Page 6 - etmol 80
P. 6
■iMUi r m i n i
ירושלים״ אולם אי-אפשר לקבוע בוודאות כי אמנם המדובר תי או ר 91פ ו ר ט ש ל ■רושל■□ ב ש 1ת
בשיירה זו. ^625ב א י ג ר ת ש ש ל ת ד ני א ל פי תני
על מטרת עלייתו אומר המחבר כי הוא דבק לאהבה לבו׳ פ שפתתו בק ארפ׳
בארץ-ישראל וליבו סמוך ובטוח כי רק בירושלים יכול הוא
להגשים את משאת נפשו להעמיק חקר בלימוד הקבלה מפי מאת מאיר בניהו
סופרים ,הם מוריה ומביניה הגדולים של קבלת האר׳׳י
והרמ׳׳ק )הרב משה קורדוברו( ,ומפי ספרים ,הם הכתבים בשנת שפ״ה - 1625 -סבלה ירושלים קשות מידיו של
המדוייקים שהיו נדירים באיטליה .דומה שחברו לכך גם שליטה התורכי אבן פארוך .היו אלו ימי גזירות ורדיפות
התקוות לגאולה וכן המצב בכמה ערים באיטליה ,ביחוד ומאסרים ומסים שאי״אפשר היה לעמוד בהם .בעצם הימים
בדוכסות לומבארדיה .העליה מאיטליה לירושלים גברה ההם נשלחה מירושלים איגרת מאת דניאל פינצי שבא לבקר
מסוף ימיו של הרב מנחם עזריה מפאנו ,שנפטר בשנת בארץ ,לקרוביו בעיר קארפי .האיגרת ,שנכתבה בפורים
,1520וכשני דורות אחר-כך ובין העולים היו כמה וכמה אותה שנה ,מוכתרת בכותרת ״ספור דברים מורגלים
מתלמידיו .הרבנים ,הדיינים ,פרנסי הקהל והרופאים בירושלים״ .המחבר לא הסתפק בתיאור המסע לארץ־
ששימשו בירושלים בתקופה זו רובם ,ועל כל פנים חלק ישראל ששלח למיודעיו באיגרות קודמות ,אלא ביקש לספר
ניכר מהם ,באו מאיטליה .בצפת היתה קהילה איטלקית את אשר ראה בעיניו בירושלים ,מנהגיה ואווירתה .דברים
משכבר הימים ואף היה להם בית-מדרש משלהם ,ובירוש-
נאמנים שיש בה הרבה ידיעות חדשות על חיי העיר.
צליינים ליד יד אבשלום כתב״היד היה באוספו של מרדכי מורטארה ,רבה של
העיר מנטובה .לאחר פטירתו נמכרה ספרייתו לדוד קויפמן
מבודפסט והוא פירסמה בשנת תרס״א - 1901 -במאסף
״ירושלים״ בעריכת א .מ .לונץ .שמו של המחבר לא היה
ידוע ,אבל נראה לי שאפשר לגלות בנקל את שמו :רצונו,
כך הוא כותב ,היה לעסוק בקבלה בחברת גדולי המקובלים
בירושלים .מחקר מדוקדק על חכמי המקובלים שהיו באותה
עת בירושלים ,ואזכרת שמותיהם של אישים שונים באיגרת
מוביל למסקנה כי כותב האיגרת היה דניאל פינצי שעלה
מקארפי .מאיגרת משנת תל״ב ,היא ,1572אנו למדים כי בן
או בנים של דניאל פינצי עלו גם הם לירושלים .הם מודיעים
לקהילה בוונציה שהם שולחים ארבעים ריאלים)כסף איטל
קי( כדי שיחלקו אותם לנזקקים ״ובפרט אם נמצאים עניים
מבני החכם דניאל ועוזיה פינצי״ .בני משפחה נוספים של
דניאל פינצי עלו לארץ.
שיירה של עולים
כפי שמסתבר מהאיגרת עלה דניאל פינצי לארץ בשיירה,
שהיתה מורכבת מעולים מקהילות שונות באיטליה .מקום
התכנסותם היה בוונציה ומשם יצאו לדרך .כנראה מחמת
גודל החבורה הפליגו בשתי ספינות .ידוע שחנו בזנאטי
ומשם הפליגו ליפו.
דרכם בים היתה רצופה הרפתקות .שלוש פעמים עמדו
עליהם נחשולים להטביעם .וגם בהגיעם נסתכנו בני החבו
רה ״בסערה אחרונה שעמדה עליהם אחרי הגיענו לחוף
יפו״ .לפי שהכותב הוציא עצמו מן הכלל למד אתה שהוא לא
היה עמהם אלא הגיע לפני שאר בני החבורה ועליו לא
עברה סכנה זו .הדרך מיפו לירושלים היתה מלאה סכנות
והוא מודה לה׳ שלא נמסרו ״ביד הקמים עלינו״ .ולא ראה
מכשולים אלה אלא כמאמר חז״ל שארץ-ישראל אינה נקנית
אלא ביסורים .הם נכנסו לירושלים מצד מערב ,כפי שמוסר
המחבר :״וכל הבאים אליה מגלילותינו נכנסים בה למערבה
שהיא על הר ציון״ .והגיעו ״קרוב לב׳ חודשים וחצי לפני
יד באדר״ ,כלומר בראשית חודש טבת.
בראשית בואו של הפחה אבן פארוך לירושלים ,בכ״ה
בטבת ,הגיעה לעיר שיירה של יהודים איטלקיים ,והוא גזל
ממנה כסף רב .כך מסופר בספר מאותם ימים ״חורבות
