Page 8 - etmol 80

‫והמקובלים הגדולים מביניה של קבלה זו‪.‬‬ ‫עולי רגל לארץ ישראל‬
‫חלק ז׳ ‪ -‬ידיעות נוספות על ירושלים‪ ,‬על דברים שאירעו‬
‫בהיותו שם בייחוד לעולים מאיטליה שיש בהם עניין למקבל‬ ‫תיה ושיהיה בתמיכתה סיוע שיש בו ממש להצלתה‪ .‬לא זו‬
‫האיגרת ועל בית״הכנסת הקראי‪ .‬השמועה שנפוצה שנפטר‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא שבכל מקום שאתה מוצאו מספר בסבלותיה של‬
‫שאין לו יורשים בעיר‪ ,‬הקהילה לוקחת את עזבונו‪ ,‬איננה‬ ‫ירושלים שם אתה מוצא תקוה שמצב זה הוא בן חלוף‪ ,‬ולא‬
‫נכונה‪ .‬אדרבה‪ ,‬הפרנסים לוקחים את העזבון כדי שלא יגזלו‬ ‫סיים את איגרתו עד שכתב; ״ואם ירחיב ה׳ את גבולינו כמו‬
‫שכן אנו מיחלים במהרה בימינו״‪ .‬גם סיפורו על מצב הדיור‬
‫אותו זרים‪ ,‬ולשומרו ליורשים‪.‬‬ ‫והבניינים היפים שכמה מבני איטליה בנו‪ ,‬לא סיפרו אלא‬
‫חלק ח׳ ‪ -‬על הדירות והבתים‪ ,‬צורתם ומחיריהם ותנאי‬ ‫כדי לפתוח להם פתח להחיש ולהוציא מחשבתם לעלות מן‬
‫הבנייה‪ .‬הבתים נבנים על חורבות ויש לקבל רשות מן‬
‫הפחה‪ .‬אין מקום בירושלים שבו יחפרו יסודות לבניין בלא‬ ‫הכוח אל הפועל‪.‬‬

