Page 11 - etmol_1

‫רגל לשם‪ .‬נפוצו אגדות על מעשי הנסים‬ ‫של השליח קבעה בפסקנות שהיהודים‬ ‫דריה — נעלם‪ .‬משהובא הדבר לידיעתו‬
‫שאירעו לאלו שפנו ל״ילד הקדוש שמ­‬ ‫שעונו ומתו היו חפים‪-‬מפשע‪ .‬הוא אף‬ ‫של הבישוף המקומי‪ ,‬פסק ללא היסום‪:‬‬
‫עון״‪ ,‬שהפך לסמל של ההקרבה הנוצרית‪.‬‬ ‫זיהה בוודאות את האיש שביצע את הרצח‬ ‫״פשע מתועב כזה בוצע בוודאי בידי אויי־‬
‫כך היה' במשך מאות שנים‪ .‬באוקטובר‬ ‫בי הנצרות״ ושלח שוטרים לביתו של‬
‫‪ ,1965‬לפני עשר שנים‪ ,‬פירסם הוואתיקן‬ ‫ותבע את העמדתו לדין‪.‬‬ ‫שמואל‪ ,‬שהיה העשיר שבין היהודים וב־‬
‫הודעה רשמית שבה נקבע‪ ,‬כי הפולחן ה­‬ ‫חוות הדעת אושרה בידי האפיפיור עצ­‬ ‫בביתו גם היה בית־הכנסת‪ .‬בני המשפחה‬
‫נהוג לגבי הנער ״הקדוש״ שמעון מטרינ־‬ ‫מו‪ ,‬ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן נתקבלה העלילה ב­‬ ‫היו מסובים לסדר‪ .‬השוטרים ערכו חיפוש‬
‫טו משולל יסוד משפטי וצידוק היסטורי‪.‬‬ ‫קרב העם כאמת בלתי מעורערת‪ .‬הנזירים‬
‫הוואתיקן אף הודיע כי ״נסיבות מותו של‬ ‫הכריזו‪ ,‬כי הדוג׳ה של ונציה וכן שליח‬ ‫בבית‪ ,‬לא מצאו דבר והסתלקו‪.‬‬
‫הנער הובהרו לאחרונה די הצורך והוא‬ ‫האפיפיור שוחדו על־ידי היהודים ואין‬ ‫למחרת בבוקר מצאו בני המשפחה גו­‬
‫רואה את הפרשה כסגורה מבחינה היסטו­‬ ‫לתת אימון בדבריהם‪ .‬כעבור זמן קצר‪,‬‬ ‫פת ילד צפה בבאר שבחצרם והודיעו על­‬
‫עם השתלטות הריאקציה הנוצרית באי­‬ ‫בו לשלטונות‪ .‬היתה זו גופתו של הנער‬
‫רית ומבחינה דתית״‪.‬‬ ‫טליה‪ ,‬הכירה הכנסיה רשמית בקדושתו‬ ‫שמעלן‪ .‬כמובן לא היה להם כל קשר ל­‬
‫הפולחן בוטל‪ .‬גופתו של הנער האומלל‬ ‫של הילד ובפולחן הקשור בו‪ ,‬שנתפשט‬ ‫מעשה זה‪ ,‬ועל‪-‬כן לא ניסו כלל להסתיר‬
‫הוסרה ממקומה‪ .‬במשך ‪ 500‬שנה הופצה‬
‫שנאה רבה ליהודים‪ ,‬נערכו רדיפות‪ ,‬הופ­‬ ‫בכל איטליה‪.‬‬ ‫את הגופה והודיעו על גילוייה‪.‬‬
‫צו אגדות מעוררות אימה בשם עיוות‪-‬‬ ‫אולם מושל העיר ציווה מייד לאסור‬
‫דין שהיה גלוי בעצם בזמנו‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬‬ ‫שמעון ״הקדוש״‬ ‫את שלושת ראשי המשפחות היהודיות‬
‫ואת יתר הגברים וכן אורחים שבאו לב­‬
‫כן‪ ,‬גדול כוחה של השנאה‪.‬‬ ‫גופתו החנוטה של שמעון הוצגה באחת‬
‫מכנסיות טרינטו והמונים היו עולים ל­‬ ‫לות את החג בטרינטו‪.‬‬
‫במשך שלושה שבועות נחקרו העצו­‬
‫רים ועונו בעינויים נוראים‪ .‬תיאורם של‬
‫העינויים‪ ,‬השמור בפרוטוקולים של בית‪-‬‬
‫המשפט‪ ,‬מסמר שער‪ .‬חלק מן היהודים‬
‫מתו בזמן החקירות‪ ,‬אחד שלח יד בנפ­‬
‫שו‪ ,‬האחרים ״הודו״ בפשע כדי להיפטר‬
‫מהעינויים‪ .‬לבסוף הוצאו כל הגברים ל­‬
‫הורג במיתות משונות ואילו הנשים וה­‬

‫ילדים נטבלו לנצרות‪.‬‬

‫מ הו מו ת בערי איטליה‬

‫מעשה זה — הראשון מסוגו באיטליה‬
‫— היכה גלים‪ .‬מהומות פרצו בערים שו­‬
‫נות וחיי היהודים ורכושם היו הפקר‪ .‬ה­‬
‫נזיר ברנרדינום ש״ניבא״ את הרצח ובני‬
‫מסדרו‪ ,‬יצאו מנצחים‪ ,‬הם נופפו בפסק‬
‫הדין‪ ,‬שהוכיח — לדבריהם — את צדקת‬

‫אזהרותיהם‪.‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬נדמה היה כי המזימה‬
‫כנגד היהודים תושם לאל‪ .‬מושל ונציה‪,‬‬
‫הדוג׳ה מוצ׳ניגו‪ ,‬הורה לערוך חקירה יסו­‬
‫דית ואחר‪-‬כך פירסם מודעה רשמית ה­‬
‫קובעת שהמשפט היה מעשה מרמה ותוע­‬
‫בה ואל להם לאזרחי מדינתו להאמין בו‬

‫ולפגוע ברעה ביהודים‪.‬‬
‫האפיפיור סיקסטוס ה‪ 4-‬שיגר אף הוא‬
‫שליח לטרינטו לחקור את העדים ולבדוק‬
‫את הפרוטוקולים של המשפט‪ .‬חוות דעתו‬

‫‪11‬‬