Page 45 - חיי יוסף

‫חיי יוסף‬

‫הורדוס אנטיפס ולא בידי השלטון המקומי בעיר‪ 69.‬בכך חס ָרה ציפורי סממן אופייני לערים בתקופה‬
‫הרומית הקדומה‪ ,‬שקיימו מניין שנים עצמאי והייתה להן הזכות לטבוע מטבעות עירוניים‪ .‬רק בשנת‬
‫‪ 67/68‬לסה"נ‪ ,‬במהלך המרד ברומאים‪ ,‬אולי ביזמתו של אגריפס השני שהעתיק את מקום מושבו‬
‫לעיר‪ ,‬הוטבעו בציפורי בראשונה מטבעות הנושאים את שם העיר (ראו איור ‪ .)27‬על צדו האחד של‬
‫המטבע כתובת ביוונית בתוך מעגל מוקף זר‪ ,‬בזו הלשון‪" :‬שנת ‪ 14‬לֵנרון קלאודיוס קיסר" (‪ΛΔΙ/ΝΕΡΩΝΟ/‬‬
‫‪ .)ΚΛΑΥΔΙΟΥ/ΚΑΙCΑΡΟ/C‬בצדו האחר של המטבע צמד קרני שפע מצטלבות וביניהן קדוקאוס‪ ,‬וכתובת‬
‫שתרגומה‪" :‬בימי אספסיאנוס בנרוניאס־ציפורי עיר השלום" (‪ΝΕΡΩΝΙΑ CEΠΦΩ ΕΠΙ/ΟΥΕCΠΑCIANOY‬‬
‫‪ 70.)EIΡΗΝΟΠΟΛΙ‬כינוָיּה של ציפורי‪" ,‬נרוניאס‪ ,‬עיר השלום"‪ ,‬עולה בקנה אחד עם עדותו של יוספוס על‬
‫אנשי ציפורי שפתחו את שערי עירם לפני אספסיאנוס וצבאו ולא הצטרפו למורדים (מלחמת היהודים‬

‫ג‪71.)34–30 ,‬‬
‫הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בציפורי בשנים האחרונות רבים‪ ,‬מגוונים ומרשימים בהיקפם‬
‫לעומת הממצאים מטבריה של המאות הראשונות לסה"נ‪ .‬הם מאפשרים לעמוד על המבנה הארכיטקטוני‪,‬‬
‫הפיזי והתרבותי של העיר ולשרטט קווים להתפתחותה של ציפורי מהתקופה ההלניסטית ועד שלהי‬
‫העת העתיקה‪ .‬ציפורי בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה השתרעה על הגבעה ומורדותיה‬
‫(ראו איור ‪ 72.)35‬בחפירות באוכף שממזרח התברר‪ ,‬שבשלהי המאה הראשונה לסה"נ או בראשית המאה‬
‫השנייה לסה"נ הוגדל שטחה של העיר בכיוון זה ואף נבנו כאן ובחלקים אחרים של העיר מבני ציבור‬
‫אחדים ובתים פרטיים מרשימים ביופיים‪ 73.‬ואולם מערכת הרחובות האורתוגונלית שנחשפה על האוכף‬
‫שממזרח לגבעה ומבני הציבור המעוצבים בסגנון רומי־מונומנטלי שנחשפו עד היום ברחבי העיר‪ ,‬אין‬
‫לתארכם – כפי שטוענים חוקרים אחדים – לראשית המאה הראשונה לסה"נ‪ ,‬זו התקופה שהורדוס‬
‫אנטיפס התגורר בציפורי‪ .‬מבנים אלו‪ ,‬כמו התאטרון או הבניין המונומנטלי הסמוך להצטלבות הדרכים‬
‫שבעיר התחתית‪ ,‬נוסדו רק עם הרחבתה של ציפורי למזרח ובניית מערך הרחובות שם בסוף המאה‬