‫שיימצאו בו מימצאים ארכיאולוגיים‪.‬‬ ‫שמונה חלקים‬

‫רק מה שראה בעיניו‬ ‫הכותב היה בעל שאר רוח ודבריו שובים את הלבבות‪.‬‬
‫את האיגרת אפשר לחלק לשמונה חלקים‪ ,‬שכל חלק הוא‬
‫אין לך עניין באיגרת שאין בו מן החדש‪ .‬בדבריו יש גם‬ ‫יחידה לעצמה‪ .‬אחרי דברי הפתיחה שהזכרנו הוא מדבר‬
‫כדי להאיר באור בהיר את אשר היה ידוע במעומעם‬ ‫בהרכב האוכלוסיה‪ .‬מלבד היהודים מצויים בירושלים בני‬
‫ממקורות אחרים‪ .‬אין בה דברי הבאי והפרזה‪ ,‬ולא דבר שלא‬ ‫שתי דתות ‪ -‬מורי‪ ,‬כלומר המוסלמים‪ ,‬״תושבי העיר‬
‫ראה בעיניו‪ ,‬הגם שמגמת פניו להלהיב לבבות לעלייה‬ ‫משנים רבות״ והוא מבדיל בינם לבין התוגרמים‪ ,‬כלומר‬
‫לארץ־ישראל‪ .‬וכלשונו ‪ -‬״זהו מה שאני יכול להעיד על פי‬ ‫התורכים‪ ,‬וערלים‪ ,‬הם הנוצרים‪ .‬הוא מזהיר מן ״החצונים״‬
‫הראיה״‪ .‬על מקומות שלא ביקר בהם נמנע לכתוב והיה‬ ‫שהם שקרנים ונוכלים ויש להתרחק מהם‪ .‬והכוונה היא‬
‫בדעתו לכתוב אחרי שיבקר בהם‪ .‬מבחינה זו הרי איגרתו‬ ‫לנוכרים‪ .‬הוא מדבר על הכנסיות של הנוצרים והבמות‬
‫שלהם‪ ,‬מסגדי המוסלמים‪ ,‬עסקיהם‪ ,‬לבושם וכמה ממנהגיהם‬
‫היא מן המקורות החשובים ביותר לתולדות ירושלים‪.‬‬ ‫ומה בין היהודים ליתר התושבים‪ .‬היהודים לובשים מלבושי‬
‫מרבית הדברים שהבאנו למעלה על ראשית ימי שלטונו‬ ‫התורכים כדי שלא יהיו ״מרננים אחריהם״‪ ,‬וכן הנשים‬
‫של העריץ אבן פארוך‪ ,‬האיגרת היא מקורם היחיד‪ .‬הידיעות‬ ‫הולכות רעולות‪ .‬בעיני יהודי מאיטליה נראה לבוש זה מוזר‬
‫המעטות הללו הן חשובות ביותר ומשלימות את אשר נכתב‬
‫בספר ״חורבות ירושלים״ ובשאר כתבים שנשלחו אז‬ ‫מאוד‪.‬‬
‫מירושלים לגולה‪ .‬דומה שהכותב הוא היחיד שתיאר את דרך‬ ‫בחלק השני תיאור גיאוגרפי של ירושלים‪ ,‬הר ציון‪ ,‬הר‬
‫המלך העוברת לאורך העיר העתיקה בואכה שער שכם‪,‬‬ ‫הבית‪ ,‬שהיהודים מנועים מלהיכנס בו מלבד הכותל המער״‬
‫שנחשפה אחרי מלחמת ששת הימים‪ .‬גם המנהגים לפרטי­‬ ‫בי‪ ,‬והר הזיתים‪ ,‬עמק יהושפט והשילוח‪ ,‬וכמובן השערים‪.‬‬
‫הם‪ ,‬סדרי התפילה והמנהג שהנכנס לדירה חדשה כל הקהל‬ ‫העיר מלאה חורבות לא רק בין החומות אלא גם מחוצה להן‪,‬‬
‫סועד עמו בשבת ראשונה ומביא עמו דברי המאכל‪ ,‬אין לנו‬ ‫ולדעתו לפני החורבן כל השטח הזה נכלל בתחומה של‬
‫כמותם‪ .‬וכן דבריו על הקבורה במערות בהר הזיתים שרבים‬ ‫העיר‪ .‬הערבים בנו על חורבות אלו בתי תפילה‪ .‬וכאן הוא‬
‫״מאנשי ירושלם מחוזקים בהם איש איש למשפחותיו״‪:‬‬ ‫נפנה לדבר בבמות של הנוצרים וכי גם עליהם ניתכת חמתו‬
‫הידיעה שלא היו יכולים לבקר בהר הזיתים אלא בשעת‬ ‫של הפחה‪ ,‬עד שהם נאלצים להישאר סגורים במנזריהם‬
‫הקבורה; מספר היהודים ‪ 2000‬נפשות‪ :‬הוצאות הקהל שבהן‬ ‫ולפרוע לפחה כסף רב‪ .‬לשם כך הם נזקקים ללוות כסף‬
‫נוטלים האשכנזים בדי רבע‪ :‬התקנה שלא תיעשה צוואה‬ ‫בריבית‪ .‬הקאתולים לווים מיהודים ומעלים להם ריבית‬
‫אלא אם כן במעמד הפרנס כדי שגם לקהילה ינתן חלק‬ ‫בשיעור ‪ 16‬למאה‪ ,‬והדבר היה נוח להם ביחוד שהמוסלמים‬
‫בעזבון‪ :‬על תלמוד התורה שבו שבעה מלמדים ולכל מלמד‬ ‫תבעו ריבית גדולה יותר‪ .‬בהזכירו מקומות אלה הוא מספר‬
‫עשרים תלמידים‪ :‬לימוד הקבלה‪ ,‬הבקיאים הגדולים בה‪,‬‬ ‫מעשיו וחוויותיו‪ ,‬ומאורעות המקומות בייחוד בימי הגזי­‬
‫ובאיזה ספרים מעיינים והקפדתם לבל יצאו הכתבים מתחת‬
‫רות‪.‬‬
‫ידם‪.‬‬ ‫חלק ג׳ הוא על מצוקת הקהילה וההחלטה לשלוח שלוחים‬
‫באיגרת מצויים פרטים על תלמידי‪-‬החכמים והרבנים‬ ‫לגולה‪ ,‬ובאן הוא מפרט מה עשה בכספי קופת ארץ־ישראל‬
‫בירושלים באותה תקופה וכן על פרנסי העיר‪ .‬חיי ירושלים‬
‫בראשית המאה ה‪ 17-‬צופים אלינו מדבריו של דניאל פינצי‬ ‫שנטל עמו‪.‬‬
‫חלק ד ‪ -‬עניינים יהודיים‪ ,‬בתי הכנסת ובתי״המדרש‪,‬‬
‫אל קרוביו באיטליה‪ .‬נשבח אותו על בך‪.‬‬
‫מנהגיהם וסדריהם; מנהגי חופה ומילה וחנוכת הבית‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬״ספור דברים מורגלים בירושלים״ ‪ -‬מ‪ .‬בניהו‬ ‫חלק ה׳ ‪ -‬עניינים שנתבקש לעשות לפני צאתו לדרך‬
‫ב״אסופות״‪ ,‬א׳‪ ,‬הוצאת ״יד הרב נסים״‪ ,‬שנת תשמ״ז‪.‬‬ ‫מאשתו של מקבל האיגרת ומאחרים ומשלב ידיעה חשובה‬

‫על מצבה של צפת‪.‬‬
‫חלק ו׳ ‪ -‬על כתבי הקבלה של הרמ״ק ושל האר״י‬