Page 38 - חיי יוסף

‫וייס – הגליל במאה הראשונה‬

‫קווים לדמותה של ההתיישבות הכפרית בגליל‬

‫יודפת וגמלא משמשות דוגמה יפה ללימוד צורתה‪ ,‬צביונה וסגנונה של ההתיישבות הכפרית בגליל‬
‫במאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬ועליהן יש להוסיף נתונים מאתרים אחרים המשלימים את המידע על המציאות‬
‫היישובית ומסייעים בהבנת התמונה כללית‪ 31.‬היישובים הכפריים בגליל התפתחו לאורך זמן‪ ,‬בלא סדר‬
‫וארגון מיוחדים‪ .‬בתי היישוב נבנו בצפיפות‪ ,‬קווי הבנייה אינם ישרים ומקומם במרחב נגזר בדרך כלל‬
‫מהטופוגרפיה המקומית (איור ‪ .)11‬מרבית הבתים ביישובים הכפריים יועדו לשימוש פרטי ומילאו את‬
‫צורכי התושבים שהיו רובם עובדי אדמה ובעלי מלאכה‪ .‬גידול הזיתים ועיבוד השמן היו מרכיב חשוב‬
‫בכלכלת הגליל במאה הראשונה לסה"נ‪ 32.‬מתקני קולומבריה שנמצאו על קו הגבול בין גליל עליון‬
‫לתחתון מעידים על גידול יונים‪ ,‬וביישובים הסמוכים לכנרת היה הדיג משלח יד עיקרי של התושבים‪33.‬‬
‫הבנייה הכפרית פשוטה ברובה‪ ,‬אך בצד הבתים הפשוטים נמצאו גם בתים שהיו שייכים לעשירי הכפר‪34.‬‬
‫בתים אלו גדולים יותר‪ ,‬נבנו באיכות גבוהה ואף עוטרו בציורי קיר ובטיח מכוָיר‪ .‬קיומם של בתי עשירים‬
‫בצד הבתים הפשוטים מלמד על הריבוד החברתי־הכלכלי בגליל במאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬שיוספוס רומז‬
‫עליו כמה פעמים (לדוגמה‪ ,‬חיי יוסף‪ .)76–74 ,‬מבני הציבור מעטים ובמקומות שנמצאה בנייה ציבורית‬
‫מדובר בבית כנסת או במבנה קהילתי אחר לשימושם של תושבי הכפר‪ .‬מקוואות הטהרה שנמצאו‬
‫בבתים פרטיים ובמרחב הציבורי‪ ,‬מצאי כלי חרס שרובם מייצור מקומי־גלילי והשימוש בכלים מאבן‬

‫גיר רכה‪ – ‬כל אלה הם מהסממנים המעידים על אוכלוסייה יהודית כפרית בגליל‪.‬‬
‫הדמיון בין יודפת וגמלא מעניין וזורע אור חדש על היישובים הכפריים בגליל‪ .‬על אף הדמיון הרב‬
‫שבין היישובים הללו‪ ,‬בחינה מעמיקה של הממצאים הארכאולוגיים מלמדת על הבדלים מסוימים בין‬
‫השניים ומהם אפשר להסיק שההתיישבות הכפרית בגליל במאה הראשונה לסה"נ לא הייתה מקשה‬
‫אחת‪ .‬אין הכוונה רק לגודלו של היישוב‪ ,‬למספר התושבים שהתגוררו במקום זה או אחר או למלאכות‬
‫שיש להן ביטוי ביישוב אחד וחסרות באחר‪ .‬בחינת הממצא החומרי במרחב הכפרי מלמדת על רמות‬
‫שונות של פתיחות וסגירות כלפי התרבות והחברה הסובבות‪ ,‬הבאות לידי ביטוי בקשרי מסחר עם‬
‫שווקים נכריים כמו ערי החוף הפניקי‪ ,‬אימוץ שיטות בנייה ועיטור רומיים או ייבוא‪ ,‬אם כי בהיקפים לא‬
‫גדולים במיוחד‪ ,‬של כלי חרס ומצרכים ממקומות אחרים‪ .‬די לציין את מבחר כלי החרס לשימוש ביתי‬
‫מגמלא‪ ,‬שנוסף על הכלים המקומיים יש בו כלי יבוא אחדים שהובאו אל היישוב ממקומות רחוקים‪ ,‬כלי‬
‫טרה סיגילטה מהחוף הפניקי‪ ,‬כלים מזוגגים מהאזורים שבשליטת הפרתים ואפילו אמפורות מספרד‪,‬‬
‫לעומת חסרונם הכמעט מוחלט ביודפת‪ .‬גם שיטות הבנייה ביודפת שונות מאלו שבגמלא‪ ,‬שם שולבו‬
‫בבנייה המקומית קשתות‪ ,‬עמודים וכותרות המוכרים היטב באדריכלות הרומית‪ ,‬ואין הם בנמצא‬

‫‪ 33‬א' טל ואחרים‪ ,‬מכמנים‪( 16 ,‬תשס"ב)‪ ,‬עמ' ‪ .59–47‬על‬ ‫‪ 31‬להצעה לשחזור פני היישוב הכפרי בהתבסס על‬
‫חוף הכנרת‪ ,‬סמוך לקיבוץ גינוסר‪ ,‬נתגלתה סירת דייגים‬ ‫הממצאים מיודפת ראו לדוגמה‪ :‬ריצ'רדסון‪ ,‬בנייה יהודית‪,‬‬
‫המתוארכת למאה הראשונה לסה"נ‪ .‬ראו‪ :‬וקסמן‪,‬‬
‫חפירות סירה‪ ,‬עמ' ‪ ;124–111‬הנ"ל‪ ,‬סירת הכנרת‪ ,‬עמ'‬ ‫עמ' ‪.53–39‬‬
‫‪ .167–111‬בבית צידה נמצאו כלים שונים ובהם עוגנים‪,‬‬ ‫‪ 32‬כך עולה לדוגמה מסיפור מכירת השמן בידי יוחנן מגוש‬
‫חכות‪ ,‬קרסים ומשקולות‪ .‬ראו‪ :‬ערב‪ ,‬בית צידה‪ ,‬עמ' ‪;89‬‬ ‫חלב‪ .‬ראו‪ :‬חיי יוסף‪ .76–74 ,‬תעשייה זו התפתחה‪ ,‬לדברי‬
‫מרדכי אביעם‪ ,‬עם כיבושי החשמונאים בגליל‪ .‬ראו‪ :‬מ'‬
‫פורטנר‪ ,‬בתוך‪ :‬ערב ופרוינד‪ ,‬בית צידה‪ ,‬עמ' ‪.280–269‬‬ ‫אביעם‪ ,‬קתדרה‪( 73 ,‬תשרי תשנ"ה)‪ ,‬עמ' ‪ .35–26‬עדויות‬
‫‪ 34‬ריצ'רדסון‪ ,‬בנייה יהודית‪ ,‬עמ' ‪ .90–73‬בגליל‪ ,‬לדברי‬ ‫ארכאולוגיות לעיבוד שמן בתקופה זו ידועות בגליל‬
‫גוויג'ארו‪ ,‬היו משפחות במעמד חברתי־כלכלי שונה ולהם‬ ‫ובגולן‪ .‬ראו‪ :‬מאיירס‪ ,‬מירון‪ ,‬עמ' ‪ ;158–157‬ד' וגנר‪,‬‬
‫בתים לפי מעמדם‪ ,‬אלא שהמידע על העשירים מתבסס‬ ‫בתוך‪ :‬שמן זית בעת העתיקה‪ ,‬עמ' ‪ ;305–301‬ח' בן דוד‪,‬‬
‫לדבריו על מקורות ספרותיים ועל ממצא ארכאולוגי רב‬ ‫עתיקות‪( 34 ,‬תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪ ,*61–*1‬ובעיקר עמ' ‪,48–34‬‬
‫לעומת זה שעל העניים‪ ,‬שלא הותירו הרבה אחריהם‪.‬‬ ‫ושם דיון על סוג המתקנים ועל דרך ייצור השמן במאה‬

‫ראו‪ :‬גוויג'ארו‪ ,‬המשפחה‪.‬‬ ‫הראשונה לסה"נ‪.‬‬

‫‪29‬‬