Page 8 - etmol 80
P. 8
והמקובלים הגדולים מביניה של קבלה זו. עולי רגל לארץ ישראל
חלק ז׳ -ידיעות נוספות על ירושלים ,על דברים שאירעו
בהיותו שם בייחוד לעולים מאיטליה שיש בהם עניין למקבל תיה ושיהיה בתמיכתה סיוע שיש בו ממש להצלתה .לא זו
האיגרת ועל בית״הכנסת הקראי .השמועה שנפוצה שנפטר בלבד ,אלא שבכל מקום שאתה מוצאו מספר בסבלותיה של
שאין לו יורשים בעיר ,הקהילה לוקחת את עזבונו ,איננה ירושלים שם אתה מוצא תקוה שמצב זה הוא בן חלוף ,ולא
נכונה .אדרבה ,הפרנסים לוקחים את העזבון כדי שלא יגזלו סיים את איגרתו עד שכתב; ״ואם ירחיב ה׳ את גבולינו כמו
שכן אנו מיחלים במהרה בימינו״ .גם סיפורו על מצב הדיור
אותו זרים ,ולשומרו ליורשים. והבניינים היפים שכמה מבני איטליה בנו ,לא סיפרו אלא
חלק ח׳ -על הדירות והבתים ,צורתם ומחיריהם ותנאי כדי לפתוח להם פתח להחיש ולהוציא מחשבתם לעלות מן
הבנייה .הבתים נבנים על חורבות ויש לקבל רשות מן
הפחה .אין מקום בירושלים שבו יחפרו יסודות לבניין בלא הכוח אל הפועל.
שיימצאו בו מימצאים ארכיאולוגיים. שמונה חלקים
רק מה שראה בעיניו הכותב היה בעל שאר רוח ודבריו שובים את הלבבות.
את האיגרת אפשר לחלק לשמונה חלקים ,שכל חלק הוא
אין לך עניין באיגרת שאין בו מן החדש .בדבריו יש גם יחידה לעצמה .אחרי דברי הפתיחה שהזכרנו הוא מדבר
כדי להאיר באור בהיר את אשר היה ידוע במעומעם בהרכב האוכלוסיה .מלבד היהודים מצויים בירושלים בני
ממקורות אחרים .אין בה דברי הבאי והפרזה ,ולא דבר שלא שתי דתות -מורי ,כלומר המוסלמים ,״תושבי העיר
ראה בעיניו ,הגם שמגמת פניו להלהיב לבבות לעלייה משנים רבות״ והוא מבדיל בינם לבין התוגרמים ,כלומר
לארץ־ישראל .וכלשונו -״זהו מה שאני יכול להעיד על פי התורכים ,וערלים ,הם הנוצרים .הוא מזהיר מן ״החצונים״
הראיה״ .על מקומות שלא ביקר בהם נמנע לכתוב והיה שהם שקרנים ונוכלים ויש להתרחק מהם .והכוונה היא
בדעתו לכתוב אחרי שיבקר בהם .מבחינה זו הרי איגרתו לנוכרים .הוא מדבר על הכנסיות של הנוצרים והבמות
שלהם ,מסגדי המוסלמים ,עסקיהם ,לבושם וכמה ממנהגיהם
היא מן המקורות החשובים ביותר לתולדות ירושלים. ומה בין היהודים ליתר התושבים .היהודים לובשים מלבושי
מרבית הדברים שהבאנו למעלה על ראשית ימי שלטונו התורכים כדי שלא יהיו ״מרננים אחריהם״ ,וכן הנשים
של העריץ אבן פארוך ,האיגרת היא מקורם היחיד .הידיעות הולכות רעולות .בעיני יהודי מאיטליה נראה לבוש זה מוזר
המעטות הללו הן חשובות ביותר ומשלימות את אשר נכתב
בספר ״חורבות ירושלים״ ובשאר כתבים שנשלחו אז מאוד.
מירושלים לגולה .דומה שהכותב הוא היחיד שתיאר את דרך בחלק השני תיאור גיאוגרפי של ירושלים ,הר ציון ,הר
המלך העוברת לאורך העיר העתיקה בואכה שער שכם, הבית ,שהיהודים מנועים מלהיכנס בו מלבד הכותל המער״
שנחשפה אחרי מלחמת ששת הימים .גם המנהגים לפרטי בי ,והר הזיתים ,עמק יהושפט והשילוח ,וכמובן השערים.
הם ,סדרי התפילה והמנהג שהנכנס לדירה חדשה כל הקהל העיר מלאה חורבות לא רק בין החומות אלא גם מחוצה להן,
סועד עמו בשבת ראשונה ומביא עמו דברי המאכל ,אין לנו ולדעתו לפני החורבן כל השטח הזה נכלל בתחומה של
כמותם .וכן דבריו על הקבורה במערות בהר הזיתים שרבים העיר .הערבים בנו על חורבות אלו בתי תפילה .וכאן הוא
״מאנשי ירושלם מחוזקים בהם איש איש למשפחותיו״: נפנה לדבר בבמות של הנוצרים וכי גם עליהם ניתכת חמתו
הידיעה שלא היו יכולים לבקר בהר הזיתים אלא בשעת של הפחה ,עד שהם נאלצים להישאר סגורים במנזריהם
הקבורה; מספר היהודים 2000נפשות :הוצאות הקהל שבהן ולפרוע לפחה כסף רב .לשם כך הם נזקקים ללוות כסף
נוטלים האשכנזים בדי רבע :התקנה שלא תיעשה צוואה בריבית .הקאתולים לווים מיהודים ומעלים להם ריבית
אלא אם כן במעמד הפרנס כדי שגם לקהילה ינתן חלק בשיעור 16למאה ,והדבר היה נוח להם ביחוד שהמוסלמים
בעזבון :על תלמוד התורה שבו שבעה מלמדים ולכל מלמד תבעו ריבית גדולה יותר .בהזכירו מקומות אלה הוא מספר
עשרים תלמידים :לימוד הקבלה ,הבקיאים הגדולים בה, מעשיו וחוויותיו ,ומאורעות המקומות בייחוד בימי הגזי
ובאיזה ספרים מעיינים והקפדתם לבל יצאו הכתבים מתחת
רות.
ידם. חלק ג׳ הוא על מצוקת הקהילה וההחלטה לשלוח שלוחים
באיגרת מצויים פרטים על תלמידי-החכמים והרבנים לגולה ,ובאן הוא מפרט מה עשה בכספי קופת ארץ־ישראל
בירושלים באותה תקופה וכן על פרנסי העיר .חיי ירושלים
בראשית המאה ה 17-צופים אלינו מדבריו של דניאל פינצי שנטל עמו.
חלק ד -עניינים יהודיים ,בתי הכנסת ובתי״המדרש,
אל קרוביו באיטליה .נשבח אותו על בך.
מנהגיהם וסדריהם; מנהגי חופה ומילה וחנוכת הבית.
לעיון נוסף :״ספור דברים מורגלים בירושלים״ -מ .בניהו חלק ה׳ -עניינים שנתבקש לעשות לפני צאתו לדרך
ב״אסופות״ ,א׳ ,הוצאת ״יד הרב נסים״ ,שנת תשמ״ז. מאשתו של מקבל האיגרת ומאחרים ומשלב ידיעה חשובה
על מצבה של צפת.
חלק ו׳ -על כתבי הקבלה של הרמ״ק ושל האר״י