Page 12 - etmol_1
P. 12

‫תעלומת ההגדה הא שכנזית מן ה מ א ה ה־‪: 13‬‬
                     ‫ראשי נשרים ב מ קו ם ראשי בני־אדם‬

                ‫תסרו קו ת הנשים שבציורי ההגדה עשויות לפי מיטב האופנה של‬
                ‫אותו זמן‪ ,‬סוף ה מ א ה ה‪ — 13-‬רשת של חוטי זהב וכסף העוטרת‬
                ‫א ת השערות ובראשן סיכת אבן יקרה ; הגברים חבושים ב״כובע‬
                ‫היהודים״ שנכפה עליהם על‪-‬ידי השליטים הנוצרים‪ ,‬בגדיהם ארו­‬
                ‫כים‪ ,‬שרוולי הבגדים צרים מא מת היד ומטה ורחבים מן הזרוע ול­‬
                ‫מטה‪ .‬הבגדים מהודרים‪ ,‬אתה חש‪ ,‬אלו אנשים עשירים‪ ,‬מכובדים‪,‬‬

                         ‫מקובלי ם על סביבותיהם‪ .‬אבל הראשים — היכן הראשים ‪t‬‬
                ‫שכן ראשי האנשים שבציורי ההגדה הם ראשי צפורים‪ ,‬בעצם‬

                                                                                    ‫ראשי נשרים‪.‬‬

‫זוהי ההגדה של פסח הנודעת בשם ״הגדת הצפורים״‪ ,‬א ח ת ‪V‬‬
                ‫ההגדות הראשונות שעוטרו בימי‪-‬הביניים‪ ,‬בסביבות שנת ‪ 1300‬והיא‪,‬‬
                ‫יחד עם ספרי קודש אחרים מאותה תקופה‪ ,‬פותחת את הדרך לאמ­‬
                ‫נות העיטור של יהודי אשכנז‪ .‬״הגדת הצפורים״ היא בעצם ההגדה‬
                              ‫״האשכנזית״ המצויירת העתיקה ביותר המצויה בידינו‪.‬‬
                ‫ה חוקרים סבורים שמוצאה מ א ח ת מערי הריין‪ ,‬אולי מיינץ‪ ,‬לפי‬
                ‫ציוריה‪ ,‬אנשיה ומבניה‪ .‬הסגנון מעיד על ההשפעה שהושפעו הציי­‬
                ‫רים היהודים ממסורת הציור שסביבם והוא מוכיח שאף‪-‬על‪-‬פי שה­‬
                ‫ק היל ה היהודית והנוצרית חיו בנפרד‪ ,‬היתה השפעה חז ק ה של מ סו­‬
                ‫רת הציור הנוצרית על היהודית‪ .‬הצייר היהודי של ההגדה היה ער‬
                ‫לסגנון האמנותי של סביבתו ונתן לה ביטוי בציוריו‪ .‬יש להניח בווד­‬
                ‫או ת כי צייר הה?דה היה יהודי‪ ,‬שכן רק יהודי הכיר טוב כל‪-‬כך א ת‬
                ‫ספר ההגדה ואת נוהגי סדר הפסח ויכול לצייר או ת ם בפרטי פרטים‬
                                                                                         ‫מדוייקים‪.‬‬

                                                        ‫הגדה למכירה‬

                ‫הגדה זו לא הית ה ידועה עד שנת ‪ .1946‬יום אחד הביא עולה‬
                ‫מגרמניה א ת ההגדה למנהל מוזיאון ״בצלאל״ של אז‪ ,‬מרדכי נרקיס‪.‬‬
                ‫המוכר לא היה סבור שיש בה משהו מיוחד‪ .‬נרקיס בדק א ת ההגדה‬
                ‫והיה נרגש‪ .‬איש א מנו ת בעל חושים היה וידע‪ ,‬כי מ חזיק הוא בידו‬

‫את אחת ההגדות המעוטרות העתיקות והמעניינות ביותר‪A .‬‬
                 ‫שעה שהחזיק נרקיס את כתב‪-‬היד בידיו‪ ,‬נרגש לגילוי וירא שמא‬

‫לא יוכל לרכשה מ חו סר כסף‪ ,‬עברה במוזיאון קבוצה של תיירים‪V .‬‬
                ‫הללו ראו א ת ה תל הבותו של ה מנ הל ושאלוהו לסיבה‪ .‬נרקיס סיפר‬
                ‫להם‪ .‬אחד התיירים‪ ,‬נדבן נודע מארצות‪-‬הברית‪ ,‬פרד מונסון‪ ,‬הודיע‬
                ‫מייד‪ ,‬כי הוא תורם את הכסף לרכישת ההגדה‪ .‬וכך נרכשה בשביל‬
                                            ‫מוזיאון ״בצלאל״ ושם היא שמורה עד היום‪.‬‬
   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17