשיר במגרש כ-
שטח שיועד בתכנית-האב של תל-אביב 4000מושבים .אולם חסרונו הגדול היה
לפעילות ספורטיבית והאיצטדיון במקום מידותיו הקטנות.
זה יוכל לשרת את העיר למשך שנים בסוף דצמבר ,1931שלושה חודשים
רבות .האדמה היתה ממשלתית ועיריית בלבד לפני פתיחת התחרויות ,עדיין לא
תל-אביב פנתה לנציב העליון הבריטי נקבע מקום לאיצטדיון .לבסוף הוחלט
אז ,סיר ג׳ון צ׳נסלור ,להחכיר לה את לבדוק מגרש ליד הירקון ששימש מוע
המקום למען האיצטדיון .האנגלים שיד דון לרוכבי סוסים ,שבעליו הציעו
עו להעריך ספורט ,מסרו את המגרש להחכירו למכביה .תוך כדי בדיקת
לעירייה חינם.