‫הראשונה או בראשית המאה השנייה לסה"נ‪ ,‬בזמן שהעיר עוצבה מחדש כפוליס רומית‪74.‬‬
‫ציפורי במאה הראשונה לסה"נ השתרעה בראש הגבעה ועל מדרונותיה ושטחו של היישוב בתקופה‬
‫ההיא לא היה שונה בהרבה משטחם של הכפרים הגדולים בגליל שיוספוס מכנה "ערים"‪ .‬הבתים הפשוטים‬
‫שנחשפו ברחבי הגבעה משקפים את פני היישוב‪ ,‬שהבנייה בו דומה מבחינות רבות לבנייה הכפרית‬
‫ברחבי הגליל ואין לה כל נופך מונומנטלי האופייני לארכיטקטורה הרומית העירונית‪ .‬על פני האוכף‬
‫שממזרח לגבעה‪ ,‬השטח שהתפתח לימים לעיר התחתית‪ ,‬היו פזורים ככל הנראה מבנים בודדים בלא‬
‫סדר וארגון מיוחדים ואלה לא הותירו רושם רב בשטח‪ .‬כאן גם עברה הדרך שהובילה אל העיר ממזרח‬

‫ובאזור זה היו מתקנים חקלאיים ובורות מים ששיוו צביון כפרי לפריפריה היישובית של ציפורי‪.‬‬
‫אספקת מים לעיר במאה הראשונה לסה"נ התבססה ברובה על נגר עילי ואיסופם של מי הגשמים‬
‫אל בורות חצובים בסלע כמו אלה שנתגלו על פני הגבעה ומורדותיה‪ .‬מרבית בורות המים‪ ,‬שנפחם אינו‬

‫לוין‪ ,‬הגליל‪ ,‬עמ' ‪ ;338–321‬נגי‪ ,‬ציפורי שבגליל; ז' וייס‬ ‫‪ 69‬לדיון כולל במטבעות ציפורי ראו‪ :‬י' משורר‪ ,‬ציון‪ ,‬מג‬
‫וא' נצר‪ ,‬בתוך‪ :‬ארכאולוגיה והגליל‪ ,‬עמ' ‪ .130–117‬על‬
‫היחס בין הבנייה הפרטית לציבורית בעיר ראו‪Z. Weiss, :‬‬ ‫(תשל"ח)‪ ,‬עמ' ‪.188–185‬‬
‫‪ 7 0‬משורר‪ ,‬אוצר‪ ,‬עמ' ‪.96–94‬‬
‫‪in: From Antioch to Alexandria: Studies in Domestic‬‬ ‫‪ 71‬על מקומה של ציפורי ומעשיה במהלך המרד ראו‪ :‬מילר‪,‬‬

‫‪Architecture during the Roman and Byzantine Periods‬‬ ‫ערי הגליל‪ ,‬עמ' ‪ ;467–453‬מאיירס‪ ,‬ציפורי‪ :‬עיר השלום‪,‬‬
‫‪( (ed. K. Galor & T. Waliszewski), Providence‬בדפוס)‪.‬‬
‫‪ 74‬לדיון במבנים המונומנטליים בציפורי ולנתונים‬ ‫עמ' ‪.118–110‬‬
‫הארכאולוגיים המעידים על תאריכם המאוחר‪ ,‬שלהי‬ ‫‪ 72‬לדמותה של ציפורי במאה הראשונה לסה"נ ראו‪ :‬מאיירס‪,‬‬
‫המאה הראשונה או ראשית המאה השנייה לסה"נ‪ ,‬ראו‪:‬‬
‫התקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫וייס‪ ,‬טבריה וציפורי‪ ,‬עמ' ‪.28–22‬‬ ‫‪ 73‬על סקירת הממצא הארכאולוגי בציפורי ראו‪ :‬ז' וייס וא'‬

‫נצר‪ ,‬ציפורי‪ ,‬ירושלים ‪ ;1994‬הנ"ל‪ ,‬חפירות; מאיירס‪ ,‬בתוך‪:‬‬

‫‪36‬‬