Page 5 - etmol_1
P. 5

‫אותו‪ .‬ואף‪-‬על‪-‬פי שנודע הדבר ברבים‪,‬‬
‫לא נתעוררו בינתיים בני ד‪,‬א ‪ p‬למרוד‬

                           ‫במלכם היהודי‪.‬‬

    ‫הלני באה לירושלים‬                     ‫ממלכת חדייב השתרעה בצפון עיראק של היום‬

‫מאחר שבנר‪ ,‬והמלכה שרדים היו באו­‬          ‫הסוחרים היהודים מפוזרים היו בכל‬               ‫גם על בני מדינת חדייב׳ שהעתרעה ב־‬
‫שר יכלה הלני לקיים את חלומה וללכת‬         ‫איזור המזרח‪-‬התיכון‪ .‬סוחר אחר מן הגליל‬         ‫צפון־מערב עיראק של היום‪ ,‬כיצד נת­‬
‫לירושלים‪ ,‬להשתחוות בבית‪-‬המקדש ו­‬          ‫הגיע לחדייב‪ ,‬נפגש עם המלכר‪ ,‬הלני ו­‬           ‫ייחדו ומה קרה בהם והראשון בין המת­‬
‫להקריב קרבנות‪ .‬איזאטס נתן לה כסף רב‬                                                     ‫ייהדים — המלך איזאטס השני‪ ,‬שנולד‬
‫ומתנות בשביל ירושלים והלני יצאד‪ ,‬ל­‬                ‫השפיע עליה להתקרב ליהדות‪.‬‬            ‫בשנת ‪ 5‬לספירה‪ .‬וכך כותב יוספוס פל‪-‬‬
‫דרך בשיירת מלכים גדולים‪ .‬בואה לירו­‬
‫שלים היה לעזר רב לבני העיר‪ ,‬שכן ב­‬           ‫איזאשס עולה לשלטון‬                                                               ‫ביום‪:‬‬
‫אותה שנד‪ ,‬היתה בצורת ובירושלים שרר‬                                                      ‫״מונבז מלך בני חדייב אהב את אחותו‬
‫רעב כבד ורבים מתו‪ .‬המלכה שלחה את‬          ‫משמת המלך מונבז קראר‪ ,‬המלכה ל­‬                ‫הלני ונשא אותה לאשר‪ ,‬והיא נתעברה‬
‫אנשיה לאלכסנדריה לקנות תבואה‪ ,‬ול‪-‬‬         ‫שרים ולפחות וסיפרה להם‪ ,‬כי רצונו‬              ‫ממנו‪ .‬פעם כאשר ישן אתד״ הניח ידו על‬
‫קפריסין לקנות תאנים מיובשות‪ ,‬חילקה‬        ‫היה שאיזאטם יעלה לכסא המלוכה‪ .‬הללו‬            ‫בטן אשתו ומתוך שנתו נדמה לו שר‪1,‬א‬
‫אותם לנצרכים והצילה את העיר‪ .‬משנו­‬        ‫הסכימו והציעו למלכר‪ ,‬שתר‪,‬רוג את אחיו‬          ‫שומע קול המצווה אותו להרים את היד‬
‫דע לאיזאטס על הרעב‪ ,‬שלח גם הוא כס­‬        ‫וקרוביו‪ ,‬כדי שלא ירצחור‪,‬ו מקנאה‪ .‬הלני‬         ‫מבטנד״ שלא ילחץ את העובר שבה‪ ,‬ה­‬
‫פים לירושלים‪ .‬כעבור זמן שלח לשם את‬        ‫סירבר‪ ,‬להעלות את בנר‪ ,‬לשלטון תוך מר­‬          ‫עתיד לזכות בשלטון ובאחרית טובה‪ .‬הוא‬
‫חמשת בניו הצעירים‪ ,‬כדי שילמדו את‬          ‫חץ של דמים ויתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬היא מינתר‪,‬‬             ‫נרעש מהקול ומיד הקיץ וסיפר לאשתו‬
                                          ‫את בנה הבכור מונבז כאפוטרופוס לכסא‬            ‫את הדברים‪ .‬וכשנולד בנו קרא לו בשם‬
       ‫תורת ישראל ואת הלשון העברית‪.‬‬       ‫המלכות‪ ,‬עד בוא אחיו‪ .‬מונבז לא בגד‬
‫באותם ימים קשרו שרי הפרתים על‬             ‫באיזאטס ומשחזר מסר לו את כסא המל­‬                                                ‫איזאטס״‪.‬‬
‫מלכם והוא פנר‪ ,‬לאיזאטס שתיווך בינו‬        ‫כות‪ .‬הוא הוכתר כמלך בשנת ‪ 36‬לספירר‪,‬‬           ‫תושבי חדייב עבדו לאלילי אשור ובבל‬
‫ובין השרים וד‪,‬ם ר‪,‬חזירור‪,‬ו לכם המלכות‪.‬‬                                                  ‫ונמצאו תחת חסותו של מלך פרם‪ .‬שליטם‬
‫כהוקרה הירשה מלך פרת‪ ,‬שאיזאטס‪ ,‬אשר‬                              ‫וכונד‪ ,‬איזאטם השני‪.‬‬     ‫מונבז היה בעצם רק נציג של מלך פרם‪.‬‬
‫באופן רשמי היה נציג שלו‪ ,‬יחבוש מצ­‬        ‫איזאטם הביא עמו את חנניה היהודי‬               ‫אולם כוחו של המלך הפרסי ירד והלך‬
‫נפת זקופה‪ ,‬מעין כתר עם חוד זקוף‪ ,‬ו­‬       ‫כיועץ‪ .‬משנודע לו כי גם אמו רוחשת‬
‫יישן על מיטת זהב‪ ,‬סימני‪-‬יוקרר‪ ,‬שד‪,‬ם‬       ‫חיבה לדת היהודית‪ ,‬החליט לקבל על‬                           ‫ומונבז הכריז על עצמו כמלך‪.‬‬
‫זכותם של מלכי הפרתים בלבד‪ .‬כן הו­‬         ‫עצמו אמונד‪ ,‬זו‪ .‬אמו וגם חנניה עודדו‬           ‫איזאטם היה הבן השני של מונבז‪ .‬בנו‬
                                          ‫אותו‪ ,‬אולם הזד‪,‬ירוד‪,‬ו שלא ימול את עצמו‬        ‫הבכור נקרא אף הוא מונבז‪ ,‬אולם אהבתו‬
      ‫סיף לממלכתו חלק מארץ ארמניה‪.‬‬        ‫שבן נתיניו עובדי האלים‪ ,‬ימרת בו‪ .‬חננ­‬         ‫של המלך נתונה היתר‪ ,‬לאיזאטס‪ .‬המלך‬
                                          ‫יה‪ ,‬שחשש לחייו‪ ,‬אמר למלך‪ ,‬שיכול הוא‬           ‫מונבז חשש‪ ,‬כי בניו עלולים מרוב קנאר‪,‬‬
                                          ‫לעבוד לאלוהים גם בלי שימול את עצמו‪.‬‬           ‫לרצוח את איזאטס ושלחו לאיזור המפרץ‬
                                          ‫ואז הגיע מן הגליל סוחר אחר‪ ,‬אלעזר‬             ‫הפרסי‪ .‬המלך של אותו מקום נר‪,‬ג בחיבה‬
                                          ‫שמו‪ .‬הוא בא לברך את המלך ומצאו קו­‬            ‫באיזאטם והשיא אותו לבתו וכנדוניה נתן‬
                                          ‫רא בספר תורה‪ .‬משנודע לו על התלב­‬
                                          ‫טויותיו‪ ,‬אמר לו שאי‪-‬אפשר להיות יהודי‬                      ‫לו ארץ גדולה שישלוט עליה‪.‬‬
                                          ‫למחצה ועליו להימול ואלוהים ישמור‬              ‫איש יהודי בשם חנניה‪ ,‬סוחר מצליח‬
                                                                                        ‫מארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היה נכנס אצל נשי המלך‬
                                                                                 ‫עליו‪.‬‬  ‫למכור להן את סחורתו ומלמדם על אלוהי‬
                                          ‫דבריו של הגלילי הקנאי עשו רושם על‬             ‫היהודים‪ .‬חנניה התוודע לאיזאטם וקירב‬
                                          ‫המלך ור‪,‬וא קרא אליו רופא וציווד‪ ,‬שימול‬
                                                                                                               ‫אותו לדת היהודית‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10