Page 42 - חיי יוסף
P. 42
וייס – הגליל במאה הראשונה
המציין את גבול העיר ,ודרך מרוצפת אבן היוצאת ממנו לכיוון צפון (איור 51.)13השער הוא בעל שני
מגדלים עגולים בקוטר שבעה מ' כל אחד ,הבולטים משני צדי הפתח לצד דרום .בין המגדלים העגולים
למזוזות הפתח עוטרה חזית השער בשני עמודים הניצבים ,מזה ומזה ,על אדנים מרובעים ,מקושטים
בתבליט .שערים דומים הניצבים באופן חופשי בפאתי העיר מוכרים בעוד ערים ארץ־ישראליות ,אולם
המקבילה הקרובה ביותר ,מבחינה ארכיטקטונית לפחות ,היא בגדרה הסמוכה ,שם השער מתוארך
לתקופה הפלוואית .שער בזלת ולו שני מגדלים עגולים ניצב בגדרה ממערב לעיר ,על ציר הדקומנוס
המוביל אל המרכז העירוני52.
שרידי קירות ,עמודים ורצפת שיש צבעונית ,המתוארכים למאה הראשונה לסה"נ ,נתגלו בתוך העיר,
סמוך לחוף ימה של טבריה .שרידים אלה שייכים כפי הנראה לבית מידות קדום שבו היה אולם מוקף עמודים
הצופה אל הים -אולי ארמונו של הורדוס אנטיפס שהוקם בטבריה ,לדברי יוספוס ,עם ייסודה53.
האצטדיון הנזכר אצל יוספוס ,נדון לא מעט במחקר ,ושרידיו נתגלו בחפירות ההצלה שנערכו
לאחרונה בטבריה (ראו איור 54.)30על חוף הכנרת כ־ 200מ' מצפון־מזרח למרכז העירוני של טבריה
הרומית נתגלה חלק של קיר מסיבי בנוי אבני גזית .הקיר בנוי על ציר צפון–דרום במקביל לקו החוף
ובדרומו מתעגל כלפי מערב .אורך הקיר שנחשף כ־ 10מ' רוחבו כ־ 9מ' והוא נשתמר לגובה של 3מ'.
חישוב המיוסד על תוואי הקיר המתעגל הביא את החופר להניח שקוטרו של הבניין היה כ־ 39מ' .ניתוח
השרידים בשטח והשוואתם למבנים אחרים המוכרים במרחב הארץ־ישראלי מלמד שמדובר בשרידיו
של האצטדיון בטבריה .הקיר שנחשף הוא קטע מהדופן המזרחית של האצטדיון ותחילת ההתעגלות
( )sphendonēשלו מדרום; עליהם הוצבו מושבי הצופים ,ואלה נשדדו לאחר שהבניין יצא מכלל שימוש
ונהרס .מקומו של הבניין לאורך קו החוף עולה בקנה אחד עם עדותו של יוספוס ,המציין כיצד נמלט
ממתנגדיו שנאספו באצטדיון והוחש משם בידי שניים משומרי ראשו ואחד מאנשי טבריה ואלה הביאוהו
אל הכנרת ,שם תפס סירה והגיע אתה אל טריכאי (מלחמת היהודים ב ;619–618 ,חיי יוסף.)96–92 ,
סיוע לזיהוי המוצע מתקבל מהשוואת השרידים מטבריה להיפודרום/אצטדיון שהקים הורדוס
בקיסריה 55.זהו בניין ארוך וצר שנבנה על רצועת חוף מדרום לנמל קיסריה ולו זירה שמידותיה
300 X 50מ' ומסביב לה 12שורות מושבים הבנויים על קירות מסד עבים .הורדוס אנטיפס הוא שבנה
מ' הרטל ,עת־מול( 166 ,כסלו תשס"ג) ,עמ' .24‑22 י' הירשפלד ,אתרי עתיקות בטבריה ,ירושלים תשנ"ב,
תודתי נתונה לד"ר משה הרטל על המידע שהעמיד עמ' Y. Hirschfeld, Excavations at Tiberias, ;29–9
לרשותי על אודות החפירה שלו בטבריה .אשר למחקר
הקודם :אבי־יונה לדוגמה סבר שהאצטדיון ניצב בתוך 1989–1994, Jerusalem 2004, pp. 3–13, 219–222
העיר ,סמוך למרכז הציבורי .ראו :מ' אבי־יונה ,אטלס 51ג' פרסטר" ,חפירות טבריה" ,קדמוניות ,י ( ,)1977עמ'
כרטא לתקופת בית שני המשנה והתלמוד ,ירושלים ;91–87סטייסי ,חפירות טבריה ,עמ' .28–23על שחזור
,1974עמ' .92הריס הניח שהוא עמד מדרום לעיר ,סמוך השער ראו :הירשפלד ורייך ,בתוך :טבריה מייסודה ,עמ'
לים .ראו :ה"א הריס ,האתלטיקה היוונית והיהודים,
תל־אביב תשל"ג ,עמ' .52למר לעומתם מיקם את .115–114
הבניין מצפון לעיר .ראו :למר ,תחרויות יווניות בגליל, 52ראו :ובר ,גדרה שבדקפוליס ,עמ' ;126–123הנ"ל ,גדרה,
עמ' .49על מקומו של האצטדיון לאור דברי הירושלמי, עמ' .330–326הדמיון לשער בגדרה כמו גם עדותו של
עירובין ה א ,כב ע"ב ,ראו :ש' ליברמן ,תרביץ ,ג (תרצ"ב), יוספוס בדבר פריצת החומה הדרומית בידי אספסיאנוס
עמ' .209–207וראו גם :מ' שַובה ,בתוך :ספר יוחנן מביאים את ג'נסן (הורדוס אנטיפס ,עמ' )140–139
לוי (בעריכת מ' שַובה וי' גוטמן) ,ירושלים תש"ט ,עמ' להציע שמא הוקם השער בטבריה רק בתקופה הפלאווית.
בסוסיתא נתגלה שער דומה אלא ששם יש רק מגדל עגול
.241–238 אחד .ראו :א' סגל ,חדא"ר( 115 ,תשס"ג) ,עמ' ;20–19
55ראו :פורת ,אמפיתיאטרון; פטריך ,היפודרום; י' פורת, הנ"ל ואחרים ,סוסיתא :עונת החפירות החמישית
קדמוניות ,לו ( ,)2003עמ' .33–31לבירור כינויו של הבניין (ספטמבר–אוקטובר )2004וסיכום חמש עונות חפירה
לאור הטרמינולוגיה אצל יוספוס והממצא הארכאולוגי
( ,)2004–2000חיפה ,2004עמ' .28–26
ראו :המפרי ,בתוך :קיסריה מריטימה ,עמ' .129–121 5 3ראו :ג'נסן ,הורדוס אנטיפס ,עמ' .144‑143
54על השרידים שנתגלו נמסר בינתיים רק דיווח קצר:
33
